הדיירים: האדריכלית אורלי ערן ושני ילדיה בני 16 ו- 11.

הדירה: דירת קרקע בגודל 108 מ"ר בשכונת בצרון בתל אביב. זהו בית משנות החמישים שבמקור היה בגודל 52 מ"ר, וקיבל זכות הרחבה. בבית יש ארבע דירות, שתיים מהן על הקרקע ושתיים בקומה עליונה. החצר משותפת לשתי הדירות התחתונות, וחולקה לשניים.

החזון: היה לי מאוד חשוב להשתלב עם הסגנון הקיים ולשמור על הצניעות שיש בבית הזה, על החומרים הפשוטים והאווירה המיוחדת שבו. יחד עם זאת, רציתי להפוך את הכניסה לבית ואת החזית שלו ליפות יותר.
מראה הבית מבחוץ חשוב כמעט כמו מבפנים, ונראה כאן איך בעזרת אמצעים פשוטים ביותר אפשר לשדרג אותו פלאים.

הכניסה: אקווריום זה לא רק לדגים

ברחוב ישנן גדרות בנויות במראה אחיד. לא רציתי לשנות אותן, אך מכיוון שהפרטיות הייתה לי חשובה, החלטתי על שער חדש והרבה צמחייה ירוקה; הצמחייה חוצצת בין הבית לרחוב, יוצרת שער כניסה בפני עצמו וגורמת למי שנכנס לבית להרגיש שהוא עובר לעולם אחר, שקט, רגוע וירוק.
לפני השיפוץ, שביל הגישה לבית נראה מוזנח ומכוער. הסתרנו את כל הצנרת בתוך הקירות, הוסרו כבלים ישנים שאיש כבר לא ידע למה הם משמשים, ובלוני הגז קיבלו את מקומם מתחת לאדן חלון רחב, שעליו יושב חלון האקווריום של פינת האוכל. בנוסף, מרצפות אבן גדולות הונחו על האדמה וגדר הרשת הישנה תוקנה וכוסתה בצמחים מטפסים.
החומרים שבהם השתמשנו לעיצוב אזור הכניסה הם פשוטים ביותר: אבן מקומית לשביל ולספסלים הנמצאים בצידי הדלת, מרצפות טרצו כדוגמת המרצפות בתוך הבית, דלת שקועה מעט, לבני זכוכית צבעוניות מעוטרות מעל הדלת, פנסי תאורה שעולים 37 שקלים כמה אריחים מעוטרים. ריבוי הפרטים והאלמנטים גורם לכניסה להיראות עשירה יותר, וכך גם משמעותית יותר. הסוד הוא בפשטות החומרים, בשילוב של כל האלמנטים יחד, ובצבע הירוק הרענן שמחבר ביניהם.

החלונות הם אחד האלמנטים החשובים ביותר בבית, הן מבפנים והן מבחוץ. ראינו כבר את חלון האקווריום מבחוץ – עכשיו נראה גם כמה חלון כזה, הבולט ממישור הקיר, מוסיף לפנים הבית. הוא מחבר בין הפנים לחוץ, נותן תחושה של עומק ומרחב, ומוסיף עוד כיוון אור ואוויר לבית.

אין תמונה
החלון בולט החוצה ומעניק עומק ותחושת מרחב לדירה הצרה

גם החלונות הרגילים בבית מוסיפים רבות לחן שלו. אלו חלונות מברזל, צבועים בירוק –דשא. הם מוסיפים רעננות לבית כולו, ומשתלבים היטב עם הצמחיה, מבפנים ומבחוץ. מי שנמצא בתוך הבית ומסתכל על הירק שבחוץ כמעט ואינו רואה את הסורגים, הירוקים גם הם. חשוב מאוד: הצמחיה גדלה גם לגובה, מטפסת על הקירות והמעקות ומעשירה את הבית כולו, מבפנים ומבחוץ.

נהוג לחשוב שפתחים גדולים מחברים נכון יותר בין הפנים לחוץ. מה שקורה בפועל זה שפעמים רבות חלונות גדולים מדי הם מטרד: יותר מדי אור, שמש ישירה, מבטים של השכנים, ולחדר חסרים קירות להעמדת ריהוט ולתליית תמונות. בסלון הבית הזה החלטנו על פתחים צרים יותר מהמקובל, אך הגיוניים: דלת אחת ליציאה החוצה, ופינה עם חלונות משלושה כיוונים - שהיא פינת הישיבה בסלון של הבית. חלונות קיפ עליונים (חלון עם ציר תחתון) נותנים תחושה של גובה לחלל כולו, ואיוורור מצוין בקיץ ובחורף.

אין תמונה
הסוכה הפרטית. פינה אהובה

הפינה האהובה עליי
פינה בגינה שלי, קצת מרוחקת, שנותנת לגינה עומק ויופי ושאפשר להשקיף ממנה על הבית. אני יושבת שם לקרוא עיתונים ביום שישי. יש שם מטר וחצי על מטר וחצי מרוצפים ומעל מתחנו חוטי ברזל פשוטים. הצמחיה טיפסה עליהם, וכך נוצרה סוכה יפה, מן חדר מגניב.

פרולוג
יש לי בקשה: אף פעם אל תזלזלו בכניסה לבית, לעולם אל תשאירו צנרת חשופה או בלוני גז. המעבר מהשטח הציבורי לשטח הפרטי צריך להיות כמה שיותר נעים, שיהיה כיף לחזור הביתה. אנשים משקיעים המון כסף בכל מיני ידיות לדלתות ובאביזרים לבית, ולא יודעים שבעצם, אם חזית הבית תהפוך לנעימה יותר, הכל ישתנה.

אורלי ערן היא אדריכלית בעלת משרד המתמחה בבניה ובעיצוב פנים, ובמיוחד בשיקום, הרחבה ושיפוץ של דירות ובניינים קיימים.

רוצים לקרוא את כל הכתבות במדור? היכנסו