גן הילדים כבר מזמן לא כולל רק ארגזי חול, כיסאות נמוכים ומנוחת צוהריים. היום, ילדי הגן והוריהם דורשים יותר, וכך גם מקבלים. מתוך תפיסת ה-SEL, אותה מנהיגה עיריית תל־אביב-יפו, מוצעות היום לילדי וילדות העיר פעילויות המפתחות את הלמידה הרגשית והחברתית ומכינות אותם לעולם התעסוקה ולחיים הבוגרים - כבר מגיל הגן.
SEL - Social Emotional Learning - הוא תהליך של למידה רגשית-חברתית בו הילדים רוכשים מיומנויות ועמדות שיאפשרו להם לפתח זהות עצמית בריאה, לנהל רגשות במציאות מורכבת, להשיג מטרות אישיות וקבוצתיות, להרגיש ולהפגין אמפתיה, לבסס ולשמר מערכות יחסים תומכות - ולקבל החלטות באופן אחראי ואכפתי. מטרת התהליך היא להכין אותם לאתגרי העולם החדש - ולהפוך לבני אדם, אנשי מקצוע, עובדים ומנהלים טובים וערכיים יותר. על פי מיטב המומחים, מיומנויות ה-SEL מהוות משאב חוסן משמעותי לאורך כל מעגל החיים, וקשורות בטווח הארוך להצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה ובריאות נפשית ופיזית טובות יותר.
צ'ייקובסקי ובאך לגיל הרך
נגני התזמורת הפילהרמונית - שרגילים להופיע מול אולמות מלאי קהל ובפסטיבלים הגדולים בעולם, לא שיערו לעצמם שיום אחד הם ינגנו מול ילדות וילדים בגיל הרך. אולם, פעילות ייחודית בשיתוף העירייה, תכנית "מפתח", חושפת את הילדים והילדות לעושר המוסיקלי שמציעה התזמורת באמצעות מפגשים בגני הילדים. במפגשים, לומדים הילדים יצירות מופת, שמתאימות באורך ובתוכן לקטנטנים בני 4 עד 6. מעיין שביב, מנהלת תחום תוכניות חינוכיות במחלקת גני הילדים בעירייה, מספרת על מטרות התוכנית: "קודם כל חשיפה, בהיבט התרבותי, של הילדים – עם מוזיקה בכלל, ומוזיקה קלאסית בפרט. יש כאן עניין של חזרה ואימון והתמדה. אנו רואים שהמוזיקה משמשת לילדים ככלי לרוגע, לתקשורת, למסגרת, לרוטינות, לקשב, לריכוז. כבר היום התוכנית פועלת במעל 90 גנים, מצפון העיר ועד לדרומה – ולכל מגוון האוכלוסיות".
עוד היא מספרת: "הילדים במסגרת התוכנית לומדים יצירות מופת לאורך שבעה מפגשים, עם המנחות מהפילהרמונית – ואז יוצאים לקונצרט מסכם, אותו נגנים של התזמורת מנגנים. במהלך הקונצרט – הקטנטנים, שמתלבשים בהתאם ומתרגשים, מאזינים לביצוע חי של היצירות ומשתתפים באופן פעיל."
גני יער - מתחברים לטבע מגיל צעיר
מגמה גוברת והולכת בתל־אביב-יפו היא שימוש בטבע העירוני לחינוך, כבר מגיל צעיר. במסגרת זו, נפתחו השנה שני גני חורשות ברחבי העיר - אחד בפארק החורשות בדרום ואחד בחורשת דרזנר שצפון. במרכז המסגרת עומדת גישה חינוכית שלפיה השהות של הילדים במרחבי הטבע הפתוחים חשובה על מנת להחזיר את האיזון הבריא בין החיים האורבניים והמרחבים הסגורים – לטבע. המודל התחיל במדינות סקנדינביה, מתוך ההבנה שאם מזג האוויר יכתיב את היציאה החוצה – יאלצו להישאר במרבית הזמן בתוך מבנה.
ענבל רז-רוטברד, גננת ב"גן החורשות", מרחיבה: "במודלים האלה – המפגש של הילדים עם הטבע הוא כמעט בכל מזג אוויר וכמעט בכל השנה. כיום הגישה לטבע אינה זמינה ברוב הגנים. ישנם גנים ללא חול, אלא עם דשא סינטטי, מה שמקשה על פיתוח התנועה והעשייה האקטיבית. זאת נגזרת התרבות של העולם המערבי בעקבות צורך של נהלי בטיחות למיניהם."
