כבר מספר שבועות, מתקיימת מחאה שקטה בתיכונים. תלמידים ניגשים לבחינות ולא מקבלים אותן בחזרה. תלמידי כיתה י"א ו-י"ב, שאמורים לגשת השנה למתכונות ובחינות בגרות, לומדים, מתכוננים, משננים חומר בהיסטוריה, מתמטיקה, אנגלית, ניגשים לבחינה וזהו. אין ציון, אין משוב, אין למידה מטעויות ואין אפשרות לתקן. השבוע התחיל מטר המתכונות שילווה את השכבות האלה לקראת הבגרויות בקיץ, והם - לא קיבלו אף אחד מהמבחנים שלהם בחזרה.
ארגון המורים דורש העלאה של 30% בשכר מורי בתי ספר תיכוניים והשיחות הגיעו למשבר, חל איסור על המורים לפרסם ציונים, לעשות פעילויות מעבר לשעה 15.30 כולל אסיפות הורים, אסור לקיים כל פעילות מחוץ לכותלי בית הספר והנפגעים העיקריים הם התלמידים.
"את הדבר הכי בסיסי אנחנו לא מקבלים"
"אנחנו ניגשים לבגרויות - בלי ציוני הגשה. אנחנו ניגשים למועדי ב' בלי לדעת אם נכשלנו או לא, אם אנחנו צריכים או לא", משתף אורי רז (18) תלמיד כיתה י"ב מרחובות, "כל מערך ההיבחנות שלנו לא שווה כלום. אנחנו עושים מבחן אחרי מבחן, בלי לדעת במה טעינו. יכול להיות שמה שהיינו בטוחים שהוא נכון יתגלה כטעות מוחלטת ובמבחן לאחר מכן הטעות הזו תמשיך שוב ושוב כי אין לנו איך לדעת אם צדקנו או טעינו. והאבסורד הגדול שכל השאר- ממשיך כרגיל! אנחנו ממשיכים לקבל עבודות, ממשיכים להיבחן, ממשיכים לקבל שיעורי בית, ממשיכים לקבל אי-תלבושת בשער, חיסורים, איחורים. אבל הדבר הכי בסיסי שאנחנו צריכים לקבל - אנחנו לא".
במה זה מפריע לך למעשה?
"ניגשתי אתמול למתכונת במתמטיקה, כשאין לי ציון על 2 המבחנים האחרונים שאמורים להכיל את רוב החומר למתכונת. ניגשתי היום למועד ב' על מבחן שאין לי מושג מה הציון שלו. שבוע הבא יש מתכונת במוגבר, אני לומד ביולוגיה שוב, אגש בלי לדעת מה הציונים שלי בשני המבחנים שמכילים את החומר. שכלול המתכונת הוא משקל כבד מציון ההגשה לבגרות. אצטרך לעשות את המתכונת הזו בלי לדעת במה צדקתי או במה טעיתי במבחנים האחרונים, בלי לדעת במה אני צריך להשתפר, על מה אני צריך לעבוד, איזה חומר הבנתי כמו שצריך ואיזה לא ואחד הדברים הכי חשובים בלמידה זה ללמוד מהטעויות והדבר הכי יעיל בלמידה כזו, זה לעשות שוב, ולפתור את מה שטעינו, אבל גם את טפסי המבחן אנחנו לא מקבלים".
"לאורך כל השנים בבית הספר מוסבר לנו, התלמידים, כמה חשובים ציוני הבגרות שלנו", מוסיפה תמר יניב תלמידת כיתה י"א בבית הספר "תלמה ילין", "בחינות אלו הן הבחינות אליהן למדנו והתכוננו 11 שנים. ביום חמישי אני ניגשת למתכונת במתמטיקה ואני וחבריי לכיתה יושבים ולומדים באינטנסיביות. למרות זאת, את המבחן הקודם, שהתקיים לפני חודש וחצי, עוד לא קיבלנו בחזרה. עוד שבוע יש לי בגרות בתנ"ך, אבל את המבחן האחרון שלנו בתנ"ך, שהתקיים לפני כמעט חודשיים, לא קיבלנו בחזרה. איך אני אמורה לעבוד על ניסוח תשובות אם אני לא יודעת אם עניתי על השאלות בצורה מיטבית? אותו הדבר נכון לגבי כל מקצוע אחר שאנחנו מסיימים השנה. אם זה הרגע ששנותינו בבית ספר הכינו אותנו אליו, למה ארגון המורים מוחה באמצעות עיצומים שמונעים מאיתנו לעשות את מיטב יכולתנו?"
את כועסת על המורים?
"אני לא נגד מאבק המורים. הדרישות שלהם נכונות ואני תומכת בהן. התסכול שלי נובע מאופן המאבק והאמצעים שלו - לא ברור למה בוויכוח של המורים מול הממשלה ומשרד האוצר תלמידי ישראל מוחזקים שבויים. אני בטוחה שגם המורים שלנו, שמלמדים אותנו ביום יום, מתוסכלים מהסיטואציה. אין להם שום אינטרס שלא נלמד מהטעויות שלנו ושניכשל או שלא נממש את הפוטנציאל שלנו. אנחנו והציונים שלנו לא כלי למשא ומתן, וזה לא אחראי מצד הפקודים על החינוך שלנו להניע אותנו להישגים נמוכים יותר בבחינות שישפיעו על כל חיינו, אפילו אם זה למען מטרה חשובה שהם נלחמים עליה זמן רב."
