כל השנה הבת שלנו הולכת למורה פרטית בשפה. המורה עוזרת לה ויש שיפור בקריאה. כולם מרגישים את זה – המורה בכיתה, אנחנו כהורים ואפילו היא עצמה. עדיין יש פער לימודי אבל הוא מצטמצם. עכשיו כשמגיע החופש הגדול אנחנו כהורים תוהים האם לתת לה חופש גם מהמורה הפרטית, חופש מכל הלמידה הזו. על הדרך גם תהיה לנו הקלה כלכלית בצמצום עלויות החופש. התשובה לשאלה האם לתת סיוע לימודי בחופש אינה חד משמעית.
אין ספק שהילדים שהכי זקוקים לחופש מכל הדרישות והלמידה הם הילדים המתקשים, אלה שפוגשים את חוויית הקושי כל שיעור ועם כל הכנת שיעורי בית. כהורים, חשוב לנו לאפשר להם מנוחה ורגיעה. חשוב גם לנו כהורים לנוח מהשאלות סביב למידה, הכנת שיעורי בית, תרגול למידה והכנה למבחנים, ולהנות מכל החלקים האחרים שלהם. עם זאת, יש גם דילמה וחשיבה על מה אפשר לעשות בחופש כדי ששנה הבאה תהיה אחרת, לפחות קצת אחרת.
כפסיכולוגית חינוכית ומאבחנת דידקטית אני יודעת שהורים רבים פונים לאבחונים בקיץ. זה זמן נוח להבין מה קורה, כמו כל זמן אחר לאורך השנה. אבל מה לגבי טיפול? והאם להמשיך סיוע לימודי בקיץ?
ללמוד איך לענות נכון על שאלות
יש ילדים שנעזרים במורה שמסייעת בהכנת שיעורי הבית. במצבים אלה נראה לנו שבקיץ אין על מה לעבוד כי אין שיעורי בית. עם זאת, הקיץ הוא זמן טוב להשלמת פערי ידע שנצברו, למשל בחשבון או באנגלית, ולהגיע לשנה החדשה במקום טוב יותר.
ככל שהקשיים של הילד מהותיים יותר אנחנו מרבים להיעזר בהוראה מותאמת – מורה שמכירה אסטרטגיות מגוונות ללמידה וש"עוקפות" את הקושי של הילד. הסיוע הזה אינו תלוי חומר נלמד או קיומם של שיעורי בית – המטרה היא ללמד את הילד שיטות שמסייעות לו. למשל, איך לענות נכון על שאלות או איך לאתר מידע בטקסט.
המחקר מעיד על כך שילדים לקויי למידה נוטים לשכוח חומר אם לא תרגלו אותו. לכן, הפסקה מוחלטת של למידה למשך חודשיים עלולה להוביל לפגיעה בהישגים שנוצרו. עצם התרגול בחופש מאפשר לילדים לשמר את הידע שרכשו לאורך השנה.
כאמא חשוב לי להפעיל שיקול דעת פר אותו מקצוע: אם תפקיד השיעור הפרטי לשמר ידע כדי "להחזיק" את הילד ברמת הכיתה, אולי יותר נכון לתת לו חופש, חלק מהחופש לפחות, ולחזור ללמידה לקראת סיום החופש או אולי לקורס מרוכז.
אם קיימים פערים גדולים אולי נכון יותר להמשיך וללמוד גם בקיץ, אולי אפילו יותר שיעורים בשבוע כי אין בית ספר ולכן אין תרגול בכלל. לפעמים שיעור אחד בשבוע מספיק ולפעמים יש צורך בשני שיעורים. כדאי לשקול מה נכון מבחינת משך הלמידה בקיץ וכמה שיעורים בשבוע תוך הסתכלות על עומק הפער הלימודי, כמה התרגול הזה יעיל וגם כמה הילד מגויס ללמידה. כמובן שהמנוחה חשובה ולא נעמיס על הילד למידה יומיומית אינטנסיבית כל החופש.
