הדיירים: משפחה צעירה בת 5 נפשות. זוג הורים בשנות השלושים לחייהם, ושלוש בנות: הקטנה בת 3 חודשים, האמצעית בת שלוש וחצי והגדולה בת חמש. האם, מעצבת פנים והיא זו שעיצבה את הבית. האב, עצמאי בתחום הנדל"ן.

הדירה: בית פרטי ביישוב קהילתי צעיר שנקרא גבעות בר וממוקם בסמוך ליישוב להבים שבנגב. גודל הבית הוא כ-250 מ"ר והוא בנוי על מגרש בגודל של 820 מ"ר. יש בו 5 חדרי שינה וסלון שפרוסים על פני מפלס אחד. הבית נבנה לפני כשנה.

החזון: בגלל שבנינו בית חדש יכולנו להתאים אותו לצרכים ולרצונות שלנו. רצינו בית שיהיה נח לאירוח ושיתאים לילדים ולא יגביל אותם.
אני מאמינה גדולה באיפוק ובעוצמה שיוצרת הפשטות וזה גם הבסיס לכל חלל שאותו אני מעצבת.

משך הבנייה: כ-9 חודשים. התכנון נמשך כשנה וחצי.

אווירה של מלון בוטיק

לכל חלל בבית יש אופי משלו. אנחנו נוהגים לארח הרבה וזה אחד מהעקרונות שהנחו אותי בתהליך העיצוב: הספות הארוכות והרחבות בסלון שממוקמות אחת אל מול השנייה ומזמינות  לדיאלוג; ההצצה משם לחדר המשחקים, דבר המקנה נוחות באירוח כאשר מגיעים ילדים; אי המטבח שפונה לסלון ומאפשר עבודה תוך כדי אירוח ללא צורך להפנות גב לאורחים; פינת האוכל הארוכה שהחלטנו להציב בה כורסאות רחבות ומרווחות במקום כיסאות. כל אלה יוצרים דינמיקה נכונה לאירוח.

סלון - מיטל שנרך-סטודיו נגיעות (צילום: דרור כץ)
ספות ארוכות ושולחנות מודולריים. הסלון | צילום: דרור כץ

האווירה אותה ניסיתי ליצור היא של מלון בוטיק. ההצצה לבריכה מכל פינה בבית, התקרה הגבוהה, התאורה החמה והווילונות הלבנים והארוכים שמרככים את האווירה בבית אל מול המטבח הנקי ותעלת המיזוג החשופה שעשויה פח.

שמתי המון דגש על נושא התאורה עוד בשלב התכנון של הבית, דבר שהוא בעיני חובה. את התקרה בבית השארתי נקייה וחלקה וגופי התאורה בחללים הציבוריים יוצאים מתוך הקיר ומאירים אל התקרה. כך מתקבלת תאורה דיפוזית  ונעימה.

הסלון: הכנסנו מינימום פריטים לסלון, ממש רק מה שחייבים, כדי לא להעמיס על החלל. בצמוד לקירות יש שתי ספות ארוכות במיוחד, עשויות מעור בצבע שחור, שמוצבות אחת מול השנייה, ובמרכז יש שלוש שולחנות מודורליים, כדי שיהיה יותר נח לארח. 
הגוונים בסלון מאוד רכים ונעימים: הרצפה אפורה, המזנון לבן, כמו גם הווילונות האווריריים, והספות שחורות. הגוונים האלה חוזרים על עצמם גם בפריטים המשלימים. אחד מהשולחנות עשוי זוברנו ומתכתב בכך עם השולחן בפינת האוכל.
בנוסף, הכנסנו כסא נח מעץ עם גב מרושת, שמכניס קצת את החוץ לתוך הבית.

חלון הצצה לחדר המשחקים

פינת האוכל: מורכב משולחן ארוך שלא נפתח או נסגר, אלא פשוט פלטה עבה מעץ זוברנו. מסביבו יש כורסאות שחורות שמאוד מתאימות לספות שבסלון. מעל לפינת האוכל השתמשתי בפס צבירה עם נורות QR , שיוצרות אלומת אור צרה וממוקדת.

פינת אוכל-מיטל שנרך-סטודיו נגיעות (צילום: דרור כץ)
שולחן מעץ זוברנו בפינת האוכל | צילום: דרור כץ

חדר המשחקים: לקחנו החלטה ברורה לא לתכנן בבית חדר משפחה פתוח, אלא להקצות חדר לצורך העניין שמה שמקשר אותו לחלל הציבורי הוא חלון הצצה. חדר המשפחה הזה הוא בעצם חדר המשחקים של הילדים, שם כל המשחקים שלהם, כמו גם טלוויזיה. חלון ההצצה מאפשר בעצם להיות כל הזמן בקשר עין עם הילדים ועם זאת ליהנות משקט ולחסוך את הבלגן בחללים אחרים בבית. גם הילדים נהנים מהתוצאה וגם אנחנו. אורחים שמגיעים נפעמים מהשקט והנוחות שהפתרון הזה יוצר.

שירותי האורחים: בשירותי האורחים החלטתי קצת לצאת מהסגנון המאפיין את החלל הציבורי ולעורר עניין אצל השוהים בו. מראה קלאסית שרכשתי, המאופיינת בעיטורים, הפכה באמצעות צבע אדום לנועזת ומודרנית – אנטיתזה לעצמה. השתדלתי לא למלא את החלל באריחים כפי שנהוג לעשות בדרך כלל והטיח האקרילי של חוץ הבית חוזר ומזכיר לשוהים בחלל את החוץ. לשירותי האורחים הוספנו גם מקלחון בשל קרבתו לבריכה. באמצעות נישות גבס קטנות יצרנו פתחים לגלילי הנייר שאף פעם לא מוצאים את מקומם ב"שירותים מעוצבים".

אמבטיה -מיטל שנרך-סטודיו נגיעות (צילום: דרור כץ)
עיצוב מעניין בשירותי האורחים | צילום: דרור כץ

המטבח:  לב ליבו של הבית ואליו מתנקזים דיירי הבית באופן קבוע. תכנון המטבח נעשה כך שהאי הגדול העומד במרכזו הוא למעשה משטח העבודה העיקרי, דבר המאפשר לא להפנות גב לחלל הציבורי. גודלו של האי איפשר גם יצירת מקומות ישיבה סביבו והדינמיקה בין אלו שיושבים לאכול מול המבשלים יוצרת תחושה נעימה ובייתית.

סגנון המטבח הוא נקי – לבן מבריק, עם ידיות אינטגרליות שכמעט ולא רואים אותן. מוצרי החשמל חבויים בתוך הארונות, דבר שמדגיש את המינימליזם שניסיתי ליצור במטבח. גם המקרר חבוי בקיר ארונות השירות.

קיר לבנים בחדר ההורים

חדר הבנות: שתי הבנות הגדולות ישנות בחדר משותף. גם כאן החלטתי ללכת על פשטות מנצחת. לא רציתי ללכת על עיצוב של שבו שולטים נצנצים וגוונים הורודים. הרהיטים בצבע שמנת, הקירות נשארו בצבעים ניטרליים. הצבע נכנס בפרטים הקטנים: קיר אחד שבו טפט עם רקע ורוד ונקודות לבנות, מצעים ורודים ושטיחים בגוון דומה.

מטבח3-מיטל שנרך-סטודיו נגיעות (צילום: דרור כץ)
כיסאות הבר הוצבו מול משטח העבודה כדי ליצור דינמיקה | צילום: דרור כץ

חדר התינוקת: עוצב בקווים נקיים ורכים הראויים לתינוקת. בחדר זה עשינו שימוש בצבעי אבן, שמנת וורוד בייבי, כמו גם בתאורה רכה וחמה.

חדר הרחצה: בחדר הרחצה של הבנות שמנו דגש, כמו הבית כולו, על פרקטיות לצד אסתטיקה ללא כניעה לטרנדים ואופנות הקיימות היום בתחום. העיצוב הנקי נשמר באמצעות אריחים גדולים שחיפו הן את הרצפה והן את הקירות. בהמשך לאמבטיה הוצבה במה המאפשרת נוחות בארגון הילדים לאחר צאתם ממנה. כחלק מהארון התלוי בחדר הרחצה הוצב שרפרף המאפשר לבנות להגיע לכיור ללא קושי. כמו כן, הוצבו בחדר הרחצה שני כיורים.

