הדיירים: זוג בשנות ה-40 לחייהם. לבני הזוג ארבעה ילדים בגילאי 5-15. לאם, שהיא בעצם בתה של המעצבת, יש עסק עצמאי המתנהל מהבית, והאב הוא איש עסקים.

הבית: בית ברמת השרון בן שתי קומות ושבעה חדרים. הבית בגודל 208 מ"ר, שטח המגרש כולו הוא 330 מ"ר. בקומה הראשונה: סלון, מטבח, פינת אוכל וממ"ד שמשמש כמשרד. בקומה השנייה ממוקמים חמשת חדרי השינה.
הבית נבנה לפני כשלושים שנה ותוחזק בצורה גרועה. הדיירים שרכשו אותו החליטו לשפץ אותו מהיסוד. כמו כן, במסגרת השיפוץ נוסף הממ"ד, שגודלו 8 מ"ר.

משך השיפוץ: כחצי שנה, לרבות תוספת הממ"ד ופיתוח הגינה.

עלות השיפוץ: כ-800 אלף שקל. לא נשאר זכר מהבית הקודם מלבד המעטפת, והעלות כוללת את עבודת הקבלן, החלפת כל התשתיות, עבודת המהנדס, שבירת קירות, הרחבת פתחים, עבודת הגבס, הכלים הסניטריים בניית הממ"ד ופיתוח הגינה. את הרהיטים וגופי הדיירים הביאו מביתם הקודם.

החזון: החלום של הדיירים היה מרחב מחייה בחללים גדולים ובית שישלב איכות חיים גבוהה עם פונקציונאליות. הם רצו עיצוב בקווים מודרניים, אך לא יותר מדי. זה היה בית מדכא לפני כן, ולכן הרחבנו פתחים בכל הבית כדי להכניס אור לתוכו ולהעניק לו תחושה של מרחב.
בני הזוג מאוד אוהבים לארח והתחשבנו בזה במהלך התכנון: הקומה התחתונה כולה נראית כמרחב פתוח אחד עם נגישות מקסימלית בין הסלון, המטבח ופינת האוכל.

סלון אחרי שיפוץ - נעמה בן משה 2
הדיירים רצו חלל פתוח עם חלונות רחבים. הסלון | צילום: שי אפשטיין

פסנתר מרשים בכניסה

בגדול, לא נשאר כל זכר למה שהיה. הבית היה קודר ואנחנו חיפשנו את האור והמרחב. נאלצנו להתמודד עם עמוד ש"נתקע" לנו בקדמת פינת האוכל. המהנדס עופר גבריאל, מצא פיתרון אלגנטי לחלוקת העומסים ונפטרנו מהעמוד. לעולם אל תגעו בעמודים וקורות ללא ליווי מהנדס.
מלבד זה, לא היו לנו בעיות מיוחדות, למעט דרישת הרשות המקומית לבנות את הממ"ד מעט נמוך יותר מרצפת הקומה הראשונה, עניין שייקר את עלות בנייתו. בסופו של דבר, דווקא המדרגות שיורדות לממ"ד יוצרות חציצה טובה בין המשרד שבממ"ד למתחם המגורים.

כמו כן, אחד הדברים שמאוד הפריעו לי בבית, הייתה העובדה שהאוורור של חדרי השירותים נעשה באמצעות מאוורר בלבד. הם  היו מעופשים עם ריח לא נעים, והשינוי הגיאומטרי שעשיתי מיקם את השירותים כך שלכל יחידה יש חלון.

הכניסה: מייד בכניסה המרווחת לבית נחשפות מצד שמאל המדרגות לקומה השנייה. המבנה המרחף שלהן דווקא היה לטעמנו, אך מרצפות הטרצו שחיפו אותן, ידעו ימים יפים יותר. לא ניתן היה ללטש את המרקם שלהן, אז פשוט צבענו אותן בצבע קרם מבריק ועליו שמנו חיפוי חלקי מעץ אלון. בסוף השגנו תוצאה מרשימה.

