"אמא, צוחקים עלי שאני נמוך". תלונה כזו צריכה לעורר את תשומת לב ההורים ולא רק מהפן החברתי של ילדכם. קצב גדילה תקין הוא בין המדדים החשובים ביותר לבריאות הילד. חלק מהילדים יצטרכו לקבל טיפול בהורמון גדילה על מנת לגדול באופן תקין.  

הורמון גדילה הוא אחד ההורמונים החיוניים ביותר בגוף וכולנו זקוקים לו. ההורמון משפיע בין היתר על מטבוליזם, על מערכת השלד ועוד, ובלעדיו אנחנו עלולים לסבול גם מפגיעה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים ומעלייה במשקל. הורמון הגדילה מופרש באזור יותרת המח ובבדיקת הדמיה ניתן לבדוק ולשלול שלא קיימת בעיה אנטומית \ גידול כלשהו או התפתחות כלי דם לא תקין.

לאחר שנשללו כל אלה, נבדוק סיבות נוספות. אצל חלק מהילדים ישנן רמות שונות של חוסר בהורמון הגדילה והסיבות לכך שונות ולא תמיד ידועות. אצל ילדים ובני נוער שחסר  להם הורמון גדילה קיימת פגיעה בקצב הגדילה ובהתפתחות וקיימת אפשרות לתקן זאת באמצעות הזרקות יומיות של הורמון גדילה סינטטי.

קיימים מיתוסים רבים סביב הורמון הגדילה. פרופסור דוד צנגן, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בבית החולים הדסה בירושלים, מבקש להפריך כמה מהם.

  1. הטיפול בהורמון גדילה גורם להתבגרות מוקדמת - לא נכון

    בגיל ההתבגרות הורמוני המין גורמים להתחלת תהליך ההתבגרות ולסימנים הפיזיולוגיים של הגיל. במקביל ישנה הפרשה מוגברת של הורמון גדילה והאצה בגדילה ובעצם מדובר באותה קפיצת גובה מפורסמת שנערים ונערות חווים בגיל הזה. התבגרות מוקדמת מוגדרת כהופעת הסימנים החיצוניים לפני גיל 8 אצל בנות ולפני גיל 9 בבנים כתוצאה מפעילות הורמוני המין בגוף. הורמון הגדילה לא מאיץ את תהליך ההתבגרות, אלא רק מהווה חלק ממנו. ישנן מספר השערות לגבי הסיבות להתבגרות מוקדמת משמעותית, כגון נטייה גנטית משפחתית  והשמנה, אך מתן הורמון גדילה אינו אחד מהם.
  2. תוצאות הטיפול לא תלויות בגיל התחלת הטיפול - לא נכון

    מחקרים רבים מוכיחים, שככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, ובוודאי כשמתחילים לפני גיל 8 כך התוספת הממוצעת הסופית בס"מ גדולה יותר. בנוסף, לעיתים בעיית גובה אצל הילד יכולה לגרור הצקות מצד בני גילו ולמחיר חברתי שהוא ישלם. תחילת טיפול מוקדמת יכולה לתרום גם בהקשר הזה של תחושת הרווחה של הילד לאורך השנים.

    ניתן להתחיל טיפול בהורמון גדילה גם במהלך גיל ההתבגרות, אך יש לשים לב שהתועלת שתצמח ממתן ההורמון היא מוגבלת כיון שאין עוד זמן רב בהם העצמות תוכלנה להמשיך לגדול.
  3. כל ילד נמוך יגבה אם יקבל הורמון גדילה - לא נכון

    באופן טבעי, הורמון גדילה מופרש מהמוח לזרם הדם ומשם הוא מגיע לכבד ולפלטת הגדילה בעצמות. בין השאר הימצאותו בכבד גורמת ליצירה והפרשה של חלבון נוסף IGF-1  הגורם להתארכות העצמות ולגדילה. זהו התהליך הקיים בכל גוף בריא. נהוג לחשוב  שתוספת של הורמון גדילה על ידי הזרקה יכולה לגרום לכל ילד נמוך לגבוה, אולם מתן הורמון גדילה כאשר אין חסר הורמון גדילה או במצבים בהם ידוע שהטיפול לא ישפיע יכול לגרום לתופעות לוואי שונות או לחילופין להטריד את המטופל בזריקות יומיות לחינם.

