"עוף גוזל חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך...". השיר הזה מקפל בתוכו את הכמיהה והחשש של כל הורה, לראות את הילד שלו בונה את עצמו ואת חייו באופן עצמאי, ומצד שני החשש להיפרד ממנו. אבל כדי שיהיה קצת פחות מחניק בגרון כשהוא יתעופף בבוא היום, אנחנו צריכים לדעת שציידנו אותם בארגז כלים שייטיב איתם בהמשך.
"מאחר ואין לנו מושג במה הילדים שלנו יעסקו בעולם העבודה, ועפ"י מחקרים 65 אחוז מהמקצועות עומדים להיעלם, אנו צריכים לפתח אצל הילד מיומנויות שיעזרו לו בעולם העתידי שאחת מהן היא חיזוק הביטחון העצמי", אומרת ענת מאור, ענת מאור, יועצת מומחית למשפחות (MA), מדריכת הורים יועצת מקצועית ומנחה בצוות מרכז ההורות בעיריית תל אביב-יפו. היא מבהירה את מהות המושג ביטחון עצמי, "זו מחשבה שיש לי כילד בראש שאני יכול להתמודד ולהתגבר, וגם אם לא הצלחתי או טעיתי, אני לא קורס ותחושת הערך שלי לא יורדת".
לדברי מאור ביטחון עצמי נחלק לדימוי עצמי וערך עצמי. "דימוי עצמי פירושו מי אני בעיני עצמי. איך ילד יידע מיהו? ההורים משקפים את הכוחות והיכולות שלו. אך ההורים לעיתים מתבלבלים כשהשיח הוא 'מהממת' ו'נסיך של אימא', אלו מילים ריקות מתוכן שאינן משקפות כוחות ויכולות. ערך עצמי פירושו מה אני חושב כילד שאני יכול ומסוגל וזה קורה כאשר ההורים יתנו לילדים לנסות ולהתנסות, ברגע שההורים מונעים מהילד התנסויות, עושים הכול עבורו או שיש ביקורת כלפיהם, לילד יהיה קשה לפתח את הערך העצמי שלו".
באילו פרמטרים תלוי הביטחון העצמי של ילדים?
"המחקר מדבר על כך שלהורים יש השפעה המכרעת כ- 75-80 אחוז מההתפתחות של הילד ואנחנו כהורים יכולים להשפיע על הביטחון העצמי אבל גם לדעת שאין להם ממש שליטה על זה".
עד כמה השריר של הביטחון העצמי גמיש, האם ילד שאין לו יכול לרכוש ביטחון עצמי, ולהיפך?
"חיזוק ביטחון עצמי יכול להיעשות בכל גיל, גם אצל אנשים מבוגרים. אך כשאנחנו פוגשים את הילדים בצעירותם יש יכולת יותר גדולה להגיע לתוצאות מהירות כי הכול גמיש ואין התקבעות. כשהילדים גדלים אפשר לעשות שינוי זה רק לוקח יותר זמן. העבודה עם מתבגרים נעשית בצורה אחרת אך גם שם אפשר לעזור להם להתעצב ולהשפיע עליהם".
אז איך כהורים תחזקו את הביטחון העצמי של הילד?
- שקפו להם את הכוחות והיכולות שלהם
ההתנדבות או הנדיבות, החברות הטובה, המאמץ שעשה ולא וויתר, הסקרנות - כל דבר שחשוב לנו לפתח אצל הילדים שלנו, וזה משתנה מהורה להורה על פי סט הערכים. - שימו לב לשפה ולמילים שאתם משתמשים בהן בשיח עם הילדים
אחת המילים הנפוצות בגינות שעשועים בישראל היא: "תיזהר" או "תיזהרי". לא מעט הורים מוסיפים גם: "אני אעזור לך, אני ארים אותך" וכדומה. "איזה מסר מתקבל כשהילד כל הזמן שומע שהוא צריך להיזהר ושההורים יעזרו לו כשהוא עולה בסולם במגלשה, האם הוא מבין שהוא מסוגל ויכול להתמודד גם אם הסולם גבוה? שיש לו כוחות? האם אנחנו שותלים לו מחשבות של יכולת ומסוגלות או מרחיקים אותו מזה. צריך להשתמש בטרמינולוגיה שמעבירה את המסר שהוא יכול ומסוגל "אני יודעת שאת תלכי עד למקום שאת מרגישה בטוחה". - עצרו את האוטומט ובחנו את המסרים שאתם מעבירים
"לפני שאתם עושים או אומרים משהו, עצרו את האוטומט ושאלו האם המסר שאנו הולכים להעביר מקדם את הילד לכך שהוא יכול ומסוגל או מעביר מסר שהוא לא יכול ולא מסוגל. למה הורים סוחבים לילדים שלהם את תיק הגן? זה הפך להיות סמל בהורות. האם אתם סומכים עליהם שהם יכולים לסחוב לבד? גם אם יש להם רגעי תסכול זה חלק מהחיים ואנחנו מלמדים אותם להתגבר ולהתמודד. כשאנחנו עושים עבורם כל הזמן, הם נמצאים בתחושה שאין להם כוחות ומסוגלות ולא יכולים להתמודד והם כל הזמן צריכים שיעשו עבורם, ואז הם מתחילים להימנע.
