כ-7,000 ילדים בישראל חיים בפנימיות הפועלות מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי. בפנימייה הם מקבלים מעטפת חינוכית וטיפולית מקיפה, הכוללת מערך חינוכי וטיפולי לכל אורך שעות היממה. מי שאחראי לאותם ילדים ומתבגרים הזקוקים למסגרת מחוץ לבית לאור מציאות חיים מורכבת זה אגף "בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד והשמות מיוחדות", המשתייך למשרד הרווחה והביטחון החברתי.

, ולכן הם אינם חוזרים אליו בסופי שבוע ובחופשות ארוכות. הישארות תמידית בפנימייה ללא משפחה לחזור אליה, מדגישה את תחושת הבדידות הקיימת והחסך בתחושת בית ומשפחה בחייהם. מתן חוויה מתקנת של קשר עקבי ורציף עם דמויות הוריות, מסוגל לשקם בהדרגה את אמונתם בעולם המבוגרים ולאפשר להם לחוות חוויה משפחתית מטיבה המייצרת עוגן משמעותי בחייהם.

כיום כ-250 בני נוער משולבים ב"משפחה מלווה" וכ-113 בני נוער אשר ממתינים לצימוד ל"משפחה מלווה", מענה הפועל מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי בשיתוף עמותת "ילדים בסיכוי", עבור ילדים נעדרי עורף משפחתי. המשפחות המלוות האלו מכניסות את אותם ילדים למשפחתם ומעניקות להם ביטחון, אהבה וחוויית משפחתיות.

"משפחה מלווה היא משפחה מתנדבת המוכנה לקבל את הילד באופן קבוע במהלך סופי השבוע, חגים וחופשות ארוכות", מסבירה עדנה גלובצקי, מנכ"לית עמותת "ילדים בסיכוי", "המשפחה שומרת עמו על קשר קבוע ומגלה מעורבות בתחומי חייו השונים. החשיבות של משפחה המלווה היא ביצירת הזדמנות להכיר מודל משפחתי מיטיב עבור הילד, שמנסה בתהליך מובנה ועדין, להיכנס לתוך עולמו הפגיע, ותוך כדי התמודדות היודעת עליות ומורדות, בונה 'כביש גישה' לליבו ונפשו של הילד ונותנת לו, אולי בפעם הראשונה בחייו, לחוות רגשות עמוקים של מחויבות, שייכות ביטחון ואהבה".

"הופתענו מההתלהבות של הבנות"

משפחת מוזס הינה משפחה בת שישה נפשות: עפרה ונתי – סגני אלופים במילואים. כיום עפרה מאמנת כושר לילדים עם צרכים מיוחדים ונוער שמתמודד עם מצבי סיכון ומצוקה. נתי עוסק בתחום ההייטק. לעפרה ונתי ארבע בנות – יהלי (18), נויה (16) והתאומות הלל ומיה (12). 

נטע (שם בדוי) הגיעה למשפחת מוזס לפני כשנה וחצי כאשר הייתה בת 15. נטע מגיעה למשפחה מידי חג, כל סוף שבוע או סוף שבוע שני ובחופשים ארוכים. מכיוון שמשפחת מוזס רואה בנטע בת משפחה, היא אף הצטרפה אליהם לחופשות המשפחתיות שהתקיימו השנה בארץ לבחירת המשפחה (זאת מכיוון שנטע אינה יכולה לחצות את גבולות המדינה). בנוסף לכך, לנטע יש חדר משלה בבית משפחת מוזס ובו היא ישנה בחופשות, בחגים ובסופי שבוע. כאשר נטע אינה מגיעה לסוף שבוע בחיק "המשפחה המלווה", עפרה ונתי מגיעים לבקרה באמצע השבוע בפנימייה.

"השתחררתי מהצבא אחרי 24 שנות שירות וחיפשנו משהו שיהיה משמעותי, גם עבורי וגם עבור המשפחה", מספרת עפרה על הדרך אותה עברה המשפחה עד שהפכה למשפחה מלווה, "אנחנו וגם הבנות מאוד פעילים בקהילה אבל הרגשנו שעד שהבנות לא ירגישו מבפנים את התרומה לקהילה, זה לא יהיה אותו הדבר. החשיפה הגיעה דרך חברה טובה שלי, שהיא עובדת סוציאלית, והיא סיפרה לי על נערה ללא עורף משפחתי. אמרתי לחברה שלי שאשמח לארח את הנערה לסוף שבוע. תמיד היה לנו חלום להיות משפחת אומנה אבל בשלב הזה בחיים שלנו זה הרגיש פחות מתאים. אירחנו המון חיילים בודדים ובכלל האירוח לא היה חדש עבורנו. לאחר זמן מה, קיבלנו פרטים על התוכנית 'משפחה מלווה' והבנו שזה תהליך ארוך ולא אירוח אחד לסוף שבוע".

