הטיול הרומנטי של שני בני הנוער, אופיר אנגל וחברתו יובל שרעבי, לבלגרד שמתגנדרת לכריסמס, לראות את קבוצתו האהובה, הפועל ירושלים, מלווה במועקה כבדה. אופיר בן ה-18 שוחרר מעזה לפני שבועיים, אבל אבא ודוד של יובל עדיין חטופים בידי חמאס.
סיפורי מלחמה - סיקור N12
- יפה אדר בריאיון ראשון: "החלטתי שלא אתן להם לשבור אותי"
- "ירדן שיחקה עצמה מתה, המחבלים גררו אותה"
- אוריאל ברוך נחטף לעזה, משפחתו לא יודעת עליו דבר
"ואז הוציאו אותה - והכניסו אותי"
בשבת השחורה, אופיר, תלמיד י"ב מקיבוץ רמת רחל ליד ירושלים, היה בסוף שבוע אצל יובל בת ה-17 בבארי. באזעקות, השניים יחד עם הוריה ושתי אחיותיה של יובל נכנסו לממ"ד. ב-10:00 בבוקר המחבלים פרצו פנימה. "שלושה מחבלים, שניים עם רובים, אחד עם אר-פי-ג'י", תיארו אופיר ויובל בשיחה עם חדשות 12. "דבר ראשון ירו בכלב, ואז לקחו אותנו לכביש ופשוט חיכה שם רכב שחור".
אופיר סיפר שפתחו את הדלת ואמרו להם להיכנס לרכב - קודם כל אביה של יובל ומיד אחריו היא. "החזקנו ידיים. היא כבר הייתה חצי רגל בפנים, ואז הוציאו אותה - והכניסו אותי", שיתף. את יובל השאירו עם עוד שני מחבלים, וזו התמונה האחרונה שאופיר זוכר - כשברקע המילים "אני אוהבת אותך" שנאמרות מכיוונה של בת זוגו.
"אתם הולכים להישאר פה לפחות שנה"
אופיר נחטף ביחד עם יוסי, אבא של יובל, והשכן, עמית שני בן ה-16. חמישים וארבעה ימים בשבי הם היו צמודים אחד לשני לא ראו חטופים אחרים. הוא סיפר שבמהלך הימים שיחקו קלפים, לפעמים גם עם המחבלים, שהתעללו בהם פסיכולוגית. "כל הזמן אומרים: 'לא רוצים אתכם', 'יש הפגנה פעם בשבוע'", תיאר אופיר. "'המשפחות לא רוצות שתחזרו, אתם הולכים להישאר פה לפחות שנה'".
עוד סיפר אופיר על הפחדים השונים בשבי. לדבריו, לא פחד שיהרגו אותו, כי אם היו רוצים לעשות זאת היו עושים זאת כבר ביום הראשון, אלא דווקא שהפצצות חיל האוויר יפגעו בהם. "פחד מוות, הייתה הפצצה בית לידנו", שיתף. "הודיעו לאחד השומרים שקרוב משפחה שלו מת - אתה אומר טוב, רק שלא יתהפך". הרגעים הכי קשים שלו, היו כשהמחבלים העבירו אותם פעמיים בלב העיר - כשהם הולכים חשופים לחלוטין בחשכה מוחלטת, כשמסביב פיצוצים ללא הפסקה.
"לראות אותו יוצא מתוך התמונות, ועל הפרקט - זה אושר כפול"
אופיר נשאל על הרגעים בהם הבין שהוא הולך להשתחרר. הוא סיפר שהמחבלים שהחזיקו בו היום נראים שמחים, כי "הם היו די 'תיק' בשבילם", ושלא הספיק להיפרד מאבא של יובל, שהיה לצדו לאורך התקופה בשבי. הטלפון לחברתו יובל הגיע מיד, כשבו בישר לה שהוא בחיים. תשובתה הפתיעה אותו: "תוריד את הזקן ותתקשר אליי". יובל סיפרה שעד לא ראתה בעינייה את בן הזוג שלה, לא האמינה.
בשנה שעברה, שיחק אופיר בנוער של הפועל ירושלים בכדורסל. הוא גם אוהד מושבע של הקבוצה, שהטיסה השבוע אותו ואת משפחתו למשחק מול פאוק סלוניקי בליגת האלופות. אביו יואב, שהתלווה אליו, שיתף: "סחבתי אותו חודשיים על הבטן והייתי בכל כיכר. לראות אותו יוצא מתוך כל המיצגים, התמונות והדובים למשהו אמיתי, ועל הפרקט - זה אושר כפול בשבילנו".
הפועל ירושלים, שנרכשה בתחילת העונה על ידי בנו של שלדון אדלסון, מתן בן ה-25, החלה ביוזמה מרגשת להטיס לבלגרד משפחות של אוהדי הקבוצה שנפלו ב-7 באוקטובר. בהן משפחתו של רועי נהרי ז"ל, קצין צנחנים בן 23, שאותה השבת השחורה הייתה השבת האחרונה לפני שעמד לסיים את שירותו הסדיר. הוא נהרג בלחימה הקשה בכפר עזה, ואחרי מותו משפחתו תרמה את איבריו שהצילו חמישה אנשים.
"למה לי מגיע להינצל ולהם לא?"
השמחה של אופיר ויובל על הניצחון של ירושלים במשחק ותחושת החופש בבלגרד היא רגעית. התמונות של אבא של יובל, יוסי, ואחיו אלי, בעזה, לא יוצאות מהראש. אופיר נשאל מה היה אומר לראש הממשלה אילו היה פוגש אותו. "לא נראה שאכפת לו", אמר. "אם היה אכפת לו, הוא היה מחזיר". יובל זוגתו, שפגשה את נתניהו בקבינט, הוסיפה: "זה עובר לידו כאילו כלום, הוא רוכב על ההצלחה שמאה חזרו. הוא זה שגרם לזה - אז שהוא יחזיר אותם"
אופיר נשאל האם הוא חש ברגשות אשם על כך שהוא זה שחזר ואביה של יובל לא. "ברור שכן", ענה. "למה שאני אטוס לחו"ל, אהנה - כשאני יודע שהם כנראה יושבים בחרא?". גם יובל שיתפה ברגשותיה המעורבים - על כך שאופיר היה אצלה באותו היום בביתה בבארי, ועל העובדה שהיא בבית כשישנם עוד כאלו שנשארו בשבי החמאס. "למה לי מגיע להינצל ולהם לא?", אמרה בכאב. "אני שמחה על זה שחזרו, אבל עדיין יש מלא שנשארו - כל משפחה צריכה את מי ששם".