הילד חוזר מבית הספר, אתם עדיין לא בבית. הוא נכנס לחדר שלו וסוגר את הדלת. במקרה הטוב הוא מתקשר עם אחד מכם או עם חברים, ואז הוא מיד שוקע במשחק הפופולרי העכשווי. אם יש לכם בן או בת בגיל ההתבגרות, אני בטוחה שהתמונה הזו מוכרת לכם. ייתכן שזה אפילו מלחיץ אתכם, כי ההרגשה שמציפה אתכם היא שזה כבר עובר כל גבול.
אם כהורים אתם מרגישים שאתם לא חלק מחיי היומיום של הילדים שלהם, אתם לא לבד. התחושה הזו, שאתם פחות רלוונטיים, שמה שמעניין את הילדים הוא רק עולם המשחק הווירטואלי - היא משהו שיוצא לי לפגוש הורים רבים שמספרים עליה. הרשו לי רגע להציע גישה אחרת לוויכוחים האינסופיים על זמן מסך: אם אתם לא יכולים לנצח אותם, הצטרפו אליהם. המשחקים האלה ששמעתם לגביהם כבר כל אזהרה אפשרית, יכולים דווקא להיות דרך נהדרת לתקשורת טובה יותר.
רק 11% מההורים משחקים עם ילדיהם במשחקי מחשב
אני יודעת מה אתם אומרים לעצמכם תוך כדי קריאת שורות אלו - אתם בטח חושבים שהם בחיים לא היו רוצים שתשחקו איתם, אבל בשביל אני כאן כדי להגיד לכם - תחשבו שוב. בסקר קצר שערכתי בקרב בנים בני 10-18, ביקשתי לבדוק האם הם היו רוצים שהוריהם ישתתפו במשחקי המחשב שלהם, ועד כמה הורים עושים זאת כיום.
הסקר כלל 221 ילדים ונוער בגילים 10-18 ו-174 הורים. תוצאות הסקר הראו כי 61% מהילדים ובני הנוער היו רוצים שהוריהם ישחקו איתם. רק 12% מהם אמרו שלא היו רוצים זאת. בקרב ההורים התוצאות היו שונות: 64% מההורים ענו כי אינם משחקים עם ילדיהם כיום. 41% העידו כי אינם מעוניינים להצטרף למשחק משותף ו- 43% ענו שזה תלוי במשחק. בשורה התחתונה – הילדים רוצים (ותיכף גם תבינו למה) ורק 11% מכם אכן עושים זאת.
קונסולות משחק (אקס-בוקס, סוני פלייסטיישן ודומיהם) הפכו לאחת הפעילויות המועדפות על ילדים ונוער, ומאז מגפת הקורונה עלה מספר המשחקים בהן באופן משמעותי. יוצא שהילד שלכם משקיע כל כך הרבה זמן בפעילות הזאת, שאנחנו כהורים לא ממש מכירים, וגם עם כל הדברים הנוספים שיש לנו לעשות - בינינו, אנחנו גם לא ממש רוצים להכיר (ואם נודה על האמת - יש מצב שאנחנו לא חושבים שנהיה טובים בזה). אבל אחרי שראיתם את תוצאות המחקר, זה הזמן לדבר על היתרונות של משחק משותף הורה-ילד.
