"חיפשתי מקום שאני יכולה להיות בו משמעותית, לתרום ולעזור לאנשים ויחד עם זה ליהנות, ואיך מזה שהגעתי ליהנות הגעתי להדלקת משואה? לא ציפיתי לזה בכלל", אומרת רעות עמיחי (17) מהיישוב נטע בלכיש, שתשתתף בטקס המרכזי של יום העצמאות בשבוע הבא.
מה שהביא בפועל את עמיחי, תלמידת מדרשת אמית קמה בירוחם, אל הטקס הן שלוש שנות התנדבות בארגון "השומר החדש", ופעילות בתוכנית המנהיגות הצעירה של הארגון. השומר החדש הוא ארגון התנדבותי, שרוב פעילותו מתמקדת בשמירה על שטחים חקלאיים. בתחילת דרכו זוהה הארגון עם ארגוני ימין וארגוני מתנחלים, אולם במהלך השנים דאג למתג את עצמו כארגון א-פוליטי, שמסייע אמנם בעיקר לחקלאים יהודים, אבל פעיל גם בעזרה לחקלאים בדואים ולתושבי כפרים ערביים. הוא אחד הגורמים המרכזיים שהחדירו את המושג "טרור חקלאי" לשיח הציבורי.
גם עמיחי מדגישה את הגיוון הפוליטי בתוך הארגון. "ב'שומר החדש' אנחנו מכיתה ט'-י"ב חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, מכל הארץ".
מה הוביל אותך להתנדב ב"שומר החדש"?
"חיפשתי מקום שאני יכולה להיות בו משמעותית, לתרום ולעזור לאנשים ויחד עם זה ליהנות. חברה הציעה לי לבוא ל'שומר החדש', הגעתי למחנה בן כמה ימים ושם התאהבתי. לראות את האור בעיניים של החקלאי אחרי שעזרנו לו, לשבת סביב מדורה ולשיר שירי ארץ ישראל, לעבוד בחקלאות - זה היה מטורף".
לעמיחי עצמה אין רקע חקלאי. סבה וסבתה עלו מאנגליה ומאמריקה. "הערכים שעליהם גדלתי הם של ערבות הדדית ואהבת הארץ, זו השפה שדיברנו אצלנו בבית, והמחנה היה המפגש הראשון עם החקלאות. חקלאים כמעט נוטשים את השטח בגלל שקשה להם. בסוף, חקלאות זה לא רק עסק פרטי של אדם זו משימה לאומית".
הקבוצה אליה משתייכת רעות נקראת "משפחת הפראיירים". "כי פראייר הוא מישהו שנותן בלי לקבל תמורה, וזו לא מילת גנאי עבורנו. כשאנחנו מגיעים לחקלאי אנחנו לא רוצים לקבל כסף או צ'ופר כי מאמינים שהמשימה שלו היא שלנו ורוצים לקחת חלק במשימה הציונית של 2023".
אם פעם תנועות הנוער היו מוקד של פעילות ושל מחשבה פוליטית, עמיחי מקפידה להרחיק את עצמה מהנושא, גם בימים האלה, ואולי דווקא בגללם. "אני דתייה ואני לא יודעת אם יש לי דעה פוליטית מוגדרת. אני מאמינה באחדות ובמדינת ישראל, בזה אני מאמינה לא יודעת אם לקרוא לזה שמאל או ימין. מאמינה שמה שמגדיר אותי זו האהבה לארץ ישראל ועם ישראל. שטח זה כל החיים שלי, ומצד שני יש את עם ישראל. דרך האדמה אני מתחברת לאנשים מאוד שונים ממני בתפיסת עולם או בבית שגדלנו בו. אנחנו מתחברים דרך האדמה אחד לשני, בגובה העיניים".
מה הסיבה לדעתך שבחרו דווקא בך ולא במתנדבים אחרים?
"אני לא יודעת למה בחרו דווקא בי. יכול להיות שרצו מישהו מבני נוער ואני די הרבה זמן בשומר, לוקחת חלק פעיל ומתנדבת, יש לי השפעה בשומר על משפחת הפראיירים ועל תוכנית זייד. היו עוד הרבה שמתאימים חוץ ממני. בסוף אני לא מגיעה לייצג את עצמי אלא את השומר החדש, ואני מקווה שאצליח לייצג בכבוד חבורה של בני נוער שמגיעים ומתנדבים יום יום ומקדישים חלק גדול מחייהם למען ארץ ישראל".
אישור ממירי רגב
עמיחי מתארת את קבלת ההודעה על השתתפותה בטקס הדלקת המשואות כ"שוק טוטאלי".
"התקשרה אליי מור שטרית, מנהלת משפחת הפראיירים, והודיעה לי שאני אייצג את השומר החדש בהדלקת המשואה, היא אמרה שזה לא בטוח וצריך עוד לאשר עם מירי רגב, ואחרי רבע שעה מירי רגב התקשרה אליי והודיעה לי שנבחרתי זה היה הלם, לא הייתי מוכנה לזה. היה לי יום קשה כמו לכולם לחזור לבית ספר וזה היה מרגש מאוד. זו תחושת שליחות שלא חשבתי שאגיע אליה, אני מתנדבת עם חבר'ה שרואים אותי בכל מיני מצבים, מזיעה עם כולם, וקשה לי כמו לכולם, ואיך מזה שהגעתי ליהנות הגעתי להדלקת משואה? לא ציפיתי לזה בכלל".
עמיחי אולי קיבלה אישור ממירי רגב, אבל לא בהכרח תופסת צד בעימות על דמותה הדמוקרטית של המדינה. "כמי שפוגשת אנשים ששונים ממני, אני יכולה להגיד שמה שאנחנו צריכים זו אחדות, לדבר אחד עם השני באהבה, לראות כל אדם כאדם. אני קרויה על שם ערך הרעות מתקופת פינוי גוש קטיף, שבה היה פילוג גדול בעם. אני באמת מאמינה ומקווה שנצליח להגיע לרמת שיח כי ככה נוכל לקדם את הדברים במדינה. אני גרה ביישוב דתי קהילתי של מפוני גוש קטיף, ואני פוגשת מישהו מקיבוץ בצפון ששונה ממני ומהדעות שלי, לגבי כל מיני דברים כמו פוליטיקה, ואנחנו מצליחים לדבר ולאהוב וזה מה שחשוב כרגע".
השתתפת בהפגנות של אחד הצדדים?
"לא. הייתי באירוע אחדות של משנים כיוון, כדי לדבר ולשוחח. העניין הוא לא אחידות אלא אחדות להיות באהבה אבל לא בהכרח בהסכמה לגבי הכול. השומר החדש לא מגיע לקחת צד פוליטי או מפלגתי בשום דבר, בסוף העניין הוא לשמור על המדינה ולהתנדב אצל חקלאים. לי אין עמדה והשומר לא לוקח עמדה. יש לנו בדווים, חרדים, דתיים וימניים ומקבלים את כולם שווה בשווה".
יש תוכניות לעתיד?
"אני רוצה לקדם את עניין האחדות בעם ישראל, יש אולי פרויקט שאני רוצה להרים. אבל החלום הכי גדול שלי הוא להקים יישוב בנגב, יישוב מעורב דתיים וחילוניים בלב המדבר עם הרבה דשא".