אם הם יחוו תסכול, מייד ההורה "שודד" את הקושי ומסדר עבורו את הדברים. כשהילד חווה תסכול צריך להיות איתו, לתת שם לרגש: "יכול להיות שאתה מתוסכל, מאוכזב, עייף... זה באמת לא נעים אנחנו יודעת שתוכל להתגבר.." להחזיק איתו את הקושי שיש לו ברגעים המתסכלים, לפעמים אין לנו סבלנות וקשה לנו להחזיק תסכול של ילד, אבל לתת להם את האופציה לחוות תסכול, מחזקת את הדימוי ואת הערך. אם אנחנו פותרים את זה עבורם או מונעים מהם להתמודד עם סיטואציות מאתגרות, התוצאה היא שאנו מחלישים אותם". - דרך אילו עיניים אתם מסתכלים עליהם?
כשקורית סיטואציה פחות נעימה כמו ילד שנופל כל הזמן מהמגלשה, איזו זכוכית מגדלת אנחנו בוחרים לשים? "אתה כל הזמן נופל ולא מצליח או איזה יופי שאתה כל הזמן מנסה? או איזה יופי שהצלחת לקום. כשאנחנו מפתחים אצלו מוטיבציה פנימית להצליח לקום בעצמו, בפעם הבאה הוא יוכל לטפוח לעצמו על השכם ולא להזדקק למישהו מבחוץ שיגיד לו אם הוא בסדר. חשוב להעיר פחות על הדברים הלא טובים ולהאיר את ההתנהגויות והיכולות והמסוגלות שאנו רוצים לראות". - עודדו את הילדים לתרומה ומועילות
עידוד הילדים לתרומה מבהירה להם שאנו סומכים עליהם. "לתת להם אחריות בדברים הכי קטנים: ילדה בת שנתיים תעזור לפנות את המדיח או ילדה בת 4 שתהיה אחראית לכך שתמיד יהיה נייר טואלט בשירותים. חשוב שהילדים יבינו שדברים לא קורים מעצמם, להפוך אותם להיות שותפים גם בהחלטות הכי קטנות כמו איזה פירות לקחת לפיקניק, מעביר את המסר שסומכים עליהם בבית ומאמינים שהם אחראיים". - על גאווה וכל הכבוד
"הרבה מההורים אומרים לילדים "אני גאה בך". אתה התאמצת אתה עשית ואני לוקחת לך את הגאווה. אפשר במקום זה להגיד: "אתה יכול להיות גאה בעצמך שהצלחת לחלוק או שוויתרת, אותי זה ריגש מאוד, כדי שבפעם הבאה שיעשה את זה לא יצטרך מישהו אחר שיהיה גאה בו. ביטוי נוסף שההורים כל הזמן משתמשים בו הוא: כל הכבוד. כדאי להיגמל מזה או לפחות להוסיף לזה "כל הכבוד שניסית, שהתחשבת, שחלקת כדי שזה לא יישאר משהו ריק מתוכן", אומרת מאור ומוסיפה, "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו. כל הורה זקוק להדרכת הורים, אחרי הכול זה תפקיד חשוב שמעולם לא למדנו אותו".
"אין דבר יותר חשוב לנו מהילדים שלנו, ולרוב קיים פער גדול בין האופן בו דמיינו משפחה ויחסים לבין החיים עצמם. אנחנו פה להגיד שאפשר ללמוד ולהתפתח בתפקיד ההורי, ליצור אוירה טובה בבית, ולהתקרב אל עבר ההורים שאנחנו רוצים להיות", מסכמת עינב זמיר, מנהלת מרכז הורות חינוך בעיריית תל אביב יפו, "'הורים בבתים' הוא מיזם בו החינוך והקהילה שסביבו, נפגשים יחד בסלון ומדברים על מה שמעניין הורים. ההיענות לדבריהם כל שנה מפתיעה מחדש. גם ברצון התושבים לארח בבתיהם וגם בביקוש להגעה למפגשים. מודל המפגשים לקוח מ-'זיכרון בסלון'. מאז שיצאנו עם המיזם לפני כחמש שנים, 20 יישובים נוספים בארץ מלבד תל אביב-יפו החלו לקיים כל שנה את הפרויקט הזה בעקבותינו".
מרכז ההורות של מינהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו קם כדי ללוות את ההורים בעיר בשלבי ההורות המשתנים, לתת כלים מעשיים וידע עכשווי באמצעות הרצאות והדרכות פרטניות וקבוצתיות, ולהציע אפשרויות לחיבור היומיומי של הורים וילדים. צוות של מומחים ומומחיות מטעם המרכז פועלים ב-70 מסגרות חינוך בעיר בהן מתקיימת תוכנית "הורות מתחת לבית", שבה מנחת הורים קבועה מדריכה את הורי הכיתות על היחסים בבית.