ארגון I-KARATE GLOBAL במסגרתו התקיימה השבוע אליפות העולם בקראטה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, שם לו למטרה להנגיש את אמנות הלחימה לילדים ולמבוגרים בעלי מגבלה פיזית או מנטלית. בין המשתתפים בתחרות הבינלאומית היה גם עידן לוי, בן ה-15.5 מרמת גן, שקטף את המקום הראשון וזכה במדליית זהב.
זו השנה הראשונה שבה התחרות התקיימה כולה אונליין באמצעים דיגיטליים, זאת כמובן בשל מגיפת הקורונה, שלא רק מגבילה את האפשרות להתקהל ולהתנייד בין מדינות – אלא בעיקר מציבה בסיכון גבוה את אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים, המתחרים בתחרות.
לצד העובדה שהשנה חלק מהמקצים בתחרות נאלצו להתבטל, מכיוון שלא יכולים להתקיים באופן מקוון (כמו קרבות פנים מול פנים, לדוגמה), דווקא המעבר למתכונת הנוכחית איפשרה למתאמנים חדשים רבים להשתתף בתחרות, כאלו שהמוגבלות שלהם - בין אם היא פיזית או מנטלית - מונעת מהם להתנייד או להשתתף באירועים עמוסי משתתפים.
ואם אתם מדמיינים שבתחרות אונליין כל מתחרה עומד בפיג'מה בבית שלו, חשוב להסביר שהקריטריונים להשתתפות היו מגבילים, וזאת כדי לשמור על רמה מקצועית למרות התנאים הלא אופטימליים של שיפוט בשלט רחוק. בתחרות השתתפו 304 מתחרים מ-24 מדינות. בין המשתתפים, כאמור, היה עידן לוי, שמתאמן במסגרת ארגון בית הספר לקראטה JKS ישראל ברמת גן. לוי מוגדר על רצף האוטיסטי בתפקוד גבוה.
"פגשתי את עידן לפני כ-5 שנים, כאשר התנדבתי בכיתות של חינוך מיוחד בבית הספר היסודי ניצנים ברמת גן", מספר יוסי שפירא המאמן האישי של לוי ומי שפתח לו את הדלת לעולם הקראטה, "לאחר התחלה מהוססת, הוא הביע רצון להמשיך ללמוד ולהתמיד בקראטה. בשלב מסוים, כאשר גדל יותר, הכנסתי אותו להתאמן בדוג'ו (מועדון קראטה) של סנסיי רן חן בקבוצת הילדים הכללית, כשאני כל הזמן איתו שם". שפירא מוסיף שבתקופת הסגרים הוא ועידן המשיכו להתאמן בגינה ובחניה הצמודה לבית של עידן. לשפירא, שיש לציין עושה את הכל בהתנדבות מלאה, חשוב להדגיש כי האימונים הם במסגרת מפעלי בית עמנואל של עיריית רמת גן.
אורית, אמא של עידן, מספרת בראיון ל-mako הורים, על ההתרגשות שהייתה בבית אחרי שנודע להם דבר הזכייה: "זה היה מרגש נורא, בכלל לא ציפינו שזה מה שיקרה. עידן לא תיפקד אחרי זה מרוב התרגשות. מאז הזכייה אני לא מספיקה לשלוח את סרטון הזכייה לכולם, למדריכים שלו מ'קרמבו', למורים, לכולם. כולם מתרגשים יחד איתו. חשוב מאוד להעלות את זה לתודעת הציבור".
לוי היה הישראלי היחיד שהשתתף בתחרות, והוא זכה במדליית זהב במקצה קאטה שהתקיים במעמד חמישה שופטים מחמש מדינות שונות. במדליית כסף זכה המתמודד מקזחסטן ובמדליית ארד זכה המתחרה מהונגריה. למי שלא בקיא במושגים, קאטה היא סדרת תנועות קבועה מראש, המדמה מצב של קרב מדומה מול יריב. בקראטה ישנן מעל 30 קאטות בדרגות קושי שונות, כאשר השיפוט נמדד לפי קריטריונים שונים כמו טכניקה, סגנון, עוצמה, דיוק ועוד.