מתחת למדרגות ממוקם פסנתר מרשים שמייד תופס את העין בכניסה. שניים מהילדים מנגנים בפסנתר ובבית הקודם לא היה להם מקום בשבילו. אגב, הפסנתר הזה שייך לי וחיכיתי שיעברו לבית החדש כדי שאוכל לתת להם אותו במתנה.

בהמשך נגלית יתר הקומה התחתונה. מתחם הסלון, פינת האוכל והמטבח נתונים בחלל מתמשך ואינסופי, והעמודים שחופו בלבנים, יוצרים באופן טבעי חלוקה של הפונקציות השונות.

שירותי האורחים: מימין לכניסה יש שירותים ופינת שטיפת ידיים נפרדת. אני מאמינה שתמיד עדיף להוציא את כיור נטילת הידיים מחוץ לשירותים, כדי שלא נצטרך להיכנס לשירותים כל פעם רק כדי לשטוף ידיים. הפינה הזו נצבעה באדום יין ועליה אמר בעל הבית: "אני עובר לגור כאן".

מקלחת אורחים אחרי שיפוץ - נעמה בן משה 2
אדום יין בשירותי האורחים | צילום: שי אפשטיין

קריצה לעבר המטבח

הסלון: כל הקומה התחתונה חופתה במרצפות שיש שנקרא אפטזום בגודל 80X80. מדובר בריצוף מאוד ייחודי וחדש בארץ שנקנה באלוני והוא בגוון קרם-אפרפר-לבן. מכיוון שהרהיטים כבר היו קיימים, היה חשוב שהריצוף וצבע הקירות יהיו ניטרליים יחסית, שכן הספות כתומות והשולחן בצבע דובדבן. זה ריהוט שרכשנו יחד בעבר בפיטרו הכט וברור שאין צורך להחליף ריהוט מנצח של רוש בובייה.

לא רציתי להנמיך את התקרות בסלון, אך עדיין היינו צריכים למצוא פתרון להסתרת יחידת המיזוג המרכזי. לכן, בניתי קיר גבס בסלון, שמשמש בעצם כיחידת המדיה עליה תלויה הפלסמה, ומאחוריו בעצם נמצאת מערכת המיזוג.

המטבח: בתי ידעה מהתחלה שהיא רוצה ארונות מטבח בסגנון פרובאנס. העיצוב שלהם נקי, אך יחד עם זה יש בו אמירה. הוא מודרני, אך יש בו קריצה לעבר, כמו גם תנור האפייה שמעוצב במראה רטרו. במטבח יש שני מקררים: אחד מוצנע בתוך ארונות, והשני, שמיועד למשקאות בלבד, שכן כפי שאמרתי הדיירים מארחים המון, נראה פשוט כמו אחד מארונות המטבח.

המטבח נגיש מאוד לפינת האוכל ופתוח לסלון, כדי שיהיה להם נח להגיש ולארח כשמגיעים אורחים. הדלפק שממשיך את המטבח הוא בגוון שחור ומתכתב יפה עם צבעו השחור של הפסנתר הסמוך.

פינת האוכל: בני הזוג הביאו איתם את פינת האוכל מהבית הקודם. השולחנות, הכיסאות וגופי התאורה שמעליהם הם בגוון כהה, ועם המעבר הוספנו שני כיסאות לבנים שמעניקים למראה טוויסט שונה.

מבט מהמטבח לסלון אחרי שיפוץ - נעמה בן משה 2
המטבח נגיש לפינת האוכל ולסלון | צילום: שי אפשטיין

במה במקום מיטה בחדרי הילדים

יחידת ההורים: הגדלתי את חלל חדר השינה על חשבון חדר הארונות שאותו ביטלתי. בעיקרון, אני נגד חדר ארונות כאשר מדובר בחדר קטנטן. אני מאמינה שיש יתרון לחדר ארונות רק כאשר יש מספיק שטח.

הצבעים בחדר הם שחור ולבן. המיטה שלהם עשויה עור בצבע אופווייט והחלטנו ללכת באותו קו בעיצוב החדר כולו.

