כשאחי היה בכיתה ג' הוא לא אהב לקרוא. לא היו לו קשיי קריאה או לקויות למידה. הוא פשוט לא אהב לקרוא. לאמא שלי היה ממש חשוב שהוא יקרא. אז היא הקריאה לו. היא בחרה את "הלורד פונטרוי הקטן" של פרנסס הודג'סון ברנט, אז זה היה נראה לי ספר עבה. אין לי מושג למה דווקא הספר הזה. ואז היא הפסיקה להקריא. הוא נשאר במתח ולא הייתה לו ברירה, הוא המשיך לקרוא את הספר עצמאית. זה היה הספר הראשון שקרא, אחר כך היו עוד.
כהורים אנחנו יודעים שחשוב להקריא לילדים בגיל הרך כדי לחשוף אותם לספרים. אנחנו נוטים הרבה פעמים להפסיק להקריא לילדנו כשהם מתחילים ללמוד לקרוא, ואנחנו מדגישים את החשיבות של תרגול קריאה כי הם צריכים ללמוד לקרוא. הבעיה היא שבגלל שהילדים רק בשלב ראשוני, הקריאה שלהם איטית וגוזלת הרבה אנרגיה. כשאנחנו עסוקים בקריאה טכנית לפעמים לא נשארים לנו כוחות להבנה של הסיפור ולדמיון שלו, ולכן ההנאה פוחתת משמעותית.
אז להמשיך להקריא?
ילד שלא נהנה לא קורא. אם נלמד ילדים שספרים זה דבר מעניין, יש סיכוי שיקראו עצמאית. לכן, כדאי להמשיך להקריא לילדים בתחילת היסודי ולעורר בהם עניין לספרים. בגיל בוגר יותר הילדים יגידו לנו שהם כבר לא רוצים. עצם הקריאה תורמת להרחבת אוצר המילים והידע. אוצר מילים רחב תורם בהמשך לשיפור בקריאה ובהבנת הנקרא. כשמבוגר מקריא הוא יכול לבחור ספר תואם בגיל אבל ברמה גבוהה יותר מיכולת הקריאה של הילד, ולכן לחשוף את הילד לעולם שהוא רחב ועשיר יותר.
כשביתי הגיעה לכיתה ג' היא גם נמנעה מקריאה. היה לה קשה לרכוש את הקריאה בשל לקויות למידה וקשב. ניסיתי את הטריק של אמא שלי, וזה לא עבד. הקושי בקריאה היה גדול מדי.
אם לא מתרגלים קריאה היא לא משתפרת, והפער לעומת מה שמצופה גדל, וכך גם התסכול. הידע השפתי לא מתעשר ומכביד גם על היכולת לקרוא ולהבין את הנקרא. במקרים כאלה ההקראה של ההורה חשובה אף יותר. לכן, כשלילד קשה לרכוש את הקריאה חשוב להמשיך להקריא לו גם בשנים הראשונות של בית הספר. הקריאה שלנו תחשוף אותו לאוצר המילים וידע שבספרים. היא תאפשר לו את ההנאה מפנטזיה ודמיון שהם מציעים. על הדרך אפשר גם לתרגל קריאה – לבקש מהילד לקרוא רק את הכותרת או רק את המשפט הראשון. לאט לאט נציע לו לקרוא יותר.
אבל הילדים של היום בכלל לא קוראים
הורים רבים מתלוננים שהילדים היום לא קוראים ספרים, אבל הם קוראים ברשתות החברתיות. כשמשהו מעניין אותם הם מחפשים עליו חומר ויודעים להתעמק בנושא הזה. כשילד נמנע לחלוטין מקריאה אולי זה כי קשה לו. קריאה היא תרגול. ככל שמתרגלים יותר הקריאה משתפרת ודורשת פחות מאמץ. עם זאת, ככל שהפער גדול יותר המאמץ הנדרש רב יותר והסיכוי להנות יורד, ואף אחד מאיתנו לא נוטה לעשות דברים שדורשים מאמץ ולא מספקים בסוף הנאה. ילדים מתקשים מאוד ימנעו מקריאת ספרים, והניסיון להכריח או "לשחד" עלול לעורר יותר בעיות מלהועיל. במקרים אלה חשוב להתייעץ כדי להבין האם קיים קושי "אובייקטיבי" ואיך ניתן לסייע לו.
במצב זה בבית נוכל לעודד את הילד לקרוא בתחומי העניין שלו. למשל, על ההתרחשות האחרונה סביב עולם הכדורגל ותגובות לה. נוכל לעודד לחפש מידע על שאלות שעולות. לדוגמא, לחפש מידע על שאלה שעלתה ומעניינת ולתת לו לקרוא. אצל מתבגרים כשהקושי גדול מאוד כדאי להתייעץ עם מומחה ולשקול לצד סיוע של הוראה מותאמת גם הקשבה לספרים מוקלטים כדי לא לוותר על השפה, על העושר והדמיון, ועל ההנאה מעולם שלם של ספרות.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומאבחנת דידקטית.