אפנאן אלרמילי בת 16 מרהט, נולדה עם מחלת ניוון שרירים. מלבד הזמן שהיא מבלה בבית הספר, רוב שעות היום היא שוכבת במיטה בגלל קשיים פיזיים שמונעים ממנה להיות פעילה. בתוך כל הקושי הזה, יש דבר אחד שבאמצעותו הנפש שלה מצמיחה כנפיים ועפה - ציור.
"קשה לי מאוד. אני כל הזמן שוכבת במיטה, ומתניידת עם עגלה ממונעת, בנוסף, אני נמצאת רוב הזמן עם מכשירי נשימה". אפנאן מספרת שהרומן שלה עם הציור התחיל כבר בילדות. "השתתפתי במספר חוגים. בגלל המחלה, אני מתקשה לשבת וליישר את הידיים, האגן שלי התעקם ולוחץ על הריאות וקשה לי להחזיק את הראש לכן הרבה יותר קשה לי לצייר".
אפנאן נשלחה, בסיוע עמותת בית הגלגלים ,להשתתף בתוכנית "להגשים את החלום", שמשודרת בימים אלה במכאן, תאגיד השידור הערבי. יוצרי התוכנית פגשו את אפנאן והגשימו לה חלום – סדנת ציור עם הציירת יסמין קבלאן ומלגת לימודים למכללת ספיר.
מה את מרגישה כשאת מציירת?
"אני מרגישה ששם אני יכולה, ושהציור מבריא אותי".
אפנאן מספרת שהיא למדה מיסמין על בחירה של צבעים, איך לתפוס את הצבע בציור, שיפור טכניקות של ציור והבנה מאיפה מתחילים לצייר ואיך להשתמש בדמיון.
רציתי להביא את הילדים השקופים לקדמת הבמה
לפני מספר שנים עדי עדואן, במאי ותסריטאי דרוזי, יוצר הסדרה "להגשים את החלום", פגש שני צעירים בני 18 עם שיתוק מוחין, והחליט לצלם סרט על הסיכויים והניסיונות למצוא כלה בחברה שלא מקבלת אותם. "הסרט לא צלח, אבל הפכנו לחברים טובים ונראה לי שהרעיון לתוכנית "להגשים את החלום" התחיל שם. בהתחלה, לפני שאנחנו מכירים אותם, אנחנו רק רואים מולנו אדם עם מוגבלות, ואנחנו נרתעים. אבל רק כשאנו לומדים להכיר אותם אנחנו מבינים שיש שם עולם שלם שאנחנו לא מכירים, גם להם יש חלומות".
הרעיון לסדרת הדוקו הגיע מרצון להביא את הילדים השקופים – בעלי המוגבלויות - לקדמת הבמה. "לצערי, בחברה הערבית אנשים מתביישים שיש להם ילדים בעלי מוגבלויות, ולילדים האלו אין מקום בחברה. רציתי להראות את החוזקות שלהם והאהבה לחיים, ולא להתמקד במסכנות, הם שווים על אף המוגבלות שלהם לא פחות מכל ילד אחר".
לסדרה לוהקו 12 ילדים בעלי מוגבלויות שהגשימו חלום, ביניהם ראזן אחמד בת האחת עשרה מיפיע, המתמודדת עם אוסטיופורוזיס נדירה, ומבקשת להביא את כישרון המשחק שלה לציבור. להגשמת חלומה נרתם השחקן לוטוף נויסר שיחד איתה מעלה מחזה בכיכובם המשותף.
סיפור אחר הוא של עזאם פאדול בן העשר מפקיעין מתמודד עם סכרת נעורים, וחולם להיות טייס. את חלומו הוא הגשים בעזרת בי"ס לטיסה ifly שצירף אותו כנווט בקוקפיט לטיסה בשמי גוש דן. "רציתי לעשות להם טוב על הלב, ושיקבלו מה שהם רוצים. היו ילדים שהגיעו ממשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך, וגם אם קיבלו משהו קטן וסמלי בשבילם זה היה עולם ומלואו. מספיק היה לראות את החיוך וההתרגשות שלהם, זה הסיפוק הכי גדול שיש", אומר עדואן, ומוסיף כי הוא שואף שילדיו ילמדו מאותם ילדים שהשתתפו בתוכנית על כך שהכול עניין של רצון, וכל חלום אפשר להגשים על אף המוגבלות".
עדואן, מספר כי הפרויקט הנוכחי הוא המרגש והנוגע ביותר שעשה עד כה. "אני מקווה שתהיה עוד עונה, כדי שנגשים עוד חלומות לעוד ילדים, וגם שהסדרה הזו תיעשה במגזר היהודי. קצת מצער שהמגזר היהודי לא חשוף לתכנים בערבית.
אם רוצים לקרב לבבות ולהכיר את הצד השני, זה לא מסתכם בפיתה ולבנה, אלא מתחיל מהתרבות. אם נצליח להביא את מכאן למיינסטרים, נוריד את מפלס המתח ונייצר דו קיום אמיתי". מי יודע, אולי גם החלום הזה יתגשם?