צ'אט ברשת החברתית (צילום: צילום מסך)
השיחה עם בנו של יוסי | צילום: צילום מסך

האם אתם יודעים מה קורה לילדים שלכם ברשתות החברתיות כשאתם לא מסתכלים? יוסי (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת) מחיפה, אב לילד בן 10, מספר כי בנו חיפש תעסוקה והגיע לאתגר באחת האפליקציות שהשפילה אותו ויכלה אפילו לפגוע בו. "חוויה טראגית", הוא מכנה אותה בשיחה עם mako.

"בני נכנס בחצות לפרופיל של כוכב רשת צעיר עם נוכחות שהולכת ומתחזקת ברשתות החברתיות השונות ששם הוא מציע לילדים אתגרים. הוא הציע לבני לבצע אתגר והמשימה הייתה לקחת כף קמח ולבלוע אותה בשביל הכיף. בהתחלה בני סירב, אז הוא הציע לו לבלוע כף פלפל שחור והוא הוסיף ואמר שמי שאין לו פלפל בבית 'הוא אשכנזי'. כתחליף הוא הציע שיבלע פפריקה מתוקה או חריפה.

בנו של יוסי נענה בסופו של דבר לאתגר, ובלע כף של סוכר. כוכב הרשת היה בטוח שהוא בולע קמח, ובסרטון ניתן לראות איך הוא מאיץ בו לבלוע את הכל ומוסיף: "הוא בלע קמח, רגע רגע אני מעלה את זה לסטורי".

"כשראה שבני בלע את הסוכר ניתק לו את הטלפון בפרצוף ופרסם את השואו המרשים. כוכב הרשת המהולל העלה את הסרטון לסטורי ועדין נמצא שם. חשוב לי לדעת איך אפשר להגן על הילדים שלנו, במידה ובני או כל ילד אחר היה בולע מלח לדוגמא ולחץ הדם היה עולה לו וגורם להתייבשות? היום זה סוכר ומחר זה להוריד את המכנסיים ולהראות איברים מוצנעים", כתב יוסי בפוסט שפרסם בפייסבוק.

יוסי התקשר מיד לקו הסיוע הטלפוני 105, המיועד לפגיעה בילדים במרחב המקוון, והגיש תלונה דרך האינטרנט. "המשטרה עבדה זריז ובדקה את הנתונים אך הם טוענים שאין כאן עבירה פלילית שלדעתי זוהי תשובה מזעזעת להורה מתוסכל, אני לא מבין מדוע אני צריך לקחת בייביסיטר כדי שתשגיח לאילו אתרים הבן שלי נכנס. המשטרה אמרה כי תפנה לדבר עם כוכב הרשת בצאת החג  רק אחרי חול המועד ורק אז יסבירו לו שהפעולה שהוא עשה היא לא חינוכית".

לדבריו, המשטרה הבהירה לו שאין חוק או תקנה האוסרת על המשימות ביוטיוב או בטיקטוק. התשובה הותירה את יוסי מתוסכל. "יש קטינים רבים, הם לא בוגרים לטוב ולרע והם מסבירים דברים שאסור להסביר ויכולים לפגוע בילדים קטנים. עד היום התפללתי שלא אצטרך לרופאים, מהיום אני מתפלל שלא אצטרך למשטרה".

ממשטרת ישראל נמסר: "כל פניה שמתקבלת במוקד 105 נבדקת ומטופלת בהתאם להוראות החוק, באופן מוקפד ובהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים בלבד בשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים וכך נעשה גם במקרה הזה".

ילדים עם טלפון סלולרי (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אם ההורים היו יודעים מה קורה שם | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

רק הוויראליות נחשבת

לכאורה, מדובר במקרה קטן. נער שגורם לילד לעשות מעשה שטותי, שנגמר ללא פגיעה. אלא שהמקרה הזה מוכיח עד כמה בעייתית חוסר המעורבות של ההורים בנעשה באפליקציות של הילדים.

"ישנם מספר פעולות שהורים יכולים לעשות כמו:  להכיר את האפליקציות, להיות נוכחים שם, לחנוך לשימוש נכון", אומר רן בראון, מנהל מכון "מתבגרים" עובד סוציאלי ויועץ ארגוני. "עוד בשלבי השימוש הראשונים להגדיר עם הילד שכל תמונה/סרטון/עוקב שהוא מוסיף הם צריכים לאשר קודם וביחד לשוחח על הערכים המשפחתיים ומה מתאים ומה לא מתאים ברשת".  

בראון ממליץ לדחות עד כמה שניתן את גיל השימוש באפליקציות. "בסקרים שאני עורך ילדים גם בכיתות ו' יודעים לומר שאם ההורים שלהם היו באמת יודעים מה קורה בטיק טוק ואינסטגרם הם היו מוחקים להם אותם. גם ילדים מבינים שמשהו שם לא מותאם להם. להתקין אפליקציות מעקב ובקרה וכמובן לשאול מידי פעם את הילד מה הוא צריך מהם ההורים כדי שאם אי פעם יפגעו בו הוא יוכל לשתף אתכם ולעשות תיאום ציפיות. ילדים חוששים לשתף במקרה של פגיעה בגלל תגובה לא פרופוציונאלית של ההורים שעלולה לפעמים לגרום ליותר נזק".

בראון מסביר שחשוב להורים להבין שטיק טוק מעודדת במוצהר ויראליות. "בניגוד לאינסטגרם שבה אתה נדרש קודם לייצר לעצמך קהל עוקבים ואז להעלות תכנים ולקבל לייקים ושיתופים, טיק טוק מודדת אותך בעיקר על כמות צפיות ורק לאחר מכן על לייקים ועוקבים. בנוסף, באינסטגרם ילדים עסוקים מאוד בשאלה 'מה להעלות עכשיו?' ובעיצוב התדמית שלך. טיק טוק נותנת לשאלה מענה מהיר - היא מציפה אותך בסרטונים שהם בעצם רעיונות למה כדאי לך לעשות כדי להפוך לוויראלי. כשכל יום עולים בעולם מליוני סרטונים אתה נגרר לעיתים למקומות בוטים וסנסציוניים כדי למשוך תשומת לב ולזכות בתפוצה שיתופים".

השילוב של אפליקציות שנמצאות מתחת לרדאר של ההורים במיוחד טיק טוק, תרבות שמעודדת סלבריטאות והשעמום הנלווה לסגר נטשטש את מנגנוני ההגנה של הילדים ודוחף אותם להתנהגויות ברשת שהם עדיין לא בשלים להבין את משמעויותיהן והיקף התהודה שזה עשוי לקבל. "צריך לזכור שיוטיוברים/טיקטוקרים הם מבחינת הילדים גיבורי תרבות שזוכים להערכה והערצה ולכן יש להם הרבה השפעה ויכולת לגרום לילדים לעשות דברים שליליים (ולעיתים גם דברים חיוביים)", אומר בראון.