כבר 19 שנים שיוסוף עודה מלמד מוזיקה בבית הספר אל זהרה בקלנסוואה. בנוסף, הוא מרצה באקדמיה למוזיקה בירושלים ומנהל הקונסרבטוריון. יצירה של חיבור תרבותי באמצעות המוזיקה הוא לא דבר שחדש לו. "אני עוסק בהרבה פרויקטים של דיאלוג מוזיקלי. אחד הקורסים שאני מעביר כבר כעשור, מלמד את הסטודנטים לייצר שיתופי פעולה מוזיקליים", אומר יוסוף. לפני 4-5 שנים נוצר קשר בינו לבין אורית לוי, מורה למוזיקה ממלכתי א' בהוד השרון. כשהתנאים הבשילו החליטו לייצר מקהלה משותפת."הילדים בקלנסוואה התלהבו מאוד וחיכו למפגשים ולחזרות המשותפות עם התלמידים מהוד השרון. לחלק מהם יש עד היום קשר טלפוני. בשבילי זהו אושר גדול לראות תלמידים משתי תרבויות שונות במדינה שלנו, שסביר מאוד שלא ייפגשו. זאת הזדמנות גדולה עבורם".
יוסוף מספר כי אחד האתגרים בחיבור בין שתי המקהלות היה השפה. "התלמידים שלנו לומדים עברית מגיל צעיר אבל מתביישים לדבר כי פוחדים מטעויות. גם בצד השני לא יודעים לדבר ערבית. יחד עם זאת, המקהלה המשותפת שרה בשפה ערבית ועברית, והילדים התחילו קצת להבין אחד את השני. מה שריגש אותי במיוחד היה שאחד האבות מהוד השרון יצר איתי קשר כי הבן שלו רצה לדבר עם אחד מילדי המקהלה בקלנסוואה, בסוף הצלחנו להפגיש ביניהם".
איך אפשר יהיה לקדם עוד שיתופי פעולה שכאלו?
"לרוב בתי הספר יש שיתופי פעולה, לא דרך מוזיקה. לשיתוף פעולה דרך מוזיקה יש יתרון חזק כי את המוזיקה לא צריך להבין, ולא צריך להבין את המילים שאתה שר, אתה פשוט חש אותם. המוזיקה היא סוג של שפה אוניברסלית. כדי שנראה עוד חיבורים שכאלה דרושה התערבות של מפקחי מוזיקה, וכמובן יוזמה של מורים ומנהלי בתי הספר. כמנהל קונסרבטוריון אני דואג לייצר הרבה שיתופי פעולה דרך הרכבים שונים".
אורית לוי היא מורה למוזיקה קרוב ל-30 שנה. בארבע השנים האחרונות היא מלמדת בבית הספר ממלכתי א' בהוד השרון. "מקהלות מעורבות קיימות בישראל, בנצרת, בלוד, בחיפה ובערים של אוכלוסייה מעורבת", אומרת אורית, "אך מה שמיוחד פה הוא שזו מקהלה שמורכבת משתי ערים שונות: הוד השרון וקלנסוואה. העובדה הזו ייצרה אתגרים בעיקר טכניים להיפגש".
אורית מספרת שבשנה הראשונה עלו חששות מצד הילדים, לפני המפגש. "הם שאלו אם זה מסוכן? הם לא הבינו לאן אני לוקחת אותם. אני ויוסוף החלטנו שהילדים זקוקים לפעילות חברתית משותפת להסרת מחסומים לפני שהם מתחילים לשיר יחד. כמובן שאחריה כל החששות התפוגגו וכל החומות נפלו. יוסוף והצוות בקלנסוואה קיבלו אותי בזרועות פתוחות".
"מוזיקאים מרחבי העולם התפלאו שהילדים בישראל לא יודעים ערבית"
עד הקורונה, הספיקו שתי המקהלות להיפגש מספר פעמים, ומאז הסגרים התהדקו הקשרים הבינאישיים בין הילדים מקלנסוואה לילדים מהוד השרון. "עשינו להם זום משותף, בערב הרמדאן ניסינו לשיר ביחד, הילדים ניגנו לנו בכלי נגינה שונים, והתרגשו לראות אחד את השני. קראנו למקהלה המשותפת 'מקהלת קולות שווים', כדי להעביר את הרעיון ששנינו שווים, אין יותר טוב או פחות טוב".
מקהלת קולות שווים הופיעה בכנס בינלאומי של רב תרבותיות במוסיקה במכללת לוינסקי. "מוזיקאים מרחבי העולם שמעו אותנו, והתפלאו שהילדים בישראל לא יודעים ערבית. אבל הוכחנו שבאמצעות המוזיקה הצלחנו להתחבר".
הפרויקט המשותף זיכה את אורית ויוסוף בפרס כספי של רקנאטי – קופ למורים יזמים בוגרי מכללת לוינסקי לחינוך. "הגשתי מועמדות לקול קורא, ולפני חודש זכינו בפרס שמתחלק ביני לבין יוסוף. המטרה היא שזה יעזור לנו להמשיך לקיים את היוזמה המשותפת שלנו".
אורית מודה שבינתיים היא לא יודעת לדבר ערבית, ועד המפגש עם יוסוף לא היה לה קשר קרוב עם מורים מהמגזר הערבי. "העבודה עם יוסוף הייתה נהדרת הרמונית, שיתפנו פעולה ללא אגו. המטרה של שנינו הייתה שזה יצליח, ולא רק שחשפתי את הילדים לתרבות אחרת, גם אני הרווחתי את ההיכרות איתם. זה כל פעם ריגש אותי ונתן לי עניין בעבודה. אולי בהמשך נעשה גם קבוצות נגינה משותפות".