רום באבה
רום באבה | צילום: גלי שורר 'סטודיו קונטרסט'

את פניה של רום באבה קיבלו המורים של בית ספר למוסיקה עם השיר "תלתלים שחורים" של ישי לוי, ואכן אי אפשר להתעלם מהשיער המתולתל שמעטר את ראשה ובמידה רבה הפך לסימן ההיכר שלה בתוכנית. היום, כולם מפרגנים לה עליו ואפילו נוגעים בו בטענה שהוא מושלם, אבל מתברר שלא תמיד זה היה המצב. בתוכנית סיפרה שאחת מהסיבות שבחרה לשיר את "Rise Like A Phoenix” של קונצ'יטה מהאירוויזיון, היא הסיפור שעומד מאחוריו. "הוא ממש מרגש אותי", סיפרה לעידו רוזנבלום בדרך לאודישן, "מסופר על זה שירדו עליו ושהיו צוחקים עליו ובסוף השיר הוא אומר – אתה יורד למטה ואני עולה למעלה כמו עוף החול".

את החיבור האישי למילות השיר גילינו בפרק הדו קרב ששודר השבוע. שם סיפרה שלפני כמה שנים עברה חרם שנמשך כמה חודשים, ועכשיו נראה שממש כמו עוף החול היא רק עולה למעלה. "היו צוחקים לי על השיער, פחות מדברים איתי", רום משחזרת איך המראה החיצוני השפיע על מצבה בכיתה, "זה עצוב, אבל זה עבר. ההורים שלי כל הזמן עזרו לי ותמכו בי, הייתי מספרת להורים שלי כל דבר, אמא הייתה מחבקת אותי ברמות, ואני הייתי מחבקת את אמא חזק".

בבית הספר ידעו על החרם?
"סיפרתי גם למורה שלי והיא מאוד עזרה לי, אמא תמיד הייתה בקשר איתה והסבירה לה מה עובר עליי. המורה הייתה מחבקת אותי ודיברה גם עם הילדים, היא ואמא שלי הכי עזרו לי".

איך את חווית את התקופה הזאת?
"למדתי לקבל את זה והבנתי שלא תמיד יהיו אנשים שמפרגנים. הכי חשוב זה לחשוב חיובי ותמיד להיות מחויך –שלא יראו שאתה עצוב".

יש לך מסר להעביר לילדים שקשה להם חברתית בבית הספר?
"קודם כל לספר להורים כי הם תמיד יעזרו לכם, לספר גם למורים אבל הכי חשוב זה להורים".

"כותבים לי שאני זמרת בינלאומית, זה מרגש אותי"

רום היא האחות השלישית מבין ארבעה אחים, שתומכים בה ומפרגנים לשירה שלה לאורך התחרות. בכלל, מדובר במשפחה מוזיקלית במיוחד, כך שבערבי שישי אפשר לשמוע מחלונות הבית של משפחת באבה בצורן שירה ומנגינות מכל רחבי העולם. "כל שישי אנחנו שומעים מוזיקה וזה כיף. אני קרובה מאוד לאחים שלי, גם הם  שרים ואנחנו שומעים בבית מוזיקה מכל הסגנונות – פרסית, הודית, ערבית – כל השפות שיש".

ובעברית?
"אני שומעת את רוחמה רז, יהורם גאון, כולם. אני גם שרה בכל מיני שפות, אוהבת מוזיקה מכל העולם. יש לי טריק שאם אני שרה באנגלית, אני כותבת את המילים של האנגלית בעברית, מתרגמת אותם לעברית וככה יותר קל לי לבטא את המילים, המורה לפיתוח קול שלי עזרה לי מאוד".

זה באמת לא מובן מאליו שאת שרה באנגלית בגילך, איך היה לך באודישן?
"התרגשתי ברמות לפני האודישן, שסוף סוף אני מגיעה למעמד הזה. בית ספר למוסיקה זה אחד הדברים שתמיד רציתי וחלמתי עליהם, זאת הייתה נראית לי חוויה כיפית, תמיד רציתי לעמוד על במה כזאת גדולה וזה החלום שלי".

אז איך מתמודדים עם ההתרגשות שלפני הגשמת החלום?
"כשעליתי לבמה לקחתי כמה נשימות עמוקות, ועשיתי את מה שעשיתי".

וכשמשה פרץ קיבל אותך לכיתה שלו בגלל שמה שעשית היה מעולה, איך הרגשת?
"הייתי מאושרת ובכיתי מהתרגשות, זה חלום שסוף סוף מתגשם. אני כל כך אוהבת את משה, הוא בן אדם מאוד חבקן, תמיד מחייך, מלא אור ומצחיק".

איזה תגובות את מקבלת מהצופים והגולשים?
"אני מקבלת הרבה תגובות טובות. כותבים לי שאני שרה מהמם, שיש לי ביטחון על הבמה ושאני זמרת בינלאומית שזה הכי מרגש. אני בשוק כי לא ציפיתי שככה זה יהיה ואני באמת מאושרת. יש גם כמה תגובות שפחות מפרגנות, אבל אני מתעלמת כי צריך להתעלם".

גם החברים בבית הספר מפרגנים?
"כן, הם התרגשו ושמחו בשבילי. הם כל הזמן רואים אותי בטלוויזיה, אז אומרים לי 'יואו, זאת רום'".

וכשאת צופה בעצמך בטלוויזיה?
"אני אומרת 'וואי, איזה ביצוע טוב', אני שמחה. זה הזוי, אבל זה אושר".