מגפת הקורונה והדרישה לריחוק והימנעות מהתקהלות מעמידה הורים רבים בסיטואציה לא פשוטה –קיימת הנחיה להימנע מביקורים פיזיים במרפאות במקרים של מחלות חום, כדי להימנע מחשיפה אפשרית של הצוות הרפואי והמטופלים האחרים במרפאה לנגיף הקורונה. כמו כן, חוסר במפגשים פרונטליים עם רופאים בתקופה זו הובילה הורים רבים לצרוך מידע ממקורות שונים שאינם בהכרח מבוססים. כך למשל במהלך חודש מרץ פורסמה ידיעה ברשתות החברתיות בצרפת כי תרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן (כמו נורופן לילדים, אדוויל או אחרים) עלולות להחמיר את תסמיני הקורונה. בחיפושים שנעשו לא נמצאה עדות מחקרית בבני אדם לטענה הזו, ולמעשה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA, רשות הבריאות של השוק האירופאי ה-EMA וכן משרד הבריאות הבריטי הצהירו כי אין עדויות על החרפת סימני המחלה בטיפול באיבופרופן. גם במשרד הבריאות הישראלי נכתב כי תרופות המכילות פרצטמול (אקמול, נובימול ואחרים) ותרופות המכילות איבופרופן ממשיכות להיות בטוחות ומתאימות לטיפול להורדת חום והקלה על כאבים גם בימי הקורונה. ידיעות כוזבות כמו זו, עלולות להטעות את הציבור ואף להוביל הורים להימנע מטיפול להורדת חום.
אז מה עושים? התשובה נמצאת באחד מהתהליכים שצברו תאוצה רבה בתקופה האחרונה –רפואה מרחוק. "בימי הקורונה מקרים רבים של ילדים עם מחלות חום מטופלים באופן ראשוני מרחוק, על ידי שיחות טלפון או הערכה בווידאו", אומר ד"ר גל נוימן, מומחה ברפואת ילדים ופרמקולוג קליני. "אלו מאפשרים לי כרופא להעריך את מידת הדחיפות ולקבוע אם ומתי יש להגיע למרפאה. בהרבה מקרים, אנחנו מצליחים לתת את הטיפול המתאים מרחוק ולבצע את המעקב הדרוש גם מהבית, והילד מבריא מבלי שביקר במרפאה".
אם כך, מה צריכה להיות הגישה לילד עם חום בימי הקורונה? "כשהחום עולה מעל ל-38 מעלות יש לתת טיפול להורדת החום ולהעריך את הילד. תמיד כדאי לבצע את ההערכה דווקא כשהחום יורד, כי אז קל יותר להסיק מסקנות. הדחיפות נקבעת לפי מצבו של הילד – הסימנים שמהווים דגל אדום כוללים אפאתיות, קוצר נשימה, הקאות שלא מפסיקות ואחרים. אם הילד בסך הכול חיוני ושותה טוב, ניתן לעדכן טלפונית או וירטואלית את הרופא המטפל ולחכות למהלך הטבעי של המחלה. בינתיים אפשר לתת טיפול להורדת חום על פי ההנחיות המקובלות. אם המחלה ממשיכה או חלה החמרה כן מומלץ לגשת פיזית לבדיקת רופא, בתיאום מראש מול המרפאה", אומר ד"ר נוימן.
כשסימני האזהרה מחייבים פנייה מידית ניתן לפנות למוקד או למיון, וחשוב לא להסס. "לעיתים אפשר יהיה לפנות לרופא ילדים לבדיקה דחופה, וזוהי האופציה העדיפה, אבל חשוב להדגיש כי גם בתקופת הקורונה המוקדים והמיונים ערוכים לקבל את המקרים האלו והצוות ממוגן בהתאם", אומר ד"ר נוימן ומדגיש: "כדי לצמצם את הסיכון עדיף להגיע עם מלווה אחד בלבד, וכמובן להקפיד על חבישת מסכה ושמירה על כללי הריחוק. אם הילדים מעל גיל 7 גם הם צריכים לשים מסכה, אך מומלץ לנסות לשים מסכה גם לילדים קטנים יותר. יש להישמע להנחיות המתשאלים בכניסה ולהנחיות הצוות במוקד או במיון".
כיצד מורידים את החום בילדים?