חדרי הילדים: בהתאם לבקשת הדיירים, חדרי הילדים הם בגודל של כ-15 מ"ר ונחשבים גדולים. הילדים רצו חדרים מגניבים וזה מה שהם קיבלו. בחדרו של הבן הגדול יש טפט ענק המציג נוף פנורמי מדהים של ניו יורק, חדרה של אחת הבנות עוצב בצבעים עדינים ורכים כמו סגול ואפור בהיר, ובחדרה של אחרת הכלנו על גוונים אדומים יותר והדבקנו על הקיר יש טפט ענק של פרחים אדומים.

כל חדרי השינה מרוצפים בפרקט מעץ גושני אירוקו והמראה מרהיב ומחמם את הלב. כל מה ששמים על פרקט מסוג זה, נראה טוב. כמו כן, בחדרים של שני הילדים הגדולים יותר, בנינו במה במקום מיטה ועליה הנחנו מזרון עם כריות. כך, מעבר לפינת שינה, נוצרה פינה כיפית להתכרבלות ומשחק.

חדרי הרחצה: נקודות המוצא לתכנון חדרי הרחצה בבית, גם של ההורים וגם של הילדים, היו פונקציונאליות וכיף. במכוון לא השתמשתי בכיורים מונחים שהם, לדעתי, אסון מבחינת היכולת לשמור על הניקיון. גם מבחינה ארגונומית הם מאד לא נוחים, שכן הכיור בגובה אחד והמשטח בגובה שונה.

בחדר הרחצה של הילדים השתמשנו בצבעים עליזים, ובאלו של ההורים, בגווני בז' רגועים עם "טוויסט" של שחור ברצפה. כמו כן, יצרתי באמבטיות ספסלי ישיבה, כך שניתן לשבת ולהתענג על זרזיפי מים ישר על הגב.

חדר שינה הורים אחרי שיפוץ - נעמה בן משה 2
חדר השינה בגוונים של שחור ולבן | צילום: שי אפשטיין

הגינה: כוסתה בדק איפאה והג'קוזי עטוף במדרגות זהות, שמשמשות גם לישיבה. ריהוט הגינה מעוצב בפרזול תחרה ששובר את הקווים הישרים של הדק. הדבר היחידי שהשארנו היא הפרגולה שהייתה צבועה בלבן. גירדנו את הצבע שלה, תוך הטבעת חריצים בעץ האיכותי, סיימנו בלכה בלבד, וקבלנו פרגולה לתפארת.

דבר המעצבת: לאורך כל תהליך העיצוב והביצוע, הייתה לי ולדיירים אינטראקציה נהדרת. הטעמים שלנו התמזגו יחד להרמוניה של צורות וצבעים. הובלתי את העיצוב עם קו מנחה: מסגרות. מדובר במוטיב שמופיע באלמנטים רבים בבית: לארונות המטבח יש מסגרת שמעשירה אותם, לדלתות החדרים יש מסגרת עדינה ולדלת הכניסה יש מסגרת בולטת בעלת נוכחות שחוזרת גם בשער הכניסה לבית. גם ארונות חדר השינה מעוצבים עם מסגרת שקועה. כמו שאמרתי לדיירים: "ריבוי המסגרות, זה כדי לדעת שמדי פעם צריך לצאת מהמסגרת". נהניתי מאד לאורך כל התהליך ורק חבל לי שהפרויקט הסתיים.

טיפ: חשוב להקפיד על תוכניות מפורטות ולא לעשות קיצורי דרך, שבסופו של דבר רק מאריכים את זמן העבודה.

פריט אהוב: הספות בסלון והריהוט בפינת האוכל. אני אוהבת גם את התמונה בסלון, שהייתה בעצם המתנה האישית שלי אליהם ובבחינת חותמת.

פרגון לאיש מקצוע: הקבלן רן בקרמן שמעבר לעבודה הנפלאה שביצע, יש לו פתרון לכל בעיה, טל': 052-2765041.
המהנדס, עופר גבריאל, טל': 052-2782174.
הנגר משה קוראג'י: טל':050-5994346.

המעצבת: נעמה בן משה | אדריכלות ועיצוב פנים; טל': 054-4437779.

מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו

>> במדור הקודם: שיפוץ בקיבוץ

לכל הבתים במדור