לא מזמן פנתה אליי אמא אחת וסיפרה לי שהילד שלה עוד מעט בן 10 והחליט שהוא רוצה לצום. עוד היא הוסיפה שלדעתה הוא קטן ובכלל, היא לא מבינה מאיפה הרעיון הזה? אף אחד לא צם אצלם. היא אמנם שאלה אותי מה לעשות אבל אני אתחיל במה לא כדאי לעשות - לא כדאי לזלזל ולא כדאי להטיל וטו. אז מה כן?   

לתת לו הסבר הגיוני

מדובר בילד קטן ואנחנו צריכים לשמור עליו. כנראה שלא ניתן לילד בן 10 לצום 25 שעות ויחד עם זאת, יש לכבד אותו ולתת לו "לטעום" מהצום. חלק מזה יהיה להישאר בבית ולא לצאת עם החברים לרכב על אופניים או להסתובב ברחוב. המטרה היא להסביר לילד שהסיבה שבזמן הצום הוא נשאר בבית היא כדי לשמור עליו ולא כדי להעניש אותו על ההחלטה לצום. אם הוא ייצא ויסתובב - יהיה לו הרבה יותר קשה לצום וזה גם עלול להיות מסוכן.

להסביר לילד מה צריך לקרות על מנת שנלך לקראתו

חשוב לשאול ילד למה הוא רוצה לצום ולהבין ממנו מה קורץ לו בזה. צריך להסביר לו שעל מנת לצום, חשוב להעניק לגוף את כל מה שהוא צריך לפני ואחרי הצום. להסביר לו שכדי שנוכל לאפשר לו לצום נצטרך לוודא שהוא שותה ואוכל טוב סביב הצום וגם חשוב להסביר לו שגוף שצם צריך להישאר במזגן על מנת לא להתייבש ולבדוק אתו האם זה בסדר מבחינתו כיוון שזה בהכרח אומר שזה יבוא על חשבון יציאה החוצה עם אופניים בשיא החום.

העצמה

עוד משהו חשוב בהקשר הזה הוא להעצים את הילד על הרצון הבוגר שלו לצום ועל ההחלטה הגדולה שהוא רוצה לקחת על עצמו. עלינו, כהורים, להגיד לו שכדי שנאפשר את זה במשך השנים, חשוב שנתחיל בהדרגה. כך, למשל, בצום הראשון נרשה לו לצום עד 10 בבוקר יום למחרת ונראה איך הגוף מגיב לכך. כמובן שאפשר לעודד אותו שעד 10 (או 12 או כל שעה שההורים מחליטים עם הילד) זה גם מאוד מכובד ואפילו יאפשר לו לשתות ולאכול משהו ואז לצאת החוצה ועדיין לחוות קצת את כיפור בחוץ עם אופניים, חברים וכו'.

ניסוח חיובי

אני ממליצה לדבר עם הילדים בניסוח חיובי. להסביר להם מה כן מותר להם ולמה - במקום להסביר להם מה אסור להם. למשל: נסביר להם שכדי שהם יוכלו לצום הגוף שלהם חייב אוכל ושתייה מספקים לפני ואחרי הצום ומנוחה בזמן הצום מה שאומר שהם יאלצו לוותר על נסיעה באופניים בשמש. אפשר גם להסביר להם שאנחנו מאפשרים להם צום חלקי של כמה שעות. ניסוח זה עדיף על להסביר להם שאנחנו לא מרשים להם לצום 25 שעות.

הסקת מסקנות

חשוב שהילד ירגיש שההורים מתייחסים אליו ברצינות בכל גיל וגם שיידע שהוא תמיד יכול לשתף את הוריו ברצונותיו וכך נוכל, אולי, למנוע בעתיד מצב בו הוא יחליט שכבר עדיף לעשות את זה מאחורי גבם וגרוע מכך, בצורה מסוכנת. מנגד, ההורים חייבים להבין שיכול מאוד להיות שמה שמתאים להם ביום כיפור לא בהכרח יתאים לילדים שלהם וזה בסדר. הדרך של המשפחה להתנהל במקרים של חוסר הסכמה בנושאים גדולים, גם היא מהווה דוגמא אישית לילד להתנהלות במצב של חוסר הסכמה.

הכותבת היא מדריכת הורים ומשפחות.