אליאן ורוצ'יק בת ה-11, תלמידת כיתה ה', מתמודדת מזה שנתיים וחצי עם חרם בבית הספר בחריש בו לומדת. אליאן ואמה הילה התריעו בפני המחנכת וצוות בית הספר על הבעיה, אך טרם נמצא לה פתרון.
"כולם מזלזלים בי, אומרים לי דברים לא יפים, מקללים אותי. לא מתייחסים אליי", תיארה אליאן בשיחה עם נסלי ברדה, "הייתה לי חברה אחת אחרונה שהייתה איתי ובזכותה באתי לבית הספר. בוקר אחד היא אמרה לי פתאום שבגללי אין לה חברות. אמרתי לה: אבל יש לך חברות ואת יכולה להתיידד עם כל ילדה".
אותה חברה יחידה הצטרפה גם היא לחרם, ואליאן נותרה לבד לגמרי. "זה ממש כואב לי. אין לי חברות יותר. אף אחת בכיתה לא מסתכלת עליי. אני יושבת בהפסקה בכיתה, לבד, מציירת או לא עושה כלום. הייתי בדיכאון, לא אכלתי כלום באותו זמן. הייתי חוזרת מבית הספר, נכנסת לחדר שלי, סוגרת את הדלת ומשחקת בטלפון. זה מה שהעביר לי את הזמן".
צחקו גם על צבע השיער שלך.
"כן, צחקו עליו כי צבעתי אותו לסגול. הן אומרות שזה חציל. הן לא אהבו את זה, או שהן מקנאות".
ניסית לדבר עם התלמידות או עם המחנכת, למצוא לזה פתרון?
"כן, באתי אליהן פעם-פעמיים ושאלתי, מה עשיתי לכן? אתן לא מתייחסות אליי, לא מדברות איתי. פעם אחת המורה לקחה אותי לדבר. כמה פעמים דיברנו, בחייאת? אי אפשר לסגור את העניין הזה? המורה אמרה, 'תאמרי לי איך את יכולה לסיים את הריב הזה'. אני ילדה, אני לא יודעת איך לסיים את הריב הזה. היא אמורה לענות לי על השאלה הזאת".
באחת השיחות עם המחנכת אמרה אליאן, "נמאס לי כבר, אני לא באה יותר לבית הספר. שלוש שנים שכולם מתעללים בי בבית הספר ומשפילים אותי כל הזמן. אני לא חוזרת יותר לבית הספר. אם את רוצה לדבר איתי תדברי איתי היום, כי מחר אני לא באה".
הילה, כאמא זה בטח מאוד כואב לך.
"זה כואב מאוד. אליאן מאוד אוהבת ללכת לבית הספר וללמוד, וכשאין חברות זה משפיע גם על הלימודים".
ניסית לרדת לשורש העניין ולדבר עם האמהות?
"דיברתי עם אמא אחת. התגובה שקיבלתי זה, 'אם הבת שלי לא מעוניינת להסתובב עם הבת שלך, אז מה את רוצה שאני אעשה'".
זה חרם מובהק, אין ויכוח.
"בטח שיש ויכוח. המנהל שלח לי הודעה שאין עליה שום חרם, שיש לה בעיות חברתיות ושצריך לטפל בזה. שהיא צריכה טיפול פסיכולוגי. הייתי בשוק".
אליאן, הגעת למצב שהפסקת ללכת לבית הספר.
"לא היה לי מצב רוח ללכת לבית הספר. בכל יום שהייתי הולכת הייתי אומרת לעצמי - 'אליאן, תירגעי, את יכולה ללכת לבית הספר, הכל יהיה בסדר', ושוב זה התפוצץ לי בפרצוף".
הכרת חברות חדשות מבית ספר אחר, אבל הרשויות בינתיים מסרבות להעביר אותך בית ספר.
"הכרתי בנות חדשות מבית ספר בצוותא. הן ממש חמודות, מארגנות לי מסיבות לפעמים. אתמול הלכתי לאחת מהן, אירגנו מסיבה, אכלנו פופקורן. שם אני רוצה להיות".
תגובת משרד החינוך: "המשרד מתייחס במלוא החומרה וכובד הראש לאירועי חרמות, ובפרט לאירוע זה שמלווה על ידי צוות בית הספר. לאור זאת, לתלמידה גובשה תוכנית מענה מקיפה. בית הספר פועל לרתום את המשפחה כדי להבטיח את הצלחתה. בשל סיבות שקשורות בצנעת הפרט, המשרד מנוע מלהיכנס לפרטים נוספים".
תגובת עיריית חריש: "אנו רואים לנגד עינינו בראש ובראשונה את טובת התלמידה, והמקרה מטופל ע"י הגורמים המקצועיים בבית הספר, במשרד החינוך ובעירייה. חשוב להבהיר שבקשת האם להעביר את התלמידה לבית ספר אחר הוגשה רק לפני זמן קצר, והיא מטופלת ע"פ הנהלים. לצערנו, מנהל בית הספר הציע לאם מספר פעמים להגיע לפגישה, אך היא סירבה".