     ישנן אינדיקציות ברורות הנמצאות בסל הבריאות למתן הטיפול, ביניהן: חסר בהורמון גדילה, ילד שנולד קטן לגיל ההיריון ולא ביצע גדילה מתקנת, אי ספיקת כליות כרונית, תסמונות גנטיות שונות כמו תסמונת  טרנר בבנות - כאשר לבנות חסר את אחד מכרומוזומי הX באופן חלקי או מלא, תסמונת נונן שבה יש מספר מאפיינים כשהשכיחים ביניהם הם בעיות לבביות , מומים בשלד וקומה נמוכה ותסמונת פרדר-ווילי המתבטאת בהשמנה קיצונית. בנוסף כאשר הקומה צפויה להיות נמוכה באופן קיצוני יש עדות לכך שהורמון הגדילה יכול לשפר במספר ס"מ את הגובה הסופי.
  4. הטיפול בהורמון גדילה גורם לפגיעה בפוריות - לא נכון

    הורמוני המין הם ההורמונים המרכזיים הקשורים לפוריות האדם. לעיתים יש בלבול בין שני סוגי ההורמונים, הורמוני המין והורמון הגדילה בגלל ששניהם שייכים לקבוצת ההורמונים. טיפול בהורמון הגדילה אינו אמור לפגוע כלל בפריון.
  5. הטיפול בהורמון גדילה גורם לאף להתארך אצל ילדים - לא נכון

    רמה גבוהה של הורמון גדילה בגיל מבוגר גורמת למחלה המכונה אקרומגלי (acromegaly),  שגורמת לחלקים מסוימים של הגוף לגדול יותר מהרגיל בשל צמיחה של סחוסים בקצות העצמות.  לרוב המחלה נגרמת על ידי גידול לא סרטני בבלוטת יותרת המוח הממוקמת בבסיס המוח ואחראית על ייצור והפרשה של הורמונים רבים, ביניהם "הורמון הגדילה", אותו צריכות רקמות הגוף כדי לגדול. הטיפול בהורמון גדילה בגילאי הילדות וההתבגרות הוא טיפול במינון פיזיולוגי שהגוף היה אמור להפריש בעצמו ולא מינון עודף וקיצוני כמו זה המופרש מהגידול ולכן לא צפויות הפרעות בצמיחת הסחוסים.

  6. אני יכול להשתמש במינון זהה של הורמון גדילה כמו של החבר שלי – לא נכון

    מינון הורמון הגדילה מותאם אישית לצרכים של כל ילד בהתאם לגיל, למשקל ולמצב הרפואי שלו.

  7.  הטיפול בהורמון גדילה גורם לסכרת - לא נכון

    במהלך הטיפול עולים לעיתים ערכי הסוכר בדם באופן זמני. אולם בקרב רוב המטופלים אין שינויים במאזן הסוכר ולא ידוע על עלייה משמעותית בשכיחות סוכרת סוג 1 או סכרת סוג 2 בקרב מטופלים בהורמון גדילה.
  8. הטיפול בהורמון גדילה גורם לסרטן - לא נכון

    על פי מחקרים, הסיכון הכללי למוות מסרטן לא עלה בקרב המטופלים בהורמון גדילה ויש לכך תימוכין במחקרים חוזרים ונשנים ובניסיון הקליני המצטבר בעולם. בעבודה האחרונה שפורסמה בעתון היוקרתי LANCET ונעשתה על עשרות אלפי מטופלים משמונה מדינות אירופאיות התברר  שלא הייתה עלייה בשכיחות סרטן אצל מטופלים שלקחו הורמון גדילה בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה.


 לסיכום, לאחר למעלה מ 60 שנה של טיפול בהורמון גדילה ולמעלה מ  35 שנה של טיפול בתכשיר הסינטטי של הורמון גדילה ניתן לומר כי במקרים שבהם יש אינדיקציה למתן הורמון גדילה, יש לטיפול משמעות דרמטית על חיי הילד ועל איכותם גם בבגרותו.

על מנת להחליט אם דרוש טיפול בהורמון גדילה יש להיוועץ ברופא מומחה.  ולכן אם יש חשש שהילד נמוך מומלץ לגשת לרופא הילדים לבירור, אשר במידת הצורך יפנה לרופא אנדוקרינולוג.