הם צעירים מכדי לשתות או לעשן, הם גם לא מנסים להתחיל או לגוון את הבילוי שלהם, אבל כשהדיג'יי מתחיל לנגן - רחבת הריקודים של פרויקט "בייבי דיסקו" בלונדון מתמלאת ברגליים קטנות ומקפצות: "אני אוהבת את זה מפני שזה דיסקו ואני מאוד אוהבת דיסקו", אומרת סידני פאוורס, ילדה לונדונית בת חמש.
עבור חלקם, ילדים מגיל שבעה חודשים עד הגיל המבוגר תשע, צעדי הדיסקו הם גם הצעדים הראשונים. זה לא בדיוק לילה פרוע בעיר. המועדון פועל בשעות אחר הצהריים בדיוק בשעות בהן הבליינים הצעירים פעילים, אחרי מנוחת הצהריים לקראת ארוחת הערב.
ההורים שהתעייפו לקרוא שוב ושוב את אותו הסיפור לא מתעייפים מאותם הצעדים שהרקידו אותם לפני שנים: "אנחנו רוקדים בבית ואני מנגן בבית תקליטים משנות ה-70 וה-80, הם מנגנים את אותה המוזיקה בדיוק, מוזיקה נהדרת, זה לא רק פופ דביק. הם נוגעים בכל הסגנונות, זו מוזיקה שכל ההורים רוקדים לצליליה", אומר ברט פאוורס, אב לילדה בת חמש.
צעדי התעמלות ראשונים, בקצב
ג'ים דונלנדסון, אב לילדה בת שלוש מאושר מההתעמלות שלו ושל הילדים. "זו ההתעמלות היחידה שאנחנו עושים, ממש כך, זה שורף קלוריות על רחבת הריקודים, גם ככה הוא די חברותי, אבל אני מעריך שככל שיש יותר סביבות חדשות הילדים הופכים ליותר מעורבים, זה טוב יותר".
יזמי הפרויקט יודעים היטב למי הם מכוונים. טהירה לטיף אומרת: "הדבר העיקרי הוא שהם כולם אנשים שנהגו לצאת למועדונים, היום הם לא יכולים לעשות את זה בגלל שיש להם ילדים קטנים, לכן זה אידיאלי, הם יכולים לחלוק את התשוקה שלהם עם הילדים הקטנים, הם עושים את זה בשעות היום, לא מאוחר יותר בשעות הלילה". עכשיו מועדונים כאלה צצים בכל רחבי האי הבריטי וגם בארצות הברית.