כבר כמה חודשים שחבר הכנסת רם שפע מבטיח להפוך את החלטות הממשלה הנוגעות בקשר למערכת החינוך במהלך הסגרים השונים. מצויד בתמיכה של הורים ובמחקרים שונים, הוא ניסה להתמודד עם החלטות הממשלה, אך לבסוף נסוג. בתחילת השבוע הנוכחי זה סוף סוף קרה, כשוועדת החינוך בראשותו הפכה את החלטת הממשלה וסללה את הדרך להמשך הלימודים של כיתות ה' עד י'.
גם הפעם, מודה שפע, זה לא היה פשוט. הטלפון של חבר הכנסת הצעיר התמלא בהודעות מאיימות ובשיחות שרמזו לו, או דרשו ממנו, להתיישר עם ההמלצות שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"מאחורי האיומים עמדו גופים מזוהים עם השלטון, שלא הופתע אם שלחו אותם אלי, שהבהירו שכדאי שלא אחליט לפתוח את המערכת. אמרו לי למשל שכל מדינת ישראל תפגע בגללי. אמרו שאם תהיה פה עלייה בתחלואה ואנשים ימותו אני אהיה אשם בזה ושכמובן כולם ידעו זאת", הוא אומר. "ההחלטה השבוע גרמה לי להבין שנוצרה הזדמנות שכל העקרונות עמדו מולי. הממשלה החליטה והחלטתי ללכת עם זה עד הסוף בניגוד להפחדות".
שפע מבהיר שלא מדובר בהחלטה שהתקבלה בחטף. "בשבועות האחרונים אמרתי כל הזמן שאם יהיה סגר שלישי אסור לסגור את מערכת החינוך. לא הייתי מוכן ששליש ממערכת החינוך תישאר בבית. במהלך כל סוף השבוע בניתי שיהיה רוב להחלטה שאני תומך בה. חלק מהאנשים כמו עיתונאים, אנשי חינוך ועוד חשבו שזה לא יקרה ואמרו שלא אצליח לשנות החלטה של קבינט הקורונה אבל ככל שהימים התגברו אמרתי שאני הולך עם זה עד הסוף. שבועות חיכיתי לרגע שאני אעזור לתלמידי ישראל ולהורים והלכתי עד הסוף עם העקרונות שלי. הבאנו בשורה גדולה אפשרנו לתלמידים לא להיות סגורים שוב בבתים, להתרחק מאובדנות ומאלכוהול, מאלימות. אני וגאה שיש לי חלק במזעור נזקים של הדור הצעיר".
משרד החינוך היה נגד ההחלטה וגם משרד הבריאות.
"ראשית כל העולם מתמודד עם שאלת מה סדרי העדיפויות. אני חושב שחינוך צריך להיות מוגדר כצורך חיוני כמו סופרים ובתי מרקחת ולכן תמיד פתוח, צריך אולי מתכונת מצומצמת ושמירה על הנחיות אבל החינוך צריך להיות פתוח. מערכת החינוך חייבת להיות פתוחה גם בסגר. גם יולי אדלשטיין שמע שאם תהיה לי אפשרות המערכת תפתח".
מאז ההחלטה ועד פרסום הכתבה, מערכת החינוך תלויה ברמזור. הגנים, כיתות א'-ד' וי-י"א-י"ב לומדים בכל מקרה. תלמידים כיתות ה' עד י' מחכים לטבלה המעודכנת שמבשרת באילו ערים מתקיימים לימודים. מבחינת שפע, אגב, מדובר בהתנהלות נכונה. מדיניות הרמזור עדיפה בעיניו מאשר סגירה כללית של מערכת החינוך.
למרות האיומים, נדמה שקבוצת הלחץ הגדולה ביותר הייתה של ההורים, שדרשו להחזיר את ילדיהם לבתי הספר. מי בגלל דאגה לעבודה, מי בגלל דאגה לחינוך, ומי בגלל שניהם. עניין אופייני לחודשים האחרונים, שבה השפעה של קבוצות לחץ הפכה לתחליף למדיניות מסודרת.