איך התחושות אחרי התחרות?
"קודם כל לראות את עידן מאושר, זה מבחינתי הדבר הכי חשוב. הוא מתרגל המון. נורא חשוב לו להגיע להישגים", מספרת אורית. "יש לו מטרה עכשיו לנסוע פיזית לתחרות בעולם אחרי שתיגמר הקורונה. זה מקסים לראות אותו עם שאיפות".
עידן הוא בן הזקונים של אורית וארז, יש לו שני אחים גדולים: אביעד (בן 25) ורוני (בן 22). עידן למד עד לאחרונה בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל בעירו והשנה עבר, לבקשתו, ללמוד בבית ספר אקשטיין ברמת אפעל, המיועד לתלמידים המאובחנים על רצף האוטיזם.
איך את מרגישה שהקראטה השפיע עליו?
"קודם כל אני רוצה שוב להודות ליוסי", היא חוזרת מספר פעמים במהלך השיחה איתה, "הוא האמין בו מההתחלה. הוא לקח אותו תחת חסותו. כל פעם אני רואה מה שעידן עושה וזה מרגש אותי. זה מאוד לא פשוט לילד כמוהו לעשות את הביצוע ברמה שמבקשים ממנו. האימונים דורשים הרבה משמעת והתמדה שלא פשוטה גם לילדים 'רגילים'. ומעבר לאימונים הפרטניים עם יוסי, עידן גם משתלב בקבוצה רגילה של ילדים במועדון של רן חן - זאת הזדמנות גם לילדים האחרים ללמוד על השונה".
זכייה באליפות בינלאומית לא מגיעה בחלל ריק. עומדות מאחוריה שנים רבות של התמדה ובחירה משפחתית לא לוותר. אורית מספרת שעידן אובחן בגיל שנתיים וחצי, וכבר מהרגע הראשון היא וארז בעלה החליטו שהם "נלחמים עליו" בכל הכוח: "לא היה לנו זמן 'להתאבל' במרכאות. כל הזמן אמרו לנו שהמוח שלו הוא כמו ספוג בגיל צעיר ומה שהוא יקלוט עכשיו יישאר איתו. ישר תקתקנו מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת ורצנו למומחים שיתנו לנו כלים, כל מה שיכולנו לתת עשינו", היא משחזרת, "עד גיל 4 הוא לא דיבר, הוא למד בגן תקשורת מיוחד בתל השומר וכל הזמן ראינו את ההתקדמות שלו. בהתחלה לא רצו לטפח בנו תקוות ונתנו לנו להאמין שלא בטוח שהוא יצליח להשתלב בחינוך הרגיל בהמשך. והנה בסוף הוא סיים 8 שנים בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל".
לאורית חשוב להעביר מסר להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אבל לא רק להם: "לא יעזור להגיד 'למה זה קרה לי'. זה לא ישנה לי את הילד. אני מאמינה שהילד צריך להיות מאושר. אם כרגע חשוב לו יותר ליהנות ולרכוש כישורי חיים בבית ספר מיוחד, אני זורמת עם הילד. אני חושבת שעם ילדים, ועם כאלו במיוחד, צריך לתפוס את החוזקות שלהם ולפתח אותן – לתת לו כמה שיותר, כמה שאפשר. אם בעבר עידן היה ילד שלא רצה חברה, היום הילד הזה פורח. הוא רוצה להיות עם ילדים אחרים למרות הקושי התקשורתי שלו". ואכן, מעבר לקראטה עידן חניך בתנועת הצופים, ב"כנפיים של קרמבו" ובעמותת אתגרים.
אורית מציינת גם שלפני כשנתיים אימצה המשפחה כלבה, והיא ממליצה על כך בחום להורים לילדים על הרצף: "עידן נורא פחד מכלבים. בחודשים הראשונים הוא ממש פחד להישאר איתה. היום זה עולם אחר לגמרי. זה עושה פלאים. זה תקשורת, אחריות. מומלץ".