"כשהחום עולה מעל 38 מעלות, הטיפול להורדתו יכול להיות תרופתי או לא תרופתי. הטיפול הלא-תרופתי כולל אמבטיות פושרות, הימנעות מהלבשת יתר ועוד. הטיפול התרופתי כולל שתי משפחות תרופות עיקריות שנחשבות ליעילות ובטוחות בילדים ונרשמות בכמויות גדולות בעולם כולו: תכשירים המכילים פרצטמול, כמו אקמולי, נובימול ואחרים ותכשירים המכילים איבופרופן, כמו נורופן לילדים, אדוויל ואחרים", מסביר ד"ר נוימן. "בישראל, עד גיל 3 חודשים מותר לטפל רק בתכשירים שמכילים פרצטמול, ומגיל 3 חודשים מותר לטפל בשתי קבוצות התרופות, כשעד גיל 6 חודשים האיבופרופן ניתן במרשם רופא בלבד. איבופרופן יעיל עד כ-8 שעות, בעוד שפעילות פרצטמול נמשכת עד כ-4 שעות. שתי קבוצות התרופות האלו נמצאו בטוחות במידה דומה בילדים כשהן ניתנות בהתאם להנחיות המקובלות".
אלו שירותי רפואה מרחוק קיימים?
כאמור, גם בימים אלו אין סיבה שהורים יתמודדו לבדם עם המחלות של ילדיהם וחשוב שיתייעצו עם הרופא המטפל גם תחת המגבלות המלוות את התקופה, בעניינים רפואיים שוטפים. "כיום ישנן כמה אפשרויות העומדות לרשות המטופלים והרופאים המספקות מתן רפואה טובה מרחוק", אומר ד"ר נוימן, "הורים יכולים לקבוע תור טלפוני או שיחת וידאו במסגרת שעות פעילות המרפאה. אפשר גם לבצע פנייה וירטואלית לרופא דרך האינטרנט, או לבצע שיחה עם רופא ילדים דרך אפליקציות בנייד. בנוסף, קיימות אפליקציות שבהן אפשר להקליד סימפטומים ולקבל מענה בצ'אט עם רופא משפחה, כמו גם טכנולוגיות שמאפשרות לבצע בדיקות ביתיות ולשדרן לרופא המטפל. כמו כן, ישנן מרפאות ייעודיות לביצוע רפואה מרחוק על ידי רופאים מומחים כמו סוכרת, פסיכיאטריה ואחרים. כל התהליכים האלו נמצאים בתנופת פיתוח מאוד גדולה".
עוד מדגיש ד"ר נוימן כי לרפואה מרחוק ישנן מגבלות, ועל הרופא להכיר אותן על מנת שיוכל לתת את המענה הרפואי הטוב ביותר. לדוגמה, ברפואה מרחוק יש יתרון גדול להיכרות קודמת עם הילד. "כשאין היכרות מוקדמת, המענה שניתן לתת במסגרת רפואה מרחוק פעמים רבות יהיה ראשוני, כגון ההחלטה האם הילד צריך לפנות מידית לבית החולים, להתחיל טיפול או שניתן לחכות ליום למחרת. את המעקב וההחלטות הטיפוליות להמשך עדיף שיבצע רופא שמכיר את הילד. בנוסף, ישנם מצבים שמחייבים בדיקה פרונטלית כמו קוצר נשימה משמעותי, כאבי בטן אקוטיים, טיפול בפצעים ועוד", אומר ד"ר נוימן.
אחד מהמחסומים שעומדים בפני ההתקדמות של רפואה מרחוק, לטענת ד"ר נוימן, הוא החשש של מטופלים ומשפחותיהם וכן של חלק מהרופאים מלהתנסות בתהליך החדש. "רפואה מרחוק נוגדת את האינטואיציה – איך אפשר לבצע רפואה בלי המגע הפיזי והבדיקה הפרונטלית? אומנם נכון שאין תחליף למגע ולקשר האנושי הבלתי אמצעי, אך עם זאת בתקופה כל כך חריגה כמו ימי הקורונה, מתבלטים היתרונות היחסיים של רפואה מרחוק ככלי שאם מקבלים אותו ומשתמשים בו נכון, תוך פתיחות וגמישות מצד אחד וזהירות ושימוש נכון מצד שני, אפשר להגיע לתוצאות נהדרות ברמה הרפואית וברמה הבטיחותית", אומר ד"ר נוימן ומוסיף: "במהלך הגל הראשון של הקורונה משפחות רבות נמנעו מלהגיע למרפאות או ליצור קשר עם הרופאים ואנו רואים את הנזקים כבר עכשיו ביציאה מאיזון של מחלות כרוניות או ילדים שהחמיצו מעקבים חשובים של טיפת חלב, התפתחות הילד וכיוצא בזה. רפואה מרחוק יכולה לקדם חלק גדול מתהליכים אלו ולאפשר המשך כמעט תקין של רפואת השגרה תוך הקטנה משמעותית של הסיכון להפצת וירוס הקורונה באוכלוסