ליל הסדר. השולחן ערוך לחג. כל המשפחה המורחבת נמצאת, כולל בת הדודה שלא ראיתם שנתיים. ואז, הבן שלכם מבין מיד את הסיטואציה ומחליט שזה הזמן לעשות סצנה: הוא לא מוכן לשבת עם כולם לקרוא בהגדה והוא רוצה לראות את התוכנית האהובה עליו עכשיו. אתם מנסים להסביר לו בטון הכי נעים ומכיל שהצלחתם לגייס שעכשיו זה לא מתאים. שכולם יושבים יחד ומחר הוא יוכל לצפות בתוכנית. הוא מתעקש, אתם מנסים לעמוד על שלכם. בתוך רגע מתחילה הצגה – בכי, צרחות, גלגולים על הרצפה, בעיטות באוויר ועוד ועוד.
נשמע מוכר? מעטים ההורים שלא זכו לחוויה. ילדים לא אוהבים שמציבים להם גבול ויעשו כל מה שהם יכולים כדי לבחון אתכם ההורים עד כמה אתם "עמידים" ונאמנים לגבול שהצבתם. כשהבחינה מתרחשת מול כל המשפחה בליל הסדר זה נעשה אירוע הורי מורכב.
אז מה עושים? ואיך אפשר לנסות ולהימנע מהסצנה המביכה מול כולם? אספנו לכם כמה טיפים שממש יכולים לעזור:
- תיאום ציפיות
ספרו לילדים לאן הולכים ומה עומד לקרות. הסבירו להם את סדר הדברים ואיך אתם מצפים מהם להתנהג. אפשרו מקום לשיח ושאלות מצד הילדים וגם מצדכם. ילדים לא תמיד מודעים לקשיים שעלולים להתעורר ולכן אפשר להציף בפניהם את הקשיים הצפויים, ולחשוב, ביחד איתם, מה יעזור להם בהתמודדות. אפשר למשל להגיד שייתכן וחלק מהזמן הם עלולים להשתעמם ולמצוא פתרון מוסכם להפגת השעמום. - נטרול מכשולים טכניים
שימו לב לכך שהילדים לא רעבים, צמאים או עייפים. בדקו איתם שהבגדים שהם לובשים נוחים להם. ילד שמרגיש לא נוח עלול להיות חסר סבלנות ועצבני. נכון, זה מתנגש עם הרצון "להיראות טוב", בעיקר באירועים משפחתיים כמו ליל הסדר, אבל לעומת הפדיחה שעלולה להיווצר זה ויתור יחסית קטן. עדיף חולצה מרופטת ונוחה על משיכת מפה. - היו מציאותיים
מיותר להציב בפני ילדכם אתגר שמראש ברור לכם שיתקשה לעמוד בו. אם קשה לו לשבת בשקט יותר מחצי שעה ברצף ואתם מקוראי ההגדה המדקדקים בקטנה כגדולה, ותרו מראש על הציפייה שיחזיק מעמד לכל אורך ההגדה. סכמו איתו מראש מה אתם מרשים שיעשה אם הוא מרגיש שקשה לו. בתיאום איתו, הביאו צעצוע/משחק שקט שיוכל לשחק בו בצד, דפים וצבעים לציור או כל הסחת דעת אחרת שאינה מפריעה לסביבה. - "מדיניות הורית"
הרבה פעמים אנחנו ההורים לא מסכימים מתי נכון לוותר ומתי כדאי להתעקש עם הילדים. כדי לצמצם עד כמה שאפשר את האפשרות לסצנה של הילד ולוויכוח סוער ביניכם ההורים, תאמו את הדברים מראש. סכמו ביניכם מבעוד מועד על מה תוותרו ועל מה שווה לכם להתעקש. הבנה והסכמה מוקדמת תחסוך מכולם סיטואציה מעיקה ומביכה. - אקלים להרגעת הרוחות
בחלק גדול מהפעמים אנחנו מתכננים תוכניות אבל לילדים יש את האג'נדה שלהם. גם אם נקטתם בכל האמצעים כדי שהילד יעבור את ליל הסדר ברוגע, ההצלחה אינה מובטחת. לילדנו האהובים יש נטייה לדרמות דווקא באירועים האלה והם נוטים לשכוח את כל השיחות וההכנות שעשינו להם בבית. נסו, במידת האפשר, לקחת את ילדכם לפינה מרוחקת ושקטה. סיכוי טוב יותר שתצליחו להרגיע את הרוחות כאשר אין קהל צופים ואתם יכולים לדבר בארבע עיניים ובגובה העיניים. - הדשא של השכן לא ירוק יותר
גם במקרה של כישלון קולוסאלי, שבו ילדכם הפגין מול כולם את כל מה שחששתם ממנו ויצר עבורכם אירוע מביך – זה קרה/קורה/ויקרה לכולם, גם לילדים של החברה, השכנה או בת הדודה. ליל הסדר אצל השכן לא נראה יותר טוב. ושיהיה לכולנו חג שמח.