רבות נאמר על כך שהכלב הוא חברו הנאמן ביותר של האדם, אולם בעת מלחמה נדמה שהכלב שלכם יכול להפוך לקרן אור של ממש עבור ילדכם. איך? הנה 8 דרכים:
- משחק - הילדים נמצאים כל היום בבית, משעמם להם, אין להם אינטראקציה עם חברים. הכניסו ללו"ז היומי 2-3 פעמים ביום משחק עם הכלב, האינטראקציה איתו תעשה להם ולו טוב. לכלב לא משנה היכן משחקים איתו, כך שניתן לשחק איתו בכל פינה בבית. כמו כן, הכלב זמין תמיד לילד ואינו עסוק, מה שהופך אותו לחבר אידיאלי למשחק. מהרגע שהילד מתעורר ועד שהוא הולך לישון הכלב מלווה אותו, אינו מציב בפניו דרישות או שופט אותו ותמיד ישמח לשחק איתו. הביטחון והדימוי העצמי של הילד יתחזקו מעצם יכולת הקבלה והנתינה ללא גבול של הכלב.
- לנשום יחד - הנשימה של הכלב במצב מנוחה היא רגועה וקבועה. כאשר ילדכם נמצא במצב של חוסר שקט, מתח וחרדה, עודדו את ילדכם לשים את ידו על גוף הכלב כשהוא במצב מנוחה, ולנשום ביחד איתו. הנשימה ביחד עם הכלב, נשימה קבועה ועמוקה, תרגיע את הילד ותגרום לו לנשום נכון יותר, וכך אט אט תרגיע את הילד.
- הפגת בדידות וחיזוק תחושת היחד - העבירו לילד את המסר כי הכלב הוא חבר שלהם, הציעו להם לחבק אותו כשהם עצובים, ללחוש לו סוד. שתפו אותם כי גם הכלב חושש, כי האזעקות לא מוכרות לו (והוא שומע אותם הרבה יותר חזק מאיתנו) – הציעו לילדים להרגיע את הכלב. כל זה ייצור לילד תחושה של ביחד, שהוא לא לבד, שהכלב איתו בסיטואציה וכי הם עוזרים אחד לשני.
- עידוד קריאה - תבקשו מהילדים לקרוא לכלב סיפור כדי להרגיע אותו. הושיבו את הכלב ליד הילד, בחרו ביחד ספר מתאים, ותקריאו ביחד את הסיפור לכלב. הקריאה תרגיע את הילד, תיצור פעילות משותפת לכם עם הילד, תרגול קריאה יהיה מבורך, והליטוף של הכלב תוך כדי קריאה תעשה לילד, לכם ולו טוב על הלב.
- פשוט ללטף - מחקרים הוכיחו שליטוף כלבים מגביר הפרשה של סרוטונין ודופמין – כימיקלים במוח הגורמים לשיפור מצב הרוח ולהרגשה טובה, כך שבזמן לחץ וחרדה הגברת כימיקלים אלה יכול לסייע באופן מידי. מחקרים מהעשורים האחרונים מעידים כי ליטוף הכלב גורם גם לייצור הורמון אוקסיטוצין, הידוע גם כהורמון האהבה, הן אצל המלטף והן אצל הכלב, בדומה לייצורו במגע בין הורים לתינוקם ובין בני זוג.
- פעילות גופנית - המשחק עם הכלב גורם לנו להיות בתנועה, יציאה עם הכלב החוצה לסיבוב בקרבת הבית או בפארק הסמוך, יגרום לנו ולילדים לעשות קצת ספורט, הליכה בריאה לגוף וההתאווררות משחררת. מחקר בריטי שפורסם באוגוסט 2011 בכתב העת American journal of public health מצא כי ילדים במשפחות שיש להן כלבים ביצעו יותר פעילות גופנית וישבו פחות בחוסר מעש. המחקר שנערך על למעלה מ-2,000 ילדים בגיל 9 ו-10, בחן את המידה של האקטיביות שלהם. החוקרים השתמשו במוניטורים על מנת לתעד את הפעילות והתנועות שביצעו הילדים במשך שבעה ימים. מהנתונים עלה כי ילדים עם כלב בילו במוצע 325 דקות ביום בביצוע פעילות גופנית, 11 דקות יותר מאשר אלה ללא כלבים. בעלי כלבים בילו גם 11 דקות פחות בישיבה ללא פעילות בכל יום. נמצא כי הם גם הלכו 360 צעדים יותר (4 אחוז), מאשר ילדים ללא כלב.
- ביטחון ואחריות - כשאני שואלת ילדים "למה הכלב זקוק על מנת לחיות?", התשובות מבחינתם ברורות: מים, אוכל, חברים ואהבה. טיפול בכלב מלמד אחריות וארגון, הוא דורש מחויבות למשימה. תעבירו את האחריות לטיפול בכלב לילדים: לצאת לטיול 3 פעמים ביום, לדאוג למזון ומים, לסרק ולקלח אותו, לפרוק לכלב אנרגיה, לספק לו את כל צרכיו, וכן לתת לו תשומת לב ואהבה. למידת אחריות ודאגה לכלב, מפתחת אצל ילדים אמפתיה, חמלה וראיית האחר, זאת תוך פיתוח רמה גבוהה יותר של הערכה עצמית והעצמה בשל האחריות שהוטלה עליהם.
- חיבור לקהילה - הכלב מהווה גשר לקשר. לכלבים השפעה עקיפה שמיטיבה עם בריאות הנפש, בין השאר בכך שהם מקלים על האינטראקציה החברתית בין אנשים. באחד המחקרים מבריטניה שבדק את התופעה, שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Anthrozoos, הודגם כיצד בני אדם שמסתובבים ברחוב עם כלביהם מזמנים אליהם יותר שיחות והכרויות חברתיות בהשוואה לאלו שמשוטטים לבדם.
הפגישות עם כלבים אחרים בפארק או במרחב הפתוח עשויות לעזור ביצירת קשרים חברתיים עם בעלי כלבים אחרים. עצם היציאה החוצה, בתקופה בה ילדים מרבים להיות בבית, מרותקים למסך, יכולה לפתח קשרים חברתיים עם ילדים בעלי מכנה משותף... לאחרונה אנו רואים מפגשי כלבים יזומים, למטרת יצירת קבוצת תמיכה ומשחק משותפת. ליטוף הכלב, המשחק איתו, הדאגה והאחריות, יעזרו לילדים להרגיש שיש להם חבר שמלווה אותם לאורך היום, הכלבים יגרמו לילדנו לשמוח, להתרגש, הם יינסכו בהם תחושת ביטחון והעצמה וזה בדיוק מה שילדנו זקוקים כדי לעבור את התקופה המורכבת העומדת בפנינו.
הכותבת היא כלבנית טיפולית ומאלפת כלבים מוסמכת עובדת עם ילדים ונוער.