סבתי היא אחת מבין 250 אלף שורדי השואה שנותרו בחיים. היא בת 93 ועדיין זיכרונות המלחמה צרובים בראשה וליבה. לאורך השנים היא בחרה לשתוק ולמנוע ממשפחתה את הטראומה שחשבה שביכולתה לגרום, אם תספר על קורותיה.
החשש מפוסט-טראומה, שמאפיינת רבים מהדור השני והשלישי, לא מנעה ממני להתעניין על התקופה הקשה ביותר לעם היהודי וזו אחת הסיבות שהקמתי את התנועה למאבק באנטישמיות ברשת.
"יש עדיין אנשים שמאמינים ששישה מיליון זה לא מספיק"
רק לפני מספר ימים ציינו ברחבי העולם את יום הזיכרון הבינלאומי לרצח העם המאורגן והקיצוני ביותר שידעה האנושות במאה ה-20. דווקא בעת הזו, בזמן שהאנטישמיות ברשת החברתית, גועשת מאז המלחמה, במשרד החינוך החליטו לוותר על לימודי שואה כלימודי חובה. זהו מדרון חלקלק למדינות נוספות ביבשת – אבל אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
ביטול החובה להיבחן בנושא השואה בבגרות בהיסטוריה השנה מתוך החשש שתלמידים יחוו פוסט טראומה נובעת מתוך רגישות לתלמידים. אבל האמת היא שהפוסט-טראומה, הפאניקה, הפחד מפיגועים באמצע היום ואזעקות בלילה, מלווים כל אדם שחי או מבקר במדינה הזו. תחושות אלה הן חלק בלתי נפרד מחייהם של כל נער ונערה בישראל אפילו בלי לצאת מהבית. מספיק שהם צופים במהדורת חדשות, או גולשים בטיקטוק. אגב, שילוב פסיכולוגים באופן פיזי במוסדות החינוך, היה מהלך נכון יתר עבור התלמידים, מיד עם פרוץ המלחמה.
בזמן שמדינת היהודים לא משמשת דוגמה בתחום לימודי השואה, אל לנו לבוא בתלונות למדינות ואוניברסיטאות אחרות. במצב הזה, לא רחוק היום שגם האנדרטאות ומחנות הריכוז על אדמת פולין ייסגרו. הדבר יהווה שלב נוסף במחיקת זיכרון השואה ויפגע קשות בתיעוד חי של האירועים הנוראיים שקרו, כשכבר לא יהיו שורדים שיספרו בעצמם.
הכלים והידע שרכשתי במהלך השנים, מסייעים לי כיום להילחם במכחישי שואה שהתכנים שהם פרסמו במרחב המקוון, היוו כמחצית מכלל התכנים האנטישמיים שנוטרו על ידי התנועה בשנת 2022. 77 שנים לאחר ניצחון צבאות הברית על גרמניה הנאצית, יש יותר ויותר בני אדם שבטוחים שהמספר שישה מיליון הוא מוגזם ומומצא, ואחרים שמאמינים ש"שישה מיליון זה לא מספיק".
#היטלר_צדק
ההחלטה חסרת ההיגיון שהתקבלה משאירה אותנו, ישראלים, יהודים וכל מי שנלחמים באנטישמיות, עם ידיעה ברורה שאיננו יכולים לטעון כנגד מדינות שבהן הכחשת השואה אינה מחוץ לחוק ושלימודי השואה הן חובה אקדמית, מוסרית וערכית. לימודים על השואה היו עוזרים לחלקם לצבור ידע חשוב, שהיה גם מונע מהם לפרסם ולשתף תכנים קשים אלו והאשטאגים של "היטלר צדק".
דווקא בעת מלחמה, דווקא כשהמילה שואה חוזרת על השבעה באוקטובר, שר החינוך וראש הממשלה מוכרחים לשקול בשנית את ההחלטה השנויה במחלוקת. זו טעות חמורה שהשלכותיה עלולות להוות תקדים שסופו פגיעה קשה בזיכרון השואה. על פניו מדובר בהחלטה של משרד החינוך רק לשנת הלימודים הקרובה, אך בפועל זהו תקדים מסוכן. במידה ויהיו מי שיחשבו במשרד החינוך שההחלטה הזו הייתה נכונה והיטיבה עם התלמידים, בצורה שאינה ברורה לי, התקדים עלול להפוך לשגרה. המשמעויות של צעד זה עלולות להיות בלתי הפיכות ולפגוע בזיכרון הלאומי ובחשיבותו ההיסטורית והחינוכית לדורות הבאים.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת ודור שלישי לשואה.