עוד חודש וקצת החופש יסתיים. תמיד הייתי כזו שאוהבת להתארגן מראש, קונה ילקוט חדש בזמן, ספרים וחוברות, כדי שלא יהיה חסר לבנים שלי דבר. הפעם עדיין לא קניתי כלום. אני לא יודעת מה יקרה מחר ובטח שלא עוד חודש. המדינה נמצאת על פני תהום וחושך גדול, מלחמת אחים מתרחשת כאן.

הגעתי למצב שבו אני פוחדת לגור במדינה שלי. שירתי כאן בצבא, כמובן שגם בעלי ושאר משפחתי. אבל ביום שני מדינת ישראל בחרה בהצבעה בכנסת להפוך להיות דיקטטורה. אתמול (ג') קיבלנו לכך משנה תוקף עם הצעת חוק יסוד לימוד תורה. ואני שואלת: מה קורה לעם שלי?

אתמול קמתי בשעת בוקר מוקדמת, נתתי נשיקה על הלחי לבנים שלי ולבן הזוג היקר שלי ועליתי לשמור על הדגל בירושלים. אבא שלי נחשב, יש שיגידו, גיבור ישראל, הצנחן הבוכה, שעזר לשחרר יחד עם הפלוגה שלו וחטיבת הצנחנים את ירושלים. בימים אלו אני מנהלת את העמדה של "צנחנים למען הדמוקרטיה" בירושלים. אבא שלי שחרר את העיר, או לפחות היה חלק, אבל ביבי כבש את ירושלים, חטף את המדינה והפך אותה לשחורה. אתמול מפקד בכיר ניגש אליי ואמר לי: "רעות, בבקשה תהיי חזקה, תמשיכי להילחם". הלב נשבר, הלב מדמם. עניתי לו: "זה רק הלב שכואב, כי הוא כבר שבור לרסיסים".

חטפתי מכת"זית ועוד מכת"זית ועוד מכת"זית, ולא בכיתי, לא נשברתי. רק עצמתי עיניים וחשבתי על הבנים שלי. הורדתי ראש על מנת שלא להיפגע והבטחתי לעצמי בלב שלילדים שלי מגיע טוב. כשמכת"זית פוגעת זה מרגיש כמו צליפת שוט, רק הרבה יותר חזקה ועוצמתית. השוטרים כמובן אינם אשמים, הם מבצעים פקודות, אך אין ספק לאיש, לדעתי, כי השר בן גביר מנסה ללבות את היצרים ולהפוך את השוטרים לאויבים. הם לא. אני כותבת ובוכה. אני מאמינה שלכולנו מגיע טוב. ביבי איך אתה ישן בלילה אחרי שפיכות דמים? איך אתה נרדם אחרי ששוב שיקרת לעם שלך?

המדינה היא לא רק של ביבי, היא של כולנו. כולנו – שמאל, ימין, ערבים, דתיים, חילונים. כולם משרתים ותורמים למדינה. אבל הנה ביבי, הצלחת. אלפי חיילים מבקשים להשתחרר מהמדינה ואינם רוצים לשרת אותה יותר. אתה וחבריך זלזלתם ולא כיבדתם את טובי חיילינו ומפקדינו.

כן, כן, שמעתי לא פעם - ביבי נבחר בצורה דמוקרטית. גם בטורקיה ובגרמניה היו בחירות דמוקרטיות. בחירות הן חלק אחד בדמוקרטיה, אך יש אחר כך חלקים נוספים כמו, למשל, שמירה על זכויות המיעוטים, שמירה על נשים. אני ילדתי שלושה בנים, אני מחנכת אותם ושומרת עליהם מכל משמר וכעת אני חיה בפחד.

עילת הסבירות שהתקבלה פוגעת בתלמידי ישראל, פוגעת בציבור יקר ורחב של אנשים ותלמידים חילוניים. פורום קהלת השתלטו כבר על ספר לימוד לאזרחות ועכשיו מערכת החינוך החילונית נשארה ללא חומת מגן, ללא הגנה, ואפשר לפגוע בה כרצון הממשלה. אין חינוך בלי דמוקרטיה.

עכשיו הממשלה תוכל לעודד תכנים דתיים לאומניים ולמנוע כניסת תוכניות וארגונים המעודדים שלום וסובלנות. היא תוכל לפטר מורות ומנהלות שיעודדו שיח ביקורתי בנושאים פוליטיים. הממשלה תוכל לשלב מורות ומנהלות ללא הכשרה מתאימה, ליישם הפרדה פסולה בבתי הספר בין תלמידות ותלמידים וכמובן למנות מקורבים חסרי כישורים ובעלי עמדות אנטי-ליברליות וגזעניות לעמדות מפתח במערכת החינוך. אין ספק שאוכלוסיות מוחלשות, ובעיקר מהפריפריה, ייפגעו, תלמידי החינוך המיוחד גם כן. כשהייתי קטנה דיברו על שילוב ואינטגרציה. כעת מחנות וזרמים שונים מדברים על איך לפגוע זה בזה. זו הארץ שלנו? האם כאן תרצו לגדל כאן את ילדיכם?