היום כבר כולם יודעים שכדי להתחיל שינוי תפיסתי וחינוכי, שינוי עמוק ומשמעותי - יש להתחיל בחינוך מוקדם. אם אפשר, כבר בגיל הגן, אז ילדינו למדים שיש עולמות תוכן שונים ונפרדים המיועדים לבנים ולבנות, עם משחקים לבנים (גיבורים מכוחות הביטחון ובכחול - סמי הכבאי, גיבורי על ועוד) ומשחקים לבנות (מתוקים ויפים בוורוד - ברבי, הלו קיטי ועוד). 

ההתוויה הזו ממשיכה גם בבגרותנו, בפרסומים רבים אשר מציגים תפיסות מגדריות מסורתיות וחלוקת תפקידים קבועה ומובנית על ידי מסרים גלויים או סמויים ושימוש בסטיגמות או בסטריאוטיפים. 

בנים לכדורגל - בנות לאופנה 

ממחקר שנערך על ידי "גלובס" וחברת "יפעת בקרת פרסום", על פרסומות טלויזיה במסגרתו נותחו 167 פרסומות לאורך שנה (2016-2017), עלה כי גברים מובילים פרסומות בשיעור כפול מנשים, הם כמעט אינם מופיעים כמי שעוסקים בעבודות הבית ומוצגים לרוב כדמויות שמשדרות סמכות, הובלה, יוזמה ומומחיות. נשים, לעומת זאת, מופיעות לרוב בתפקידי האיה המארחת, המנקה, מכבסת ועושה קניות. לעיתים גם מוצגת אמא שעובדת קשה או עקרת בית. 

הטענה כיום היא בחשיפה של ילדינו לתמונות עולם סטראוטיפיות, נצרבת במוחנו ובמוחם האמונה והתודעה על האפשרויות המוגבלות העומדות בפנינו וציפיות החברה מאתנו באופן לא מודע. מה שנקרא גם "אפקט הגולם". 

כך למשל אם בפרסום לחוג כדורגל מוצג רק בן, זה בוודאי כי "בנים אוהבים כדורגל וזה פחות מתאים לבנות", אז מדוע שבת תרצה להירשם לחוג שכזה? לעומת זאת אם משווקים הרצאה בנושא אופנה עם לבבות ורודים ומספר נערות אופנתיות, זה מאחר ומקובל כי "נערות מתעיינות באופנה" ולנער אין מקום בהרצאה מסוג זה. זו דוגמה נהדרת לדרך בה כולנו לוקחים חלק בקיבוע התנהגויות חברתיות מסוימות המקדמות חוסר שיוויון ומונעות בחירה וקבלת האני שלנו. 

"הנסיכות לא היו מגיעות לארמון אם הן לא היו פוגשות את הנסיך"

כעת, בפרויקט חדש של חשיבה ביקורתית שנערך בבית הספר היסודי "אוסישקין" בכפר סבא, בשם "החופש להיות אני", ניתן לראות את המיזם של מועצת הנשים בעיר, בשיתוף אגף החינוך, שבא להנהיג ולהוביל שינוי חברתי של ממש באמצעות חינוך מודע מגדר וחיזק מקום הקהילה כמשאב חיוני לשינוי חברתי במרכזו. 

התהליך המדהים שנערך בבית הספר הוא לא פחות ממהפכני בכמה היבטים - בשיתוף בין צוות בית הספר לבין ההורים, בהעלאת חשיבות הנושא לראש סדר העדיפויות, בהובלת הנושא בשיתוף נשים וגברים ביחד ובתהליך הנרחב שנעה במלאכת מחשבת עם שותפויות רחבות ורבות שהובילו לתהליך ארוך טווח בעל מופעים רבים. 

פרויקט חשיבה ביקורתית בבית ספר אוסישקין בכפר סבא (צילום: באדיבות בית הספר)
צילום: באדיבות בית הספר

באירוע השיא של הפיילוט העירוני בנושא "קידום שיוויון מגדרי והוגנות", התלמידים לקחו חלק במגוון פעילויות של חשיבה מודעת מגדר. תלמידי כיתות ד' למשל למדו בשיעורי שפה על אגדות האחים גרים תוך ראייה מגדרית. במהלך השיעורים הם נתבקשו לבחור דמות אתח מהאגדות ולצייר אותה פעמיים: בפעם הראשונה כפי שהיא מופיעה באגדה המקורית, ובפעם השנייה לאחר המהפך בתפיסה המגדרית.

פרויקט חשיבה ביקורתית בבית ספר אוסישקין בכפר סבא (צילום: באדיבות בית הספר)
צילום: באדיבות בית הספר

תלמידי כיתות ו', למדו בשיעורי שפה והיסטוריה על המיתולוגיה היוונית ועל סיפורים מתוכה, והבינו שבסיפורים לא באמת היה שוויון בין הגברים לבין הנשים. "שמתי לב שבסיפורים, הנסיכות לא היו מגיעות לארמון אם הן לא היו פוגשות את הנסיך", משתפת מיכל אשכנזי מכיתה ד'. ‎

גם תלמידי השכבות האחרות למדו בשיעורי שפה, היסטוריה וחינוך, דרך מצגות, פאזלים ועוד. במסגרת הלימודים הוצגה גם מצגת בנושא מגדר בה הופיעו שש דמויות נשיות שתרמו לחברה, לעולם, לקהילה ולמדינה. 

פרויקט חשיבה ביקורתית בבית ספר אוסישקין בכפר סבא (צילום: באדיבות בית הספר)
צילום: באדיבות בית הספר

"הרעיון היה שהילדים והילדות ילמדו לזהות את החשיבה המגדרית התבניתית והחוסמת" מספרת טלי שווצרשטיין בסר, מנהלת בית הספר, "רצינו להגיע לכך שבבית הספר שלנו, כל תלמיד ותלמידה ידעו ויבינו שהשמיים הם הגבול. אפשר לעשות הכל, אפשר ללמוד הכל. אפשר להגיע לכל מקום והשינוי התחיל כמובן באמצעות צוות ההוראה". הפרויקט נעשה בשיתוף מועצת נשים כפר סבא, הנהלת ביה"ס אוסישקין, ועד ההורים והמרכז הישראלי לשוויון מגדרי בחינוך.