מותה האלים, בתליה, של אמבר פיט, בת 13 מנוטינגהמשייר, בעלת חיי חברה תוססים והצלחה בלימודים, תפס את כל סובביה לא מוכנים. החברים, ההורים האחרים, המורים, כולם היו הלומים וגם מבולבלים. למה שילדה כל כך שמחה ומוצלחת תיקח את חייה בידיה? החקירה שמתנהלת עכשיו חושפת מציאות מבהילה, יקום מקביל ממנו, הרגישה אמבר, לא היתה לה דרך אחרת לברוח.
חקירת המשטרה, המנהלת שימועים בנושא, מאז המקרה, מגלה שאילו היו מגרדים רק מעט את הקרחון, מה שהיה נחשף יכול היה להציל את חייה. מורה בבית הספר נזכרה עכשיו, לדוגמה, כי יום אחד ישבה אמבר בספריה מלאת דאגה, וסיפרה שהיא לא יכולה לחזור הביתה כי איבדה את החגורה שלה. המורה סיפרה שהתקשרה לאם, ושהבטיחה לה שהחגורה תימצא ושהכל יהיה בסדר. עוד אינסידנטים דומים עולים, וגם העובדה שאמבר נמצאה שלושה ימים לאחר שהוכרזה כנעדרת לאחר שברחה מהבית בעקבות ריב עם אמא שלה.
400 שוטרים חיפשו את הילדה, שהיתה לה היסטוריה של בריחות מהבית. "אמה של אמבר ואביה החורג יצאו לשתות בבית קפה בזמן שאמבר הוגדרה כנעדרת," מספרת הבלשית טינה גילפויל ממשטרת נוטינגהמשייר. "המשפחה עברה 11 פעמים מעיר לעיר בתקופת חייה של אמבר. על פי הממצאים, אמבר לא היתה במצב של הזנחה פיזית, לא נמצאו סמים או אלכוהול בגופה והיא לא היתה בתת תזונה. הניתוח גם לא מראה על מחלות נפש."
עוד דברים אותם משתפת הבלשית גילפויל שעולים מהחקירה: במקרה אחר של בריחה מהבית לא התפנו הוריה לחפשה כי הכלבה המשפחתית ילדה, ואמבר פשוט חזרה הביתה בסוף, אמבר עשתה עבודות בית קשות ונדרשה לקרצף את כל הכלים בבית בכל שבוע, לא חגגו לה ימי הולדת ולא קנו לה דברים חדשים, אמבר התקשתה ביחסים עם אביה החורג, אדם פגוע נפש, והשניים היו רבים ללא הפסקה. כשאמו של האב החורג הגיעה לביקורים בבית, אמבר נדרשה לשבת בפינה ולא להוציא הגה. מצויין גם כי בכל פעם שמישהו מבית הספר הבחין במשהו חריג במשפחה, והתחיל לעקוב אחר הנושא, המשפחה עברה למקום ובית ספר אחר. "הדבר החיובי היחיד שניתן לקחת מהסיפור הזה," מסכמת גילפויל, "זה שעלינו להיות הרבה יותר קשובים. אפשר היה להציל את אמבר."