משרד החינוך מתגאה בנתוני מחקר פיזה 2022 המעידים כביכול על יציבות בהישגי ישראל, לצד ירידות חדות במדינות ה-OECD. עם זאת, חוקרים מחדדים כי מצבה של ישראל היה ונותר חמור וכי מדובר בשיפור טכני בלבד שנובע ממשחק בנתונים סטטיסטיים.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה את ממצאי המחקר הבין-לאומי פיזה (PISA) שנערך בישראל בשנת 2022, ובדק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 ב-81 מדינות וישויות כלכליות בעולם. במחזור המחקר הנוכחי השתתפו כ-625 אלף תלמידים כאשר בישראל השתתפו במחקר 6,251 תלמידים מ-193 בתי-ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.
לפיהם, תוצאות המחקר משקפות יציבות בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בהשוואה ל-2018, לעומת ירידות חדות בהישגי התלמידים במדינות ה-OECD במתמטיקה ובקריאה. במדרג המדינות שהשתתפו, ישראל עלתה מהמקום ה-37 למקום ה-30 בקריאה, ולראשונה, הישגי ישראל בתחום דומים לממוצע ה-OECD. במתמטיקה ובמדעים נרשם שיפור קל במיקום היחסי של ישראל (למקום ה-37 במדעים וה-38 במתמטיקה), והממוצעים נותרו נמוכים מממוצעי ה-OECD.
"המחקר מאפשר לנו להבין מה קרה לתלמידי כיתות ט ו-י' בתקופת הקורונה, בכל הקשור למיומנויות במתמטיקה, במדעים ובקריאה", אומר ד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך. "התשובה היא שנשארנו יציבים: בכל התחומים הציון שקיבלה ישראל דומה לזה שהיה לה ב-2018. השינוי הגדול היה בעולם, עם פגיעה של ממש בהישגים בחלק ממדינות ה-OECD. בשורה התחתונה, נרשמה עלייה מרשימה בדירוג הבינלאומי של ישראל בכל התחומים, בראשם בקריאה, שם אנו בפעם הראשונה דומים לממוצע ה-OECD".
הבנות בפיקוח חרדי מובילות בקריאה ובמתמטיקה
מתוך נתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
אך האם באמת יש במה להתגאות? "זה מזכיר את הסיפור על העשיר שירד מנכסיו אך זה לא הפך עני לעשיר. היינו במקום נמוך ולרדת ממנו אי אפשר הרבה, לכן כל מי ששמח שעלינו צריך להבין שזו עלייה טכנית כי אחרים ירדו. אנחנו בפועל מדשדשים במקום. זה לא שכולם נשארו במקום וצמחנו למעלה. זה משחק בנתונים סטטיסטיים. העלייה היא לא אמיתית. אפשר לשאול למה אחרים ירדו וישראל לא? התשובה היא שהיינו מלכתחילה מאוד למטה. מה שנקרא, לעניים אין הרבה לאן לרדת״, אומר פרופ׳ יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב.
"אנחנו נמצאים נמוך מאוד בקרב מדינות ה-OECD כתוצאה מהזנחת החינוך הממלכתי במשך שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה כשרואים כמה תקציבים מופנים בכספים קואליציוניים לחינוך הדתי והחרדי. העוגה לא יכולה להתרחב וזה בא תמיד על חשבון משהו. החשש כרגע הוא שעל חשבון המלחמה יקצצו עוד יותר בלימודי מדעים ומתמטיקה, כדי לתת שעות רבות ללימודי יהדות והנתונים ימשיכו לרדת בעתיד".
ירידה בהישגי בנות במתמטיקה
הממצאים מראים גם על ירידות בממוצעי ההישגים של הבנות בישראל, בעיקר במתמטיקה שם נרשמה ירידה של 15 נקודות ביחס ל-2018. הירידות בולטות במיוחד בקרב הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי-דתי (ירידה של כ-25 נקודות בכל שלושת התחומים), ובחינוך החרדי הירידות מתונות. לאור השינויים משרד החינוך מדגיש שהבנות החרדיות מובילות את הישגי הבנות בישראל במתמטיקה ובקריאה: במתמטיקה - הישגיהן דומים לרמת הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי, ובקריאה - הישגיהן גבוהים מהן ב-12 נקודות. במדעים - הישגי הבנות החרדיות גבוהים ב-9 נקודות מבנות החמ"ד.