איך נראה יום בגן יער? מכיוון שנמצאים במרחב טבעי – כל יום הוא שונה מקודמו; אמנם עם סדר יום קבוע וברור, אך הטבע משתנה ומשפיע. הילדים מגיעים בבוקר, ומגלים עקבות של כל מיני בעלי חיים שביקרו בלילה. עוקבים ולומדים של מי העקבות. ואיך מתמודדים עם גשם? לובשים חליפות סערה ונעליים מתאימות. את המים ממלאים בג'ריקנים ומיכלים, ולאחר השימוש בהם - הם משמשים לבוץ ומשחק. רז-רוטברד מוסיפה על סדר היום בגנים: "יש לנו מדורה שהילדים בונים ומדליקים בעצמם, אין לנו חשמל. כך הילדים לומדים איך להדליק אש, איך להישמר מפניה ולעשות בה שימוש בצורה בטוחה, איך לגלף את הענפים והעלים באמצעות סכין חדה מבלי להיפצע. אנחנו חיים את החיים בצורה מאוד בסיסית, טבעית, כמו שבן האדם היה צריך לחיות. בצורה צנועה שלא פוגעת במרחבי הטבע. הילדים לומדים את הקשר שלהם לעולם – דרך המרחב הזה – ומחקרים מוכיחים כי כך הם מפתחים זיקה וחיבור. הם אלה שידאגו לעתיד כדור הארץ מתוך הכבוד שהם רוכשים לו".
"חינוך יער יכול לשפר מאוד את המוטיבציה ואת יכולת הריכוז. בגלל שהיער רווי בגירויים, הוא משקיט את הילדים. בחירת הפעילות מושתת על הסקרנות ועניינם האישי. אין לנו משחקים, והילדים לומדים שפה חדשה. הם ממציאים את עצמם ואת משחקם באמצעות המרחב. העצים, האבנים, הענפים, בעלי החיים - הם המחנכים עצמם."
ערך נוסף ומאוד משמעותי אותו לומדים הילדים בגני היער הוא עבדת צוות. "במרחב הזה – אי אפשר לעשות כמעט כלום לבד." אומרת רז-רוטברד. "למשל, הילדים סוחבים יחד גזם. וכשהם מנסרים – המסור הוא כזה שמושכים בשני הצדדים – לחיזוק התנועה הדואלית והסנכרון. בנוסף, ברגע שהילד מבין שמבוגר סומך עליו, מתפתחות תחושת הביטחון העצמי וניהול הסיכונים של הילד."
מיינדפולנס - לא למבוגרים בלבד
לעתים קורה שאנו מצויים בלחץ ופאניקה. מצב זה, עשוי להתבטא במגוון דרכים, ואחד הפתרונות להפגת הלחץ הוא מיינדפולנס - מעין אימון למוח שנועד להקל על הסטרס. גם ילדים חווים לחצים כאלו כבר מגיל הגן, ולשם כך נועדה תכנית המיינדפולנס של עיריית תל־אביב-יפו. התכנית פועלת ב-40 גנים ברחבי העיר, ומטרתה לפתח אצל הילדות והילדים תשתית מיטבית של ויסות עצמי, ריכוז, תשומת לב, יציבות וקבלה עצמית. הילדים עוברים תהליך של דמיון מודרך, תנועה במרחב ותרגילי הרפיה, שנועדו להקל עליהם ולאפשר להם להתמודד ולבנות את עצמם מול אתגרי היום יום.
ליעד נחום, גננת "גן אגוז" בנאות אפקה, מספרת על התהליך: "אנחנו תמיד מתחילים במליאה, ולמען האמת, המפגשים דיי ארוכים, מה שמעיד על ההנאה והקשב של הילדים – 40-45 דקות. אנחנו מדברים את הרגש - מה אני מרגיש עכשיו ואיך הגעתי לבוקר הזה. תוך כדי שברקע יש מוזיקה רגועה – מתאפסים, נרגעים, מבינים את עצמנו ומתחילים את היום. אנו עובדים על תרגילים שעוסקים בהקשבה עצמית בשירה, בדקלום ובתנועה. זה בא לידי ביטוי בהרבה דרכים, שגם פיתחנו באופן עצמאי בגן; למשל, אם ילד מרגיש עצוב - הוא תולה את שמו מתחת לעננת העצב, ואז ילדים אחרים שמשמשים כ'משכיני שמחה' הולכים אליו ומדברים איתן על זה. זו רמת בגרות, הכלה והבנה רגשית גבוהה מאוד ביחס לגיל כזה, וזה בזכות מיומנויות הSEL שאנו מקנים להם, בין היתר על ידי מיינדפולנס."