הנפגעים היחידים הם התלמידים
אמה, סיון מלניק-יניב, אומרת לא פעם במהלך הריאיון כי היא מבינה את המורים, אבל היא לא מסכימה עם דרך ההתמודדות של ארגון המורים. "אני חושבת שמקצוע ההוראה ותנאי המורים חייבים לעבור שינוי מהיסוד. הטענה שלי היא לגבי השיטה שבחרו למחות בה הפעם. זו שיטה שהנפגעים היחידים שלה הם התלמידים. הרי למשרד האוצר והחינוך לא מפריע שמתהווה כאן שכבת תלמידים שהבגרות שלה תהיה נמוכה משמעותית. הסיבה מלכתחילה לקיומם של מבחנים היא היכולת ללמות מטעויות, לקבל משוב מהמורים ולהשתפר לקראת הבגרות - תהליך שלא מתקיים פה. למי זה משנה? אך ורק לתלמידים. ידיהם של המורים כבולות והם לא יכולים לסייע לתלמידים שלהם. היה עדיף להשבית את המערכת כולה, דבר שלא ניתן להתעלם ממנו ומפעיל לחץ אמיתי על כולם. המהלך הזה הוא בבחינת עוד מסמר בארון הקבורה של הרלוונטיות והאפקטיביות של מערכת החינוך".
הורים רבים חושבים כמו סיון. שירלי מויאל מרחובות, אמא בוועד הורים לתלמיד י"ב ותלמידה בכיתה ט', כועסת גם כן. "מדובר בתלמידים שאלו הבגרויות האחרונות שלהם ועוד דקה מתגייסים, ארגון המורים לרגע שכח את התלמידים את מצוקותיהם. לבצע משימות זה חובה ללמוד בטרפת למבחנים כדי להצליח אבל לקבל משוב לא. והם שבויים וזמנם קצר. למה לשחק בתלמידים? הפכו אותם לכלי בידי ארגון המורים, אשמח שיו"ר ארגון המורים באמת ידאג לחינוך התלמידים ולא יהפוך אותם לכלי משחק, שיחפש פתרון או איום אחר כי כנראה שהנוכחי לא עובד".
"הממשלה באוזלת ידה לא פותרת את המשבר במשא ומתן בינה לבין ארגון המורים ולמעשה מאפשרת לארגון המורים לנהל את מאבקם על גב התלמידים, אין שום פתרון באופק"
גיל פארי הוא אבא לתלמיד כיתה י"א . בנו לומד בתיכון ראשונים מהרצליה, והוא מאשים את הממשלה. "הממשלה באוזלת ידה לא פותרת את המשבר במשא ומתן בינה לבין ארגון המורים ולמעשה מאפשרת לארגון המורים לנהל את מאבקם על גב התלמידים, אין שום פתרון באופק. העוול הנורא שנעשה להם עלול בהחלט לפגוע בעתידם של הילדים, עבורם כישלון במבחני הבגרות משמעו וויתור על לימודים אקדמיים בעתיד. אנחנו חרדים, נזעמים ומתוסכלים מהעובדה שמשרד החינוך העומד בראשו לא עושים דבר מזה תקופה בכדי למנוע את העונש הקולקטיבי הנורא שנתנו לילדינו".
בעקבות המחדל, צפויה להתקיים הפגנה ביום שישי הקרוב (21.4) בשעה 17:00, מול ביתו של שר החינוך יואב קיש בהוד השרון. "כבר למעלה מחודש שארגון המורים העל-יסודיים מנהל עיצומים על גבם של ילדינו ומונע מילדינו קבלת ציונים, הערכות מילוליות והחזרת מבחנים שנעשו כולל ציוני מגן", אומרים המארגנים, "משרדי הממשלה מתעלמים ולא נוקטים עמדה, מערכת החינוך לא מתפקדת ולא נותנת מענה והתייחסות לנושא ובעיקר ישנה התעלמות. בתווך נמצאים עשרות אלפי תיכוניסטים שצריכים לגשת לבגרויות שיקבעו את העתיד שלהם. אלו בדיוק אותם שנתונים שישבו כמעט שנתיים בבית, אלו ששילמו את המחיר הכי כבד בקורונה! אנחנו, התלמידים וההורים שנאלצים לקחת יוזמה עצמאית - מפסיקים לשתוק! מחכים לכולכם: תלמידים והורים וכל מי שהנוער שלנו חשוב לו".
ממשרד החינוך נמסר: "בעקבות העיצומים עליהם הכריז ארגון המורים העל יסודיים, מרבית בתי הספר טרם העבירו את ציוני המגן לתלמידים ולמערכות המשרד. המשרד מצר על הפגיעה בזכויות התלמידים ובטוהר המידות ופועל לקידום המו"מ בין האוצר לארגון המורים כדי להביא לסיכום ולהפסקת הפגיעה בתלמידים".
מארגון המורים טרם התקבלה תגובה.