"אני רק חושבת על החופש הגדול וכבר נהיית עייפה", "אני רק מחכה שזה ייגמר ושכבר שיגיע ספטמבר", "אוף, כל שנה הסיוט הזה מחדש"... נשמע מוכר? אין זה סוד כי בעוד מרבית הילדים מצפים בהתלהבות ובהתרגשות לקראת בואו של החופש הגדול, עבור רבים מההורים הוא נתפס כתקופה ארוכה, מייגעת, מעייפת ומלחיצה.

האתגר עשוי להיות גדול במיוחד עבור הורים לילדים צעירים, אשר זקוקים עדיין להשגחה אינטנסיבית וצמודה. הבשורה הטובה היא, כי באמצעות מספר צעדים פשוטים, תוכלו להפחית משמעותית את רמת המתח והלחץ שלכם בתקופה זו ואולי אפילו להנות ממנה...

הציבו ציפיות ריאליות וקבעו סדרי עדיפויות

כולנו מכירים את האמרה השגורה: "כגודל הציפיות- כך גודל האכזבות". כאשר הציפיות שלנו מימי החופשה גבוהות מידי- הסיכון להתאכזב כאשר הן אינן מתגשמות- עולה. על מנת לצמצם את הסיכון לאכזבה, כדאי לברר ולסכם מראש (תחילה רק ביניכם, ואחר כך גם מול ילדיכם): מה חשוב לכם במיוחד לעשות השנה, ועל מה אפשר, אולי, לוותר הפעם?. הקפידו להשאיר מרווחים "ריקים" ביומן, שיאפשרו לכם גם זמנים של הפוגה והתאוששות.

בנוסף, הזכירו לעצמכם, שזה לגמרי בסדר גם כאשר הדברים אינם מתרחשים בדיוק כפי שציפיתם. בסופו של דבר, גם אם נשתדל מאד, אנחנו לא יכולים להצליח לרצות את כולם כל הזמן, אין לנו שליטה על כל מה שקורה וזה אך אנושי "לפקשש" או להתאכזב, לפעמים. באופן פרדוקסלי, דווקא כאשר אנחנו מפחיתים מהציפייה המתמדת להנות ולהצליח – אנחנו משחררים הרבה מתח ויכולים ליהנות יותר ממה שיש, לצד האתגרים.

אין צורך לספק להם תעסוקה כל הזמן!

למרות הנטייה הטבעית של רבים מאיתנו לשמש כ"צוות הוואי ובידור" של ילדינו, חשוב מאד שנדע "לשחרר" מידי פעם ולאפשר להם גם זמנים של "לבד". כלומר, זמנים שבהם אנחנו (או מבוגרים אחרים) נוכחים בסביבה, משגיחים ומפקחים, אבל נמנעים ככל האפשר מהתערבות. זמנים שכאלה חשובים מאד עבורנו- לצורך הפוגה, מנוחה והתאוששות. והם חשובים גם עבור ילדינו- על מנת לפתח את העצמאות, היצירתיות ואת יכולת 'העסקה העצמית' שלהם.

היו מודעים וברורים באשר לגבולות שלכם

כהורים לילדים, לעיתים קרובות אנחנו מרגישים שמחובתנו לעשות הכול ולהיות שם עבורם כל הזמן. על אחת כמה וכמה- בימי החופש הגדול. יחד עם זאת, חשוב שנדע לעצור מידי פעם ולשאול את עצמנו, מה באמת מתאים לנו? ולמה אנחנו מסוגלים כרגע? (לדוגמא: "אני מאד עייפה עכשיו, ופחות מתאים לי ללכת לים"). חשוב להזכיר לעצמנו, שאין מדובר במעשה אנוכי לומר לפעמים "לא" או לדעת לבקש עזרה, כשצריך. נהפוך הוא! על מנת לשמור על עצמנו ועל רווחתנו זה אך מתבקש שנהיה מסוגלים לזהות את הגבולות שלנו ולהיות ברורים לגביהם גם מול אחרים.

הקדישו זמן לטיפול בעצמכם

הצורך להקדיש זמן ואנרגיה מרובים לילדינו במהלך החופשה עלול לגבות מאיתנו מחירים יקרים. על מנת לשמור על עצמנו ועל הכוחות שלנו, חשוב שגם בתקופה זו לא נקפח את הצרכים הפיזיים והנפשיים שלנו. נקפיד על זמני הפוגה, מנוחה ושינה מספקים. נשמור על אכילה בריאה, מזינה ומסודרת. נעצור מידי פעם את כל עיסוקנו על מנת לנשום כמה נשימות עמוקות ומרגיעות. נקפיד להקצות זמן לטובת עיסוקי פנאי אהובים, פגישות עם חברים או זמן איכות עם בן/בת הזוג. זכרו, כי דאגה לעצמנו איננה מעשה אגואיסטי. למעשה, היא חיונית על מנת שנהיה מסוגלים לתת מעצמנו גם לאחרים מסביבנו.

בקשו עזרה, כשצריך

לבסוף, חשוב לזכור, כי טובים ומסורים ככל שנהיה- אנחנו לא יכולים לעשות הכול בכוחות עצמנו. הורה המתנהל לבד לאורך זמן - עלול להגיע בקלות למצב של שחיקה, שבתורה עלולה לפגוע בו וגם בילדיו. כי הרי ידוע שהורה עייף ומתוסכל- אינו יכול להיות במיטבו גם בתפקידו ההורי. הקפידו לשתף את ילדיכם במשימות ובמטלות הבית השוטפות, בהתאם לגילם וליכולתם (אתם עשויים להיות מופתעים, שהם אפילו יכולים ליהנות מכך!). ואל תתביישו לבקש ולקבל תמיכה מגורמים אחרים בסביבתכם (סבים, דודים, חברים או אפילו עזרה בתשלום, במידה ואפשר). מחקרים מראים, כי אפילו תמיכה צנועה מבחינת השקעת הזמן והמאמץ, יכולה ליצור שינוי רגשי עמוק בקרב הורים.
 
לסיום, חשוב לזכור כי הרווחה, המנוחה, הרוגע והמרחב האישי שלנו כהורים, גם (ובעיקר) בתקופה ממושכת ואינטנסיבית זו של החופש הגדול, הם חשובים וחיוניים, הן עבורנו כבני אדם והן עבור ילדינו. בלעדיהם- לא נוכל לספק להם הורות רגועה, יציבה ומיטיבה.
 
הכותבת היא מנחת הורים מוסמכת, עו"ס (M.A), מומחית לגיל הרך. בעלת הקליניקה "להורות נושמת". מנהלת קבוצת הוואטסאפ "הורות נושמת לקטנטנים".