ד"ר אלון לא מקבל את הטענות לפיהם לא מדובר בנתונים שמייצגים את כל הציבור החרדי. בתי הספר שנבדקו כוללים את כל המוסדות שנתמכים באופן כלשהו על ידי משרד החינוך.
"ניתוח הנתונים של הבנות החרדיות שהשתתפו בבחינה מגלה הישגים מרשימים: רמת הקריאה של הבנות החרדיות היא הטובה ביותר בישראל, גם ב-2018 וגם ב-2022. במתמטיקה רמת ההישגים של הבנות החרדיות גבוהה מממוצע הבנות דוברות העברית, ודומה מאוד לזו של הבנות בחינוך הממלכתי. במדעים הבנות החרדיות אינן מובילות את הטבלה, אבל הפער בינן לבין בנות החינוך הממלכתי - דתי הוא גבוה מאוד".
הירידה במתמטיקה בקרב בנות בחינוך הממלכתי דתי מדאיגה לדבריו של פרופ' אופטלקה: "זו תופעה מצערת. זה קשור לכך שהממשלות בשנים האחרונות נותנות פחות נותנות כסף לחינוך הממלכתי. אם היו משקיעים יותר בחינוך בנות למתמטיקה לצד עזרה, מורים פרטיים במימון המדינה, כיתות קטנות או למשל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, היינו ללא ספק מצליחים להגביר את ההישגים של בנות".
הפערים בישראל על רקע כלכלי גדלו
מתוך נתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
צמצום קל בפערים
עוד עלה בממצאים כי הפערים בין דוברי העברית לבין דוברי הערבית הצטמצמו במעט, אך הם עדיין גדולים מאוד. צמצום הפער נובע לפי משרד החינוך, בין היתר, מירידה של 12 נקודות בהישגי התלמידים דוברי עברית במתמטיקה, ומעלייה של 11 נקודות (שאינה מובהקת סטטיסטית) בהישגי תלמידים דוברי ערבית במדעים. ואולם, כשני שלישים מהתלמידים דוברי הערבית מתקשים בכל אחד מהתחומים שנבדקו, שיעור גבוה פי שניים ויותר מממוצע המתקשים במדינות ה-OECD.
"צמצום הפער בין הישגים של דוברי הערבית ודוברי העברית כלפי מטה ובעקבות ירידה בנתונים אינו רצוי. המטרה של מערכת החינוך היא לצמצם פערים כלפי מעלה ולהציג שיפור מתמיד", אומרת ד״ר איריס הדר בן דוד, מומחית למדיניות חינוך באוניברסיטת בר אילן, "על מקבלי ההחלטות להפנים כי למידה מהווה אסטרטגיה לפיתוח למדינת ישראל, ומכאן יש להקצות משאבים באופן שיצמצם פערים כלפי מעלה ויתמוך בשיפור של המערכת".
בנוסף עלה כי הפערים בישראל רקע חברתי-כלכלי-תרבותי גדלו, בעיקר במתמטיקה. "התפלגות ההישגים של תלמידי ישראל מאופיינת בפערים גדולים בין קבוצות אתנו-תרבותיות שונות״, מוסיפה ד"ר בן דוד, ״פערים אלו מייצגים את המגוון הרחב של אוכלוסיית התלמידים. מערכת החינוך נותנת מענה לתלמידים מרקעים שונים ובעלי צרכים מגוונים. שמירה על יציבות משמעותה שעדיין הפערים גבוהים בהשוואה לשאר מדינות ה OECD. השיפור היחסי במיקום של ישראל נובע מירידה בהישגים של מדינות אחרות. אך למעשה, יש יציבות בהישגים של תלמידי ישראל. הפערים המתמשכים בחינוך מזינים למעשה את הפערים הכלכליים העתידיים. יש לעדכן את מדד הטיפוח של בתי הספר באופן שיאפשר צמצום פערים כלפי מעלה. ההחלטה לשנות את המדד הוקפאה ורצוי להמשיך ולפתח מדד ראוי אם רוצים לצמצם פערים בעתיד".