עדי ממודיעין, היא רק בת שבע וחצי וכבר ומתנדבת כבר שנה ב"תנו לחיות לחיות". דייגו גם הוא בן שבע ומיום שנולד מלווה אותו החבר הכי טוב שלו – סלמוניקו – ביגל מעורב בן 12 שנים.
"אנחנו מאוד אוהבים בעלי חיים בבית", מספרת עדי שבביתה עברו כבר כמה וכמה חיות כמו ארנב, תוכי, דגים וצב, אותו שחררו לחופשי בטבע. אך האהבה הגדולה שלה היא לכלבים. בגלל העובדה שמשפחתה מתגוררת בשכירות, ואינה יכולה לאמץ כלב, עדי ואחיה שומרים מדי פעם על כלבי השכנים ומוציאים את הכלבים לטיולים בחורשה במסגרת התנדבותם ב"תנו לחיות לחיות" בכפר רות. "כבר מהפעם הראשונה שהוצאנו כלב חמוד לטיול, התמכרנו לזה, ואני מאוד רוצה להמשיך בהתנדבות", אומרת עדי. אימה של עדי מספרת כי בחופשת הקיץ הקודמת שאלה את ילדיה איך ירצו לבלות בחופשה, והבחירה שלהם הייתה פה אחד - להתנדב בטיפול בכלבים.
"באחת הפעמים, ראיתי כלב שנותרו לו רק שתי רגליים והוא היה על כיסא גלגלים. אף אחד לא רצה לשחק איתו ולהיות איתו וזה גרם לי דווקא לאהוב אותו ולבחור לשחק איתו וללטף אותו, והוא מאוד שמח", מספרת עדי.
עדי ודייגו משתתפים בפרויקט מיוחד שמפגיש בין כלבים וחתולים שעברו התעללות לאנשים לסדרת צילומים מרהיבה שתיעדה רגעים יפים של חוסר שיפוטיות, אהבה והכלה. התמונות הנבחרות הופקו ללוח שנה חדש של עמותת תנו לחיות לחיות בשיתוף עם הצלמת סבטה בוטקו. שכל הכנסותיו קודש למען בעלי החיים.
"כשאני נכנסת לתנו לחיות לחיות, הכלבים מתחילים לנבוח, ורוצים שאני אקח אותם. הם נהנים כשאני משחקת איתם וכייף להם וגם לי כשאנחנו יוצאים לטיול", מסבירה עדי את הקסם שבהתנדבות.
עדי מודה שפעם פחדה מחיות. "אך אם במקרה פגשתי חיה והיא הייתה נחמדה אליי, התחלתי לאהוב אותה. אני חולמת על הכלב שיהיה לי, אני יודעת בדיוק איזה כלב הוא יהיה: פודל קטן ולבן, ממין נקבה שיקראו לה פונפון".
כמו אח
דייגו גבריאל מפתח תקווה נולד לבית שבו מגדלים כבר שנים יצור שעיר ומלא קסם בשם סלמוניקו. ענבל, אימו של דייגו, מספרת שבתקופה בה גרה בתל אביב, פגשה את סלמוניקו בגינת שינקין, שם הוצעו כלבים לאימוץ, והתאהבה בו ממבט ראשון. "גידלתי אותו כמו ילד", מספרת ענבל, "הוא היה ממש גור קטן, וסיפרו לי שאימו נדרסה לאחר שנולד".
כשדייגו נולד, התעוררה קנאתו של סלמוניקו. הוא לא הסכים להתקרב לדייגו. אך כשחלפו מספר חודשים ודייגו היה בן חצי שנה, הוא התחיל בעצמו לשחק עם סלמוניקו, זרק לו משחקים והפעיל אותו. "אני מאמינה שזה האיץ את ההתפתחות של דייגו, סלמוניקו היה לו כמו אח קטן במשך כל ילדותו". דייגו מספר שהוא דואג לו לאוכל ומים ומאוד אוהב לשחק איתו, בעוד שאחיו הקטן של דייגו, לוקאס בן השנה, מושך לו בזנב ויושב עליו. עם זאת, סלמוניקו לא נובח עליו ולא נושך אותו כי הוא כלב עדין שלא תוקף ילדים, גם כשהם מציקים לו. דייגו מספר שסלמוניקו אפילו לא רודף אחרי החתולות בשכונה משום שהוא גדל עם שתי חתולות. "אני הכי אוהב לצאת עם סלמוניקו לטיול בגינת כלבים ולשחק איתו מחבואים בבית".
את השם המקורי סלמוניקו בחרה ענבל, אימו של דייגו בהשראת דמות מתוכנית הרצועה בערוץ ביפ. ענבל תומכת נלהבת בכל מה שקשור באימוץ של בעלי חיים. "אימוץ כלב במשפחה משדרג את האישיות של הילדים, שגדלים עם חמלה לבעלי חיים לא פוגעים בהם ולא מפחדים מהם. כשנכנסים לעמותות ורואים את העיניים המתחננות של הכלבים לבית חם, אי אפשר להישאר אדישים".
לוח שנה זמין לקנייה בחנות אתר העמותה או בטלפון 3703* (שלוחה 2)
הורים - כל מה שצריך לדעת