הורים רבים לילדים המאובחנים עם אוטיזם תוהים ומתלבטים כיצד לנהל את תקופת הקיץ והחופשה ממסגרות. האם כדאי לשחרר בנוגע לסדר יום ולתת לילד להתנהל כפי שהוא רוצה? כמה זמן מסכים לאפשר? איך לתכנן נסיעות משפחתיות?

ראשית חשוב לקחת בחשבון שעבור חלק ניכר מהאוכלוסייה האוטיסטית השגרה המוכרת והידועה הינה רצויה, תומכת ומאפשרת תחושת ביטחון בעולם. ההתנהלות היומיומית הצפויה והידועה מראש מפחיתה חשש ואי שקט, כשגם בתוך השגרה ישנם מיני שינויים שמצריכים היערכות רגשית.

התמודדות היא הכנה להמשך החיים העצמאיים

תקופת הקיץ והחופשה מביאות עימן בדיוק את ההיפך - היציאה מהמוכר, ולצד זאת לזמן קושי מסוים. אמנם, כל ילד ואדם הוא אחר, וחשוב שאתם כהורים תעריכו את המידה שבה ילדכם זקוק לקביעות, לעומת מידת הפתיחות שלו/ה להתנסות חדשה ולשינוי.

לצד קושי שמאפיין אוטיסטים רבים בשינוי ויציאה משגרה, חשוב רגע להתייחס להורים. לעתים הורים נוטים בעצמם להישען על ההמלצות המקצועיות לשגרה, ולפתח חשש והימנעות לחשוף את הילדים למצבים חדשים. חשוב לאזן בין שני ההיבטים, ולא להגזים בדאגה.

המסר שלנו מעודד אתכם ההורים לקיים תהליכי חשיבה מוקדמים מראש לגבי כיצד ניתן לאפשר ולשלב את הילדים בפעילויות משפחתיות ולאפשר להם לקחת חלק ולחוות חוויות שונות הקשורות לחופש ולקיץ. יש ערך משמעותי בהזדמנות לחשוף את הילדים לשינוי ולמצבים חדשים, במידה מותאמת, ולאפשר להם לתרגל התמודדות. התמודדות כזו היא בעצם הכנה להמשך החיים העצמאיים, שכן העולם והחיים מלאים ורצופים בשינויים ומצבים לא מוכרים. אז כדי להקל, ריכזנו עבורכם כמה עקרונות מומלצים:

  1. מומלץ לרווח ולהקל על התנהלות יומית, ולא להחזיק סדר יום ברור וחד משמעי. עדיין, כדאי להימנע מלהפוך ממש יום ללילה וכו'. כדאי לקיים שגרה שכוללת להתעורר ולקום בטווח מסוים של שעות, וכן ללכת לישון (למשל בין 19:30-21:00, גם בהתאם לגילו של הילד).
  2. בימי חופשה כדאי לבחור פעילות אחת מרכזית, שהינה משמעותית (במיוחד אם זה כרוך בהתמודדות חברתית) ולא להעמיס.
  3. לתכנן ימים אם בבית ואם בחופשה שמכילים גם "זמני התאוששות", כלומר זמני הפוגה מפעילות, שאין בהם דרישה, ושהילד יכול להיות עם משחק מוכר או כל דבר מרגיע ומוכר אחר.
  4. זמני מסכים: מומלץ לאפשר עד פעמיים-שלוש ביום, כל פעם למשך של עד חצי שעה.
  5. לצד מפגשים ופעילויות חברתיות ומשפחתיות מרובות משתתפים, להשתדל לקיים לילד אחת לשבוע מפגש עם חבר אחד, בן גילו.
  6. להשתדל לקיים פעמיים בשבוע פעילות שעוסקת בספורט רך או תנועה, למשל, זה זמן נפלא לבנות שגרה משפחתית של הליכות בזמנים לא חמים. הליכה תורמת לא רק בריאותית אלא יכולה לעזור לילד לווסת את עצמו, להרגיע תזזיתיות ואי שקט, ועשויה לייצר חוויות משפחתיות משותפות. בהחלט כדאי גם לייצר זמנים ששמים בבית מוסיקה קצבית אך נעימה, להזיז רהיטים ולרקוד יחד. יש ערך עצום להנאה משותפת שמושתתת על תנועה וזמן יחד.
  7. להשתדל לקיים פעמיים בשבוע פעילות שעוסקת ביצירה ויצירתיות. זכרו שהפעילות צריכה גם להתאים לכם. אל תצפו מהילד לשבת לבד, או לשבת עם אחיו וליצור. חשוב שזה יהיה זמן משותף ופעילות משותפת. זה לא חייב לכלול צבעי גואש, דבק, או דברים מלכלכים (אלא אם גם אתם אוהבים ותהנו מכך יחד ולא תתרגשו מהלכלוך). אפשר לעשות פעילויות של צביעת מנדלות, יצירה באמצעות מדבקות, קיפולי נייר ועוד. החשוב שתמצאו פעילות שתהיה מעניינת ומהנה לכולם, גם לכם.
  8. בטיחות, בטיחות, בטיחות. אל תגידו "לי זה לא יקרה". הקיץ מזמן יותר מצבים של ריבוי אנשים, הליכה לים או בריכה, טיול בטבע, וגם שהייה בבית. דאגו שבכל רגע נתון יהיה מישהו שבאופן מוגדר ומוצהר נמצא בקשר השגחתי מלא על הילד/ה שכולל קרבה פיזית וקשר עין, כי תאונות יכולות לקרות ברגע. בגילים הצעירים- השגיחו על סביבת הילד/ה, למנוע חפצים מסוכנים שיכולות להוביל לבליעה. שימו לב ליציאה מהרכב באופן בטיחותי ובתשומת לב.
  9. אל תשכחו לקחת גם עבורכם זמני התאוששות וזמן עצמי. זה מאתגר, ולא תמיד יש עזרה משפחתית ואחרת. גם זמנים יומיים קצרים להתאוורר מעט, לצאת עם חברים, מדי פעם להשקיע בפעילות זוגית- עשו מאמץ לאפשר לעצמכם. זה צורך אמיתי, כדי לשמור על עצמכם ועל כוחותיכם.

שיהיה קיץ מהנה ובטוח!

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית בעמותת אותי – עמותה ישראלית לאוטיזם (לשעבר העמותה לילדים בסיכון) היא הגוף הוותיק והמוביל בישראל בטיפול בילדים ובני נוער על הרצף האוטיסטי מהגיל הרך ועד לגיל 18.