אולם שפע דוחה את הטענה הזו. "אני לא חושב שמי שלוחץ מקבל. קודם כל, לחץ ציבורי זה סופר לגיטימי, קבוצות לחץ של מורים, של הורים זה טוב וזה לגיטימי. ניסיתי להיות הכי מחובר לשטח, פגשתי עשרות אנשים והייתי בכיתות זום כדי להרגיש בעצמי. אני רגיש לפניות של אנשי חינוך כדי להבין דרכם בין מה שהשטח רוצה למה שהמשרד מאפשר. אם יש דבר שהקורונה עשתה היא שיפרה את התודעה של הציבור כלפי המורים והמורות הנפלאים שלנו שהרבה פעמים הופכים להיות שק חבטות".
"לא תכננתי להיכנס להצבעה ב-10 השניות האחרונות"
לפני שהפך לגיבור לרגע של ההורים, שפע היה שותף להצבעה גורלית אחרת. זו שתשלח אותנו אל הקלפי בפעם הרביעית בתוך שנתיים. הוא התחבא בחניון, פרץ למליאה ברגע האחרון וביחד עם אסף זמיר ומיקי חיימוביץ' מכחול לבן ומיכל שיר הצביע נגד הפשרה בין כחול לבן לליכוד.
"לא תכננתי שאכנס להצבעה ב-10 שניות האחרונות שבוע שעבר", הוא טוען וממהר להסביר שמעולם לא היה חותמת גומי של הממשלה. "לאורך כל הקדנציה שלי במקומות שבאמת הייתה התנגשות בין הערכים שלי לנאמנות למפלגה בחרתי ללכת עם העקרונות שלי עד הסוף. זה היה בהצבעה המשמעותית למשל על איסור ההפגנות. היו לפחות עוד מספר מקרים שקיבלנו החלטות בניגוד לממשלה. תקנות של לימודים בחוץ ששינינו ועוד. תלמידי מערכת החינוך שילמו מחירים כבד מדי ושר החינוך נכנס לשנת חורף במקום לצאת לקרב חייו במערכת החינוך. במקרים רבים הרגשתי שאני נלחם את המלחמה שהוא היה אמור להילחם".
קיבוצניק במלוא ההוויה
שפע בן 35, יליד קיבוץ גבעת חיים איחוד מעיד על עצמו שהוא "קיבוצניק במלוא ההוויה". את השקט של הקיבוץ הוא מנצל כדי לקום בארבע וחצי לפנות בוקר ולענות להודעות כדי לשמור זמן פינוי לבילוי עם ילדיו, מעין בן השמונה חודשים וזוהר בן השלוש וחצי. בת זוגו, אפרת רסנר, היא במאית ותסריטאית.
פוליטיקה לא הייתה תמיד השאיפה שלו. עד הגיוס הוא שאף לעסוק בספורט, כמו בן דודו, הכדורסלן דורון שפר. לאחר שהשתחרר מהצבא עבד במשך שנה במושב עין יהב, ושם הכיר את אשתו לעתיד.
"כשנסעתי לטיול הגדול והייתי בנפאל הבנתי שכדאי לשוב ארצה וללמוד חינוך. את צריכה להבין", הוא אומר. "כדי להגיע לכפר בנפאל שהתנדבתי בו, הייתי צריך ללכת ארבע שעות ברגל ושם נפלו לי המון אסימונים על מערכת החינוך ואיך שהיא מתנהלת. לימדתי תיאטרון בנפאל והם שמעו על ישראל חשבו שפה יש את מערכת החינוך הכי המפוארת. הבנתי כמה הכל יחסי. שם ידעתי שאחזור לארץ אלך ללמוד חינוך".
שפע חזר לישראל, השלים בגרויות ("סיימתי תיכון עם אפס בגרויות"), והחל לעבוד בעמותת "אחרי". ב-2011, בשלהי המחאה החברתית, נכנס לאגודת הסטודנטים של מכללת "סמינר הקיבוצים" והחל את דרכו הפוליטי. שבועיים לאחר שנבחר התפטר יו"ר האגודה, שפע הצליח להיבחר במקומו ומצא את עצמו בתור נציג של מכללות בחינוך בכנסת ובישיבות עם שר החינוך.