חדר ההורים: בצמוד לגב המיטה יש קיר לבנים שמסתיר מאחוריו מעין חדר הלבשה ובו פינת טואלט, ארון קיר גדול מאוד וספסל ישיבה. כך נוצר מצב שבו המיטה היא העומדת במרכז העיצוב של חדר השינה – כראוי לה.
הגוונים השולטים בחדר השינה הם חום, לבן ושחור שיוצרים אווירה נעימה. רצינו לרכך אותו וליצור בו תחושה כפרית באמצעות רצפת הפרקט, קיר הלבנים והמיטה עשויה עץ.
גם בחדר הרחצה יש גוונים רכים, הארון בצבע אפור ומתחתיו חלוקי נחל שמוארים באמצעות תאורה תחתית, דבר שנועד ליצור אוירה רומנטית. כמו כן, יש בחדר מקלחון כפול, ספסל ישיבה זוגי ושני כיורים עגולים, קצת יוצאי דופן.

אמבטיית הורים- מיטל שנרך - סטודיו נגיעות (צילום: דרור כץ)
לא רק שיש שני כיורים, הם גם ממש מגניבים. חדר הרחצה בסוויטת ההורים | צילום: דרור כץ

נביעת מים מבעבעת בחצר

החצר: הבית נבנה סביב הבריכה, שוב מתוך אותו צורך ב"פתרונות אירוח". כל חדרי הבית, שבעצם ממוקמים במסדרון ארוך וצר, צופים לכיוון הבריכה.
העיצוב בחצר הוא מינימלי ומאופיין גם הוא בקווים נקיים, רומז לבאים בשערי הבית מה צפוי להם בתוכו. הכניסה רחבה מאוד ומדרגות דק מובילות אל דלת הכניסה רחבת הידיים. גודלה של הדלת הוא סטנדרטי אולם חיפוי קיר בקו אפס לדלת יוצר תחושה של פתח גדול בהרבה ומשתלב בצורה פרופורציונלית עם גודל הבית ושאר הפתחים בו. מלבד זאת, בחצר יש דשא סינתטי, עץ זית, דק, חלוקי נחל ונביעת מים מבעבעת.

דבר המעצבת: כשמעצב מתכנן את הבית של עצמו  – זה הכי קשה. כי אתה מכיר כבר את הכל וקשה לרגש אותך, כי אסור לך לפשל, וכי צריך לחיות עם זה אחר כך. תהליך התכנון והבניה  היה כמו הריון ולידה. במשך תקופה ארוכה עסקנו בתכנון הבית והוא נבנה בזמן קצר יחסית. עכשיו אנחנו נהנים מהבייבי שלנו. לקחנו נשימה ארוכה לפני שנכנסנו לתהליך מתוך ידיעה שזה הולך להיות לא קל ולהפתעתנו אפילו הצלחנו ליהנות לאורך הדרך.

טיפ: לא למהר, לתכנן מראש הכל בקפידה ולנסות ליהנות. אנשים נחפזים להתחיל לבנות ואז נאלצים להתפשר בתהליך הבנייה רק משום שלא חשבו עד הסוף על הפרטים.

דבר נוסף, חשוב לי לציין שעיצוב פנים הוא לא לעשירים בלבד. מעצב פנים הוא בעל מקצוע חובה בעיני בכל בנייה או שיפוץ וגם באמצעים פשוטים ניתן ליצור חלל מעוצב ומיוחד.

פריט אהוב: הבריכה שסביבה מתנהל הבית בחודשי הקיץ. בנה אותה זיו מחברת צלול שביישוב להבים. טלפון: 054-7797575.

פרגון לאיש מקצוע: דודי, אדריכל נוף מחברת שדות ירוקים, שעיצב את כל החלק החיצוני של הבית. טלפון: 057-3953740.

המעצבת: מיטל שנרך | סטודיו נגיעות, טלפון: 052-3633344.

>> במדור הקודם: מבית נטוש לבית חלומות

לכל הבתים במדור