אם לפני שנה-שנתיים הורים עוד חשבו פעמיים לפני שהעבירו לפעוט את האייפד והאייפון מתוך תחושת חוסר נוחות, כיום מעטים הם התינוקות שלא מעבירים את אצבעותיהם השמנוניות על פני מסך המגע המבריק, וההורים, שתהו אם לחשוף אותם לטלוויזיה לפני גיל שנתיים, מעבירים אליהם את השליטה במחשב הקטן עוד לפני שהם יודעים לדבר או ללכת. מוצר חדש שלקח בסערה יריד צעצועים גדול שהתקיים לאחרונה הוא ה'אינו-טאב 2 בייבי' - אייפד לבני שנה, שניתן להטיח על הרצפה, למרוח עליו גרבר ואפילו ללעוס בתאווה, ודבר לא יקרה לו.
"אנו חיים בעולם טכנולוגי, אין טעם להתנגד לכך"
הטאבלט, שאמור להפוך בשנה הקרובה לסנסציה שתינוק שלא יישא כזה עימו בעגלה יהיה מחוץ לעניינים, עולה 124 דולר, ומגיע מוכן לפעולה, טעון בשלל משחקים, שירים ופעילויות המתאימות לגיל המאוד רך הזה. על פי היצרנים הנרגשים, האינו-טאב אמור להעניק לתינוקות יתרון משמעותי, ילמד אותם על צבעים, חיות, שפת הסימנים לתינוקות, יקריא להם ספרים, ויעזור להם להירדם בעזרת מנגינות מרגיעות. בנוסף לתכנים המוכנים לשימוש, יש גם ספריית לינקים לאפליקציות נוספות להורדה, והמכשיר אמור ללוות את הילד התפתחותית, צעד אחר צעד ובהכוונה מלאה, עד גיל תשע. כמובן שבקצב הזה, כשהילד יהיה בן שנתיים סביר שתתחלף הטכנולוגיה.
חברת VTECH המייצרת את המכשיר טוענת שהיא מעניקה מענה לצורך העצום של הורים לבני שלוש ומטה לאייפדים שיפתחו את ילדיהם, אבל לא יהרסו בתהליך. המוצר משווק בעיקר להורים מהסוג התחרותי, המעוניינים לגדל את מדען המח הבא ולא לבזבז זמן בתהליך. "ההורים יכולים להפסיק לדאוג שיקרה משהו לאייפד שלהם", מסבירה שרלוט ג'ונסון, מראשי החברה, אשר בתה בת השנתיים משחקת עם האינו-טאב באופן קבוע. "הם לא צריכים לשבור את הראש לגבי התכנים המתאימים, כי כולם נמצאים בתוך המכשיר. אפשר להשאיר אותם לבד עם המכשיר בשקט גמור, מכל הבחינות. זה חינוכי, בידורי ומרגיע, ומדהים לראות ילד בן שנה פשוט מפעיל את זה בלי שום צורך בסיוע. אנו חיים בעולם טכנולוגי, אין טעם להתנגד לכך, והתגובות של ההורים פשוט מצויינות".
"הכי חשוב להבין שזה לא תחליף לזמן בילוי ביחד ולמשחקי התפתחות, ואם מחליפים את זה בשעת הטלוויזיה שהילד רגיל אליה, אין לזה משמעות. להורים שהם נגד טלוויזיה, זה בדיוק אותו הדבר", אומרת ענת ליכטר, יועצת התפתחותית, מלווה ומדריכת הורים. "חשוב שהילד לא יישב וישחק לבד במכשיר. ניתן להשתמש במכשיר כעזר, ובמקום שיפעיל רק את חוש הראייה, להפעיל עוד חושים: אם מראים במכשיר בננה למשל, אפשר ללכת ולהביא בננה אמיתית ולתת לו לחוש, להריח ולטעום.
"בסופו של דבר מדובר במוצר לנוחות ההורים, זו קניה שההורה עושה בשביל עצמו, כדי לשמור על המכשיר שלו. חשוב כמובן להגביל את זמן המשחק. בתור יועצת התפתחותית, אני בגיל שנה בכלל לא ממליצה לחשוף את הילד למסכים. העדיפות היא לחשוף אותו בזמן הכי מאוחר שההורה מסוגל. כל החיים הם הרי יהיו מול הדברים האלה, ובגיל שנה עדיף להם להתעסק בלזחול על דשא, להיחשף למרקמים ולצורות, לדברים מוחשיים עם טעם, ריח, מגע, קול. ילד לומד יותר כשהוא מקבל חשיפה לכל חווית החושים שלו בבת אחת, והחויה מול האייפד מצומצמת ביותר. כדאי לזכור שבסופו של דבר מצויינות לא נמדדת באיזה משחק משחקים. היא נמדדת בכמה אהבה וזמן איכות מקבלים מההורים".