"כשהייתי צעיר ב-2011, רציתי שהכל יהיה לא פוליטי אבל חינוך זה דבר מאוד פוליטי. ניהול מערכת זה פוליטי. חינוך לא עובד בגלל מפלגה אחת. כל אחד מושך לכיוון אחר. כבר אז ב-2016 בעודי יו"ר אגודת הסטודנטים הייתי שותף למאבק על הצטרפות חרדים לשורות האקדמיה", הוא מתאר את תפקידו.
לפוליטיקה הגיע דרך חילי טרופר, שהכיר אותו עוד מעמותת "אחרי". טרופר ערך את ההיכרות בין שפע לבני גנץ ומשם, אחרי כמה וכמה מערכות בחירות, הוא מצא את עצמו בקואליציה. "הציעו לי כמה אפשרויות. אני אמרתי לבני הדבר היחיד שהכי מעניין אותי זה להיות יו"ר ועדת החינוך ולשמחתי בני גנץ הסכים להקשיב לי".
"מבחינתי היו לי חודשים מאוד מייסרים. גם משבר הקורונה וגם משבר הקרע הלאומי וגם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום", הוא אומר. "נתקעתי בחומות די משמעותיות. וכשהיה צריך ידעתי לעמוד מול הממשלה".
מה הלאה?
"יש לי עוד שאיפות. יש לי חזון לשנות מהיסוד את מערכת החינוך ואני מאמין שמשבר הקורונה חשף את החולאים והתחלואה. כמה המערכת מיושנת ולא מותאמת ולצערי הרב לא נראה שלשר החינוך יש את התשוקה ואת ההכרות עם המערכת כדי לחולל את השינוי שהיא כל כך זקוקה לו. משבר הקורונה נתן לנו הזדמנות אדירה ממש לעשות מהפכה ולשנות.
"אני חושב שמשרד החינוך בהובלת השר לא גילו אומץ ונחישות לשחרר כוח וסמכויות לרשויות המקומיות, למנהלי בתי הספר, למורים עצמם יש משבר אמון אדיר לא רק בין השטח. משרד החינוך מוכיח פעם אחר פעם שהם לא סומכים לא על המורים ולא על המנהלים. אני יודע שיש במשרד החינוך אנשים שעושים הרבה כדי לשפר את המערכת אבל בסופו של דבר הם צריכים לקבל מדיניות סדורה לאיך משקמים את המערכת ואיך מצילים מהכאוס בתוכו".
"נוצרו פערים עמוקים עם כחול לבן"
היום (ה'), הטיל שפע עוד פצצה פוליטית, כשהודיע על פרישה ממפלגת כחול לבן. ברקע היו מי שקשרו אותו כבר למפלגתו החדשה של רון חולדאי, אבל שפע מבהיר שעדיין לא התחייב לאף אחד, אף שקיימים מגעים מתקדמים. גם שלל ההצעות לארוחות צהריים משותפות שמקבל שפע בזמן הריאיון מבהירות שהוא סחורה מבוקשת בימים אלה.
הכול קרה בעקבות ליל החניונים?
"הבנתי שלליל החניונים תהיה השפעות ויהיו השלכות שאי אפשר יהיה לחזור מהן. הבנתי שאם אצביע בניגוד לעמדת המפלגה ואלך עם מצפוני זה יוביל לסיום חייה של הממשלה הזו וזה כנראה אוביל לעזיבה שלי את המפלגה. נוצרו ביני לבין מפלגת כחול לבן פערים עמוקים לגבי הדרך והעקרונות ולכן בשיח מכובד והגון הבנתי שאני לא יכול יותר לקחת חלק".
מה לדעתך יהיה גורלו של בני גנץ?
"המצב שלו קשה, אבל קשה לדעת עדיין איך הדברים יתפתחו, המחנה הדמוקרטי חייב לעשות כדי להתחבר. הבוקר נפגשתי עם גנץ ואחרי השיחה איתו התגבשה ההחלטה הסופית לאחר שבועות רבים של מחשבה".