חיזוק קשר, פיתוח מנהיגות ושמירה על מרחב בטוח
צריך לזכור שהמשחק הוא אמצעי לחזק את הקשר בין ההורה והילד, בדרך שתהיה מקובלת על הילדים שלכם. הוא מאפשר, בין היתר, לנהל שיחה, לתווך תכנים ולהפגין כישורים מצדם. המשחקים מספקים מגוון עשיר של ממשקים וחוויות שיכולים חוץ מ"לבזבז להם את הזמן", גם לקדם צמיחה של בני נוער. זוהי הזדמנות לילדים להפגין בפני ההורים את היכולות שלהם, להתפאר בכישורים הגבוהים ובהצלחות. כשהם היו בני שנתיים-שלוש הם היו צריכים חיזוק כשציירו ציור או הבקיעו שער במשחק כדורגל, ונתתם להם אותו. בגילי העשרה הילדים עדיין זקוקים למבט המתפעל שלכם מיכולת המשחק שלהם. זאת ההזדמנות של הילדים להפגין מולכם את כישורי המנהיגות שלהם מול משתתפים אחרים במשחק ולהתאמן בלהיות מורים סבלניים, מארחים מתחשבים, כשאתם מצטרפים ולא יודעים מה לעשות ואיך (הרי מרבית הילדים שמשחקים בקונסולות משחק הם אשפים במדיה זו). כך תאפשרו להם היפוך תפקידים כשכעת הם אלה שנותנים את ההוראות. אני בטוחה שזאת תהיה הרגשה נהדרת עבורם.
המרחב הביתי, בו משחקים במקום בטוח, יכול להוות הזדמנות להעלות רגשות שונים, אותם ניתן לעבד בסביבה המוגנת של הבית. סיטואציות אינטנסיביות במהלך משחק מחשב, שעולות בין היתר בשל אפקטים אודיו-ויזואליים חזקים, הטבע הרגשי של משחק והזדהות עם אפיוני הדמויות, עשויות לקרב בין הילד להורה, ולאפשר לכם להעלות תכנים כמו איך מתמודדים עם הפסד, איך מנהלים תקציב, איך מתכננים אסטרטגיה לטווח הרחוק ועוד. בנוסף, משחק משותף כזה מאפשר להעלות תכנים שלא קשורים למשחק. זאת ההזדמנות שלכם ההורים לדבר על דברים בעולמו של ילדכם כשהשיחה מתנהלת "בדרך אגב" בזמן המשחק המשותף. כל זה כמובן מבלי להתייחס לכך שבילוי כזה מאפשר להורים שליטה על התכנים אליהם הילדים חשופים, לצד יכולת לתווך את האספקטים השליליים שיש לעיתים במשחקים אלו, כאשר צורת משחק אלימה או תחרותיות מוגזמת מפוקחת על ידי הורה. מחקרים הראו כי משחק שכזה עשוי אפילו להגביר התנהגות פרו-סוציאלית.
כיום נעשה שימוש במשחקי קונסולה גם בתחום הפסיכותרפיה. מחקרים בינלאומיים רבים מלמדים כי מטפלים שחוו קשיים בתקשורת פנים מול פנים מול בני נוער, מצאו כי משחקים אונליין בזמן הטיפול מאפשרים לפתח אווירה לא מאיימת ולבנות יחסי אמון בין מטפל למטופל. עוד נמצא כי יחסי האמון התפתחו מהר יותר בהשוואה לטיפול קלאסי, כולל בקרב נערים "סרבני טיפול". התערבויות טיפוליות באמצעות משחקים אונליין נמצאו יעילות גם בהפחתת אימפולסיביות, הגברת יכולת השפעה אישית, שיפור הדימוי העצמי, וניהול רגשות שליליים כמו כעס, חרדה ועצבות.
מגפת הקורונה הייתה נקודת מפנה כלפי משחקי המחשב למיניהם. אם עד אז התייחסו אליהם בעיקר כסכנת התמכרות והתבודדות חברתית, בעקבות הסגרים ארגון הבריאות העולמי עודד ילדים לשמור על קשרים באמצעות און-ליין גיימינג. אז בפעם הבאה שאתם רואים אותם שוב מול המסך, במקום לכעוס עליהם "תעזוב כבר את המשחקים האלה" תציעו "בוא תראה לי מה אתה עושה", אתם עשויים להיות מופתעים ולהיווכח כי משחק משותף ייצר הזדמנויות לקשר מיטבי שיקדמו את הרווחה של ילדכם כמו גם שלכם ההורים.
הכותבת היא מטפלת באומנות ו-EMDR, דוקטורנטית לסוציולוגיה ותרפיה באומנות.