בית אפשר לבנות מכל מיני חומרים, אך ידוע שבית מלבנים הוא היציב ביותר. גם מירוסלב סוובודה הצ'כי יודע זאת היטב, מתוקף עבודתו ארוכת השנים כבנאי וסתת, אבל זה לא אומר שבית כבד ויציב חייב גם להיראות כזה. סוובודה, שמתגורר בעיירה מוטניס שבדרום מורביה, איזור הידוע ביין המיוצר בו, החליט לקשט את כל הקירות החיצוניים של ביתו באחד החומרים הקלים ביותר בעולם – שעם, כמחווה לתנובת אדמת העיירה בה הוא גר. 180 אלף פקקי יין אחר כך, יש לו את בית פקקי היין הראשון בעולם.
הקיר הרביעי: לב ענק עשוי פקקים
במבט ראשון, קשה להבחין בהבדל הגדול שבין הבית הכפרי הזה לבתים אחרים, אך כשמתקרבים רואים שמדובר ביצירה מחושבת ומדוקדקת של אדם בעל ניסיון וכישרון בתחומו, והבית הופך עם הזמן למקום לעליה לרגל. סוובודה חתך את פקקי השעם בצורות שונות, לחצאים ורבעים, ויצר עיטורים וקישוטים מסוגים שונים בשלושה מתוך ארבעת קירות הבית החיצוניים.
"לגבי הקיר השלישי, שיוצא אל החצר, אני עובד עליו כבר שלוש שנים", מודה הבנאי המסור בן ה-53. "הקיר הזה נמצא בתוך החצר הפרטית שלי ולא רואים אותו מבחוץ. אני עובד שם על לב שעם ענק, אבל הלב הזה הוא בשביל החברה שלי לודמילה, ולא בשביל המבקרים".
סוובודה מעיד על עצמו שהוא שתיין יין נלהב, אך מן הסתם לא שתה בעצמו את כל 180 אלף הבקבוקים, אלא קיבל פקקים מיינן מקומי, חבר שהתלהב מהרעיון ורצה לקחת חלק בפרוייקט. "לא הסתמכתי על שום מקור חיצוני על מנת ליצור את הקישוטים", הוא מתגאה. "המצאתי הכל מהראש, עשיתי הכל בעצמי, והדבקתי במלט. לודמילה עזרה לי לחתוך את הפקקים. באים לפה הרבה תיירים, גם מצ'כיה וגם מחו"ל, והם חותמים את שמותיהם בספר אורחים שהנחנו לשם כך. בהתחלה כשהם מגיעים הם לא ממש מבינים על מה הם מסתכלים, ואז הם מתחילים לראות את הפרטים ומתלהבים. כשרק התחלתי, בסביבה הקרובה הסתכלו עלי מוזר ולא ידעו איך לקבל את הפרוייקט הזה, אבל עכשיו כולם כבר התרגלו".
הסעות מאורגנות לאטרקציה של העיר
הרעיון עלה במוחו של סוובודה לפני יותר משלוש שנים. אחרי שנים מתישות בעבודתו כבנאי, רצה הרווק המבוגר שמעולם לא נישא לקשט את ביתו מבחוץ בעזרת מעט אמנות. הוא צייר ציור גדול, אבל הציור כלל לא הרשים את ידידיו, והוא החליט לכסות אותו בעזרת פקקי יין שהשיג מחברו היינן. התוצאה הייתה כל כך מוצלחת עד שהמשיך וכיסה את הבית כולו.
על מנת להבטיח שהפקקים יהיו עמידים, ניקה אותם סוובודה היטב ורחץ אותם בחומר שהורג חיידקים שיכולים לגרום להתפוררות או עובש. הוא ייבש אותם על מצע של עלי בצל, חתך אותם ואז התחיל לערום את הפקקים אחד על גבי השני, וחיבר בעזרת מלט רטוב. העבודה הסזיפית השתלמה. מדריכי התיירות החדשים של האיזור כבר מכלילים את הבית ברשימות האטרקציות שלהם, ואפילו הסעות מאורגנות באוטובוסים התחילו לצאת אל בית השעם המשונה.