להתחיל ללמוד שברים לפני הכיתה
חשוב שלא נפעל נגד רצונו של הילד בהקשר הזה ונגייס אותו לתהליך. נדבר על כך שמדובר במספר מוגבל של שעות, בניגוד ללמידה הבית ספרית, ועל כך שעצם המסגרת תעזור לו לשמר ידע ולהתקדם. זה קצת כמו העבודות לחופש – ההחלטה אם לעשות קצת כל פעם או לעשות הכול בשבוע האחרון. כדאי לבחון יחד עם הילד את היתרונות והחסרונות של כל חלופה, ולשתף אותו בתהליך החשיבה. השותפות בחשיבה ובהחלטה מאפשרת לו להרגיש שליטה על הבחירה בלמידה, ואז הוא מגויס יותר.
נוכל לשקף לילד את ההישגים שצבר השנה בזכות המורה ובזכות המאמץ וההשקעה שלו בלמידה. אם זה נכון עבורו – אפשר להציע לו ליצור יתרון בלמידה – למשל, להתחיל ללמוד שברים לפני הכיתה בשנה הבאה ייתן לו תחושת יכולת וידע מול חבריו. אפשר גם להיעזר בדימוי שקרוב לעולמו של הילד: למשל, ילד שמרבה להתאמן בספורט – ניתן להשוות את המשמעות של אימון רצוף ומה קורה לנו אחרי שהרבה זמן לא התאמנו.
קשה לכפות סיוע לימודי על ילד. כאמא היה לי ברור שהבת שלי צריכה סיוע לימודי בעברית בבית הספר היסודי, והיא לא הסכימה. כאב לי, ועלו לי שאלות לגבי האם אני מטפלת כראוי בקשיי הלמידה שלה. ניסיתי להסביר ולעודד ולא הצלחתי. בהסתכלות לאחור אני חושבת שהעובדה שנתתי לה את הזמן להגדיר את הקושי שלה, להבין מתי היא רוצה סיוע ובאיזה מקצוע, מאפשרת לה להיות שותפה פעילה יותר בלמידה שלה כיום ולדייק את הצרכים שלה נכון יותר, כל השנה ובקיץ. לפעמים אין ברירה וצריך הלמתין עם הסיוע כדי לגייס את הילד. לפעמים פשוט צריך למצוא את המורה הנכון שהוא מתחבר אליו ונותן לו תחושה של ערך והתקדמות.
ומה לגבי טיפול רגשי?
טיפול רגשי נמשך בדרך כלל כל השנה. אנחנו לוקחים חופשות בשל נסיעות משפחתיות וגם המטפלים, והדבר הזה בדרך כלל קוטע את הרצף וקשה לפעמים לילדים. אם אנחנו יודעים שמרבית החופש נהיה בבית ונוכל לאפשר רצף טיפולי נכון להתחיל טיפול גם בקיץ. טיפול הוא דבר שלוקח זמן ומתחיל מיצירת קשר ואמון, ולכן נכון להתחיל אותו כל השנה. אם התוכנית היא להיות הרבה זמן בחול, כדאי לשקול יחד עם המטפל הנבחר האם זה מתאים להתחיל או שנחכה לשגרה.
ילדים מחכים לסיום בית הספר ואוהבים את החופש שלהם. צריך לזכור שגם בחופש הם זקוקים למסגרת. כל ילד והמסגרת שמתאימה לו. בדיוק כמו בחירה של קייטנות והפעלות לקיץ, שהן תלויות גיל, עניין ואישיות, חשוב להבין מה יתר המענים שהילד זקוק להם בקיץ ועל מה נכון לוותר. כמה לאפשר מנוחה וכמה לסייע לו להתקדם ולהתכונן לשנה הבאה. שרק יהיה קל יותר.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומאבחנת דידקטית.