"התייעצנו, אני ובן זוגי, עם הבנות והן מאוד שמחו, הן רצו חברה נוספת ורצו שתישן איתן ותהיה בגילן. הופתענו מהרצון שלהן ושההתלהבות שלהן מהמהלך כמשפחה. נטע (שם בדוי) הגיעה אלינו בגיל 15 והייתה קרובה לגילים של בנותיי, כיום היא כבר בת 16 וחצי". 

מה התהליך שעברתם?

"לפני שנטע הגיעה הגיעו אלינו מהמסגרת. משרד הרווחה והביטחון החברתי ועמותת 'ילדים בסיכוי' הסבירו לנו מה מותר ומה אסור, מה התהליך וגם קצת מידע עליה. הייתה לנו הכנה לתהליך, גם לנו כהורים, וגם לבנות. בפעם הראשונה שנטע הגיעה, הגיעו איתה ביחד עובדות סוציאלית. הכנו עוגיות כדי לשבור את הקרח ולהכיר לעומק. הפגישה והשיחה מאוד זרמו. לאחר מכן, נטע הגיעה אלינו לשבת, אני זוכרת שנסעתי להביא אותה. הבת האמצעית שלי ביקשה שהיא תישן איתה בחדר, כדי שהיא תהיה איתנו ויהיה יותר נעים (למרות שיש לנו עוד חדר פנוי עבורה)".

ומההתחלה היה קליק?

"ההתחלה לא תמיד הייתה פשוטה. היו עלויות ומורדות, החיים קיבלו שינוי בהיבט של מישהו נוסף בבית. הבנות לא היו רגילות לחלוק את הבית עם מישהו נוסף למשך זמן ארוך, זה נהיה אינטנסיבי יותר. הזזנו את הבנות מההרגלים שלהן והן לא תמיד שיתפו פעולה, כי זה היה שינוי מהותי. זה לא היה פשוט. הייתה המון כוונה וניסיון. בתחילה לא הבנתי מדוע הבנות, שרגילות להתנדב ולתת מעצמן כל חייהן, מתקשות לקבל ולהכיל. זה היה מפתיע ומאכזב. לעיתים אף לווה בכעס עליהן, עד שפיצחנו את הסוגייה שאין כאן תחרות על תשומת הלב שלנו, ההורים, והמקום בלב שלנו לא ישתנה, הוא רק גדל ונפתח לעוד מישהי. אני התמודדתי עם זה באמצעות כעס, היה לי קשה לקבל את השינוי אצל הבנות".

משפחת מוזס (צילום: באדיבות המשפחה)
צילום: באדיבות המשפחה

"הקטנות היו משחקות עם נטע המון, והיה לה מאוד נוח איתן. הן עטפו אותה מאוד. תחילת התאריך הייתה רכבת הרים – היו שבתות מדהימות והיו שבתות קשות יותר עם חילוקי דעות. העובדות הסוציאליות חיזקו אותי מאוד. היה לי את הזמן לזה ולקחתי על עצמי המון. השתדלתי מאוד להיות סביב נטע וזה מצריך תשומת לב אחרת ומאמץ שונה. זה לא תמיד היה פשוט".

ואיך הקשר שלכן עכשיו?

"כשנטע עברה לחדר משלה היא קיבלה מקום פרטי וזה עשה לה טוב. למדנו במהלך השנה משהו חדש וכשהיא לא הייתה חוזרת לשבת, הייתי נוסעת לבקר אותה ומנסה מאוד להיות חלק מהחיים שלה. זה לא חובה כמשפחה מלווה להיות שם בשביל הנער או הנערה גם במהלך השבוע, אבל החיבור הזה היה מאוד נכון. אנחנו, המשפחה שלי, נותנים לה הזדמנות לראות מהי זוגיות נכונה וטובה ואיך נראית משפחה. אין לי ספק שעוד יהיו אתגרים, עליות ומורדות, אבל במקום הזה אנחנו בהוקרה. נטע מרגישה שזה המקום שלה והיא יודעת שאוהבים אותה וזה הישג אדיר מבחינתנו". 

"חשוב לי להגיד שלא עשינו את זה לבד. יש הרבה שותפים והילדה הזו הגיעה לאן שהיא הגיעה בזכות עצמה ובזכות כל מי שעוטף ואוהב אותה. יש גם קשיים אבל בסוף כשלא מוותרים, הקשר הוא מטורף, והידיעה שילדה פורחת בזכות הבסיס שאנחנו נותנים לה - זו זכות גדולה. להיות משפחה מלווה, זו אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיים, הילדה הזו היא מתנה. היום היא יודעת לחזק, להחזיר אהבה, ואנחנו לא פחות מקבלים ממה שאנחנו נותנים".

"זכיתי להיות אחות גדולה של נטע"

עפרה מספרת על רגעים מיוחדים ומרגשים במיוחד לאורך הדרך. "נטע קיבלה תעודת הצטיינות בלימודים וחגגנו את זה כולנו ביחד. אנחנו מאוד גאים בה וביכולות שלה. היא אמרה לנו 'עשיתם אותי מאושרת ותודה שאתם גאים בי'. זה היה רגע מאוד מיוחד ומרגש עבורי ועבור המשפחה שלי. רגע נוסף שריגש אותי מאוד, אולי הרגע שהכי ריגש אותי באופן כללי, היה כשנטע שאלה אותי לא מזמן - 'למה לקחתם אותי? הרי יש לכם ארבע בנות וחיים נהדרים'. ברגע הזה אמרתי לעצמי 'מה עונים על שאלה כזו?' ומצאתי את התשובה – 'הקב״ה הביא לנו מתנה גדולה לחיים והוא דאג שמעכשיו יהיה לה טוב בחיים'". 

גם בנות המשפחה, האחיות המלוות, מספרות על חוויה חיובית במיוחד. "שמחנו לקבל מישהי למשפחה. רצינו גם לעזור וגם שתהיה לנו עוד חברה", משתפות מיה, הלל ונויה, "בהתחלה זה היה קצת מלחיץ כי לא הכרנו את נטע ולא ידענו איך להתנהג איתה במצב החדש. היום, אחרי שהתחברנו אליה מאוד, אנחנו מכירות אותה והיא כמו אחותנו. ההתחלה הייתה קצת קשה אבל היום אנחנו נותנות לה להרגיש חלק מהמשפחה ואנחנו שמחות שהיא איתנו. אנחנו גם מאוד אוהבות לשחק איתה ואנחנו חושבות שעוד משפחות צריכות להכניס עוד ילדים לבית כי זה עושה טוב". 

"בהתחלה זה היה קצת מלחיץ כי לא הכרנו את נטע ולא ידענו איך להתנהג איתה במצב החדש. היום, אחרי שהתחברנו אליה מאוד, אנחנו מכירות אותה והיא כמו אחותנו. ההתחלה הייתה קצת קשה אבל היום אנחנו נותנות לה להרגיש חלק מהמשפחה ואנחנו שמחות שהיא איתנו. אנחנו גם מאוד אוהבות לשחק איתה ואנחנו חושבות שעוד משפחות צריכות להכניס עוד ילדים לבית כי זה עושה טוב". 

"בהתחלה כשאבא ואמא שיתפו אותנו בהחלטה להיות 'משפחה מלווה' - שמחתי ואמרתי שזה מעשה מדהים, להכניס מישהי למשפחה שלך ולהראות לה מה זה בית חם ואוהב כאשר זה דבר שחדש לה, זו זכות ענקית", מצטרפת יהלי, "כשנטע הגיעה התרגשתי ולא ידעתי איך זה הולך לעבוד ולהתנהל, בהסתגלות למצב החדש גם היה לי קצת קשה כי זה לא קל להכניס מישהי למשפחה שלך ולהרגיש פחות תשומת לב ויחס מההורים. כששמתי בצד את הדברים ובאמת התחלתי להכיר את נטע, גיליתי ילדה מדהימה עם לב ענק שעברה כל כך הרבה בחיים וזכיתי להיות לה אחות גדולה. עכשיו נטע כבר חלק לכל דבר מהמשפחה ולמרות הקושי בהתחלה אני לא מתחרטת לרגע". 

"החיבור בינינו לא קרה סתם או באופן מקרי", מסכמת עפרה, "הכול תוכנן ונועד להיות ככה. אם נצליח לתת לה את הדוגמה לאהבה אמיתית, משפחה חמה ומלוכדת, זוגיות בריאה וטובה ובעיקר דרך ליצור כאלו מערכות יחסים בעצמה בעתיד שלה - אנחנו עשינו את שלנו. אנחנו כאן כדי לתמוך ולעשות הכול על מנת שנטע תצליח. אם נצליח בזה- זו המתנה הכי גדולה שיכלנו לבקש".

"בני נוער רבים אשר שוהים בפנימיות מאופיינים בהיעדר עורף משפחתי המשפיע עליהם בממדים מגוונים, בדגש על הליך ההתבגרות האישי, המשפחתי והחברתי שלהם", מוסיפה שלומית בירנבוים, מנהלת תחום באגף בכיר חוץ ביתי של משרד הרווחה, "משרד הרווחה והביטחון החברתי מסייע לאותם נערים ונערות ומצליח לחבר בין משפחות מלוות אשר פותחות את ליבן וביתן לבין הנערים והנערות, על מנת לסייע להם ככל הניתן".

זה מה שתצטרכו לעשות אם ברצונכם להיות "משפחה מלווה":  

  1. מילוי שאלון דיגיטלי
  2. השתתפות בערב מידע בנושא "משפחות מלוות"
  3. הזמנה ל-2 מפגשים
  4. ביקור בית של עו"ס והצגת אישור היעדר רישום פלילי
  5. צימוד בין הילד למשפחה בליווי הפנימייה