בבניין עיריית תל אביב מתקיים אחת לשבוע מעגל גברים שמשתתפים בו 14 גברים. המעגל הוא חלק מהסדנאות שמוצעות לתושבים מטעם מרכז ההורות של מינהל החינוך של העירייה במחיר מסובסד. במעגל מדברים בצורה גלויה על תפקיד האב במשפחה, חולקים תחושות ומעבדים סיטואציות משפחתיות מורכבות.
אודי קדם, לוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל, מאמן אישי לגברים במשבר וצמיחה, מנחה מעגלי גברים מנהל את הקמפוס והמרכז העירוני להורים ומשפחה ברחובות, גדל והתחנך בגבולות התבנית של הלוחם, "גבר גבר", תבנית שעברה במשפחתו מדור לדור. גם כשחווה טראומה אחרי טראומה - חבר ילדות שנהרג בצאלים, חברים שלחמו לצידו במבצע חילוץ נחשון וקסמן, ידע שכל מה שהוא צריך לעשות זה לקום למחרת ולהמשיך הלאה. " זה המנגנון שגידלו וחינכו אותנו: טראומה - כאב – שתיקה, רק לימים הבנתי שאני משלם מחיר כבד על התבנית של הלוחם. בשנת 2002, שבועיים אחרי שהפכתי לאב ובני בכורי נולד, חוויתי אירוע של אלימות קשה כאשר אחיינית שלי, שעוד לא מלאו לה שנתיים, נרצחה בידי אביה".
קדם מספר שהרצח המזעזע, שטלטל גם את כל מדינת ישראל, הכניס אותו ל-15 שנים של התכנסות ושתיקה. "המשכתי לסחוב אלונקה ולספר שהכול בסדר ואני גבר וחזק, המשכתי את החיים אבל זה לא החזיק, ולאט לאט הדברים החלו לקרוס: התחילו להיווצר אצלי נתקים ביני לבין עצמי, ביני לבין אשתי, לא הצלחתי ליצור מערכות יחסים חדשות, הביטחון העצמי ירד ואיתו הערך העצמי, הייתה נפילה מבחינה מקצועית וכלכלית, עד שלפני 4 שנים הזוגיות והמשפחה שלי כמעט התפרקה. שם החלטתי לצאת לתהליך אימוני וטיפולי והתחלתי את המסע שלי".
לאחר שבמהלך מספר שנים קדם שיקם את עצמו ואת הביטחון העצמי שלו, הגיעה מכה נוספת: "התבשרתי שיש לי מחלת עיינים פרוגרסיבית ואיבדתי 90 אחוז משדה הראייה שלי. הגיע אובדן נוסף אבל באתי אליו כבר אחרת. יכולתי לדבר, לבקש עזרה, לשתף ולהמשיך לקבל תמיכה וראיתי באובדן הזה כסוג של מתנה". לצד האובדן קדם החל לספר את הסיפור האישי שלו בהרצאות שהוא מעביר, ולהנחות מעגלי גברים. "התחלתי עם זה בשנתיים האחרונות, השתלבתי במגמה ארצית שמתרחשת עכשיו כי אני לא רוצה שגברים נוספים יסבלו, יתכנסו וישתקו כמו שאני עשיתי".
מה הסיבה שמעגלי גברים הם עדיין מרחב אזוטרי?
"הגברים ממש נשארו מאחור והזניחו את עצמם. מהתדמית של הגבר החזק הישראלי לוקח זמן להשתחרר. לא רק שהגבר הישראלי הוא לא פריבילגי הוא ממש במצוקה. אם בארץ מתאבדים 500 איש כל שנה ו-400 מתוכם גברים, ו-98% מהאסירים בארץ הם גברים יש כאן נתון זועק של התנהגויות קצה, התנהגויות סיכוניות שגורמות להתכנסות, התמכרויות שתיקה ותוקפנות וזה נובע בעיקר כי בגיל צעיר הוגלינו מהשפה ומהרגש. מגיל צעיר אומרים לילד: "אל תבכה", "אל תהיה בכיין", וגדל כאן דורות של בנים וגברים שלא מחוברים לשפה, ולא לעולם הרגשי שלהם, בהמשך הם חווים חוויות טראומטיות בצבא ומגיעים לקשיים בזוגיות וקשה לצאת מזה. הגברים הישראליים מתנהלים בחיים כפולים: כלפי חוץ מחצינים את העוצמה והחוזק, הישגיות, תחרותיות, ואילו כלפי פנים הם חווים כישלונות ובדידות גדולה. הנשים התקדמו בתהליכי מי טו והגברים נעלמו, הם לא נוכחים במרחבים חשובים של חינוך, שיחה ורגש של הורות, בזירה המשפחתית. מעגל הגברים בא להחזיר את זה, למצוא את השפה ולהכיר את העולם הרגשי, לשתף ולא לחוות את אירועי החיים לבד כמו שאני חוויתי".
מהם התכנים שעולים במעגל הגברים?
"ברגע שאתה בא ופותח מעגל ומרחב יש מקום לדבר על המודל האבהי שחווינו. מי המודלים שלנו, כמה היו תקשורתיים, כמה נתנו אפשרות לשתף. הרבה גברים באו ושיתפו על האובדן שחוו, על האבות שהתפרקו ועל התאבדויות של האבות וזה דברים שביום יום לא מתאפשר להם לדבר עליהם".
מה השיתוף במעגל מחולל בחייך ובחיי המשתתפים?
"היכולת לדבר ולשתף במצוקות ביחד עם גברים נוספים שחווים דברים דומים, מרחיב את יכולת ההכלה האישית של המשתתף, התקשורת, העדינות. התרגלנו לגבר הישראלי שנותן עצות, משיא פתרונות, וכאן אנו לא מחויבים לתת פתרונות, אלא להקשיב ולהיות שותף לחוויה, מבלי להיות שיפוטיים, אלא רק להיות נוכחים עם החוויה והכאב, זה מאפשר לגברים להעלות כאן דמעות. 14 גברים במשך 10 מפגשים יושבים ומדברים על כאבים בזוגיות ובאבהות. מהנדסים, מורים, אנשי הייטק, כולם זקוקים למרחב הזה ומשוועים להתחבר לעצמם ולילדים שלהם. אחד הגברים סיפר שהוא מגיע בשמונה בערב ורוצה להתחבר לילדים אבל הוא מלא כעס ואגרסיביות ותוקפנות, ולא הבין למה הוא מתנהג כך.
חונכנו לחסימה לא להביא את המקום הרגשי, ברגע שמביאים את זה יש הקשבה וחיבור וזה תהליך ריפוי שמחווט משהו חדש בחוויה הגברית. האבות קורסים היום, עובדים 11 שעות לא כי בחרו בזה, ואז הם חוזרים בערב והסיטואציה קשה עם בת הזוג והילדים, ברגע שהגבר משתף נוצרת שיחה חדשה ומשפחה חדשה ונפסק המשחק של החיים הכפולים". בנוגע לחייו האישיים, קדם מספר כי ברגע שהחל במסע לאפשר לעצמו לגעת בכאב באובדן ובפגיעות התפנה לו מרחב רגשי והוא הפסיק להתגונן ולהשתמש במנגנוני פיצוי חיצוניים ונפתח בחייו מרחב של אינטימיות ותקשורת כנה.
האם יש סיכוי שנראה יותר מעגלי גברים בעתיד הקרוב?
"בשנים האחרונות גם אוניברסיטאות מכשירות מנחי מעגלי גברים ומרכזי הורות יישוביים כמו מינהל החינוך בתל אביב פותחים את שעריהם למעגלי גברים וזה צורך שילך ויגדל ומענה הולך וגדל בצורה משמעותית, אנחנו נמצאים בהתפתחות מעניינת בתחום הזה".
"המרחב הזה פותח צוהר לריפוי בזמן קצר"
אחד המשתתפים במעגל הגברים הוא תמיר דקל (50) פיזיותרפיסט המתמחה ברצפת אגן גברי, ובעל סטודיו לפילאטיס מכשירים, אבא לשלישייה בני 8 שהגיעו לעולם בהליך פונדקאות בתאילנד, אשר נמצא במשמורת משותפת עם אביהם הנוסף.
מה הביא אותך להצטרף למעגל גברים?
כמי שחווה טראומה של פרידה ומורכבות של גידול שלישייה, יש לי ילדה שנמצאת בסביבה גברית כל הזמן, האחים שלה וההורים שלה הם בנים, והיא מתמודדת בתוך מרחב גברי, ורציתי לשכלל את הכלים שלי. לפני שהתחלתי את מעגל הגברים הייתי בפסטיבל שיבה של עמותת דרך גבר, שהקים רפיק ועוסקת בתכנים רוחניים, תנועה, מוזיקה ומגע של גברים, ושם נחשפתי למעגל גברים ונכחתי בפתיחות המאירה שהמרחב הזה נותן, התרגשתי לראות שיתופים של גברים, וראיתי איך השיתופים שלהם מהדהדים עבורי, ומאפשרים לאחר להיות באומץ ולשתף בדברים שלא שיתף מעולם, גברים סיפרו על אבא שבגד באימא, או שאבא שלו הרביץ לו או מישהו שהאב שלו נפטר בגיל צעיר ולא היה טיפול. אלו הן סוגיות שיש להן השפעה על היחסים שלו עם משפחתו ובת הזוג, על רווחת המשפחה ועל ההורות שלו. המרחב הזה פותח לו צוהר לריפוי, וקורה יחסית בזמן קצר. יש כוח אדיר לקבוצה".
תמיר מספר כי הוא מרגיש את ההשפעה של המעגל על חיי היום יום שלו. "אנשים אומרים לי שאני נראה אחרת, שאני מואר יותר ולבוש אחרת, ואני באמת מרגיש אחרת. אני מסתובב ברחוב ומרגיש שאני אטרקטיבי ומושך ולא חוויתי את זה לפני כן".
איך בא לידי ביטוי האפקט של המעגל על ההורות שלך?
"אני נינוח, יותר קשוב ומנסה למצוא זמן איכות לבד עם כל ילד, ידעתי חלק מהדברים גם לפני כן אבל יש לזה נוכחות כי אתה מתחייב לכך, מדבר על זה וזה קיים ביום יום שלך ולא רק רעיון אמורפי. כשאתה יושב במעגל ושומע אבא שנתן לילד לראות מסכים 4 שעות והילד היה אלים והוא התפרץ על הילד, אתה זוכר למחרת את השיתוף, מגביל מסך, ומבין את חשיבות המגע האישי עם הילדים. קניתי ספר שעולה 210 שקלים, על קלפים ורגשות של חיות, שמעודד שיח על רגשות עם הילד. ראיתי את הספר הזה מיליון פעמים ואתמול אמרתי לעצמי הכסף לא משנה, הספר חשוב לי כי אני לא רוצה שהם יהיו מסורסים רגשית כמו שאני גדלתי לפני 40 שנה בקיבוץ, כשלא היה לגיטימי לבכות ולדבר על חולשה, כאב, פחד או מצוקה לא היה לזה מקום".
תמיר מספר שכל הגברים שמשתתפים איתו במעגל היו רוצים להמשיך לבוא ולשתף. "בהתחלה הם חשבו ששישה מפגשים זה המון זמן אמרתי להם תראו שזה כלום ותרצו שיהיה יותר ארוך, וכולנו רוצים להמשיך. קיבלתי פידבקים שהשיתופים שלי אפשרו לאחרים להרגיש חופשיים, בטוחים ומשוחררים, לשים את הלב על השולחן, זה לא פשוט אבל חזק ועוצמתי. בנוסף, זה מייצר אפשרויות לחברות מחוץ למעגל, היכרויות חדשות. אתה מגלה שיש לא מעט אנשים בודדים בגלל המרוץ והטרפת. שיח של גברים הוא מאוד רדוד בדרך כלל סביב כדורגל וסקס, לא כמו של נשים ששמות בקלות את הקשיים שלהם על השולחן. וגם היחסים ביניהם רדודים. גברים במעגל סיפרו שיש להם חברים טובים שלא היה להם איתם מעולם שיח כמו שנוצר כאן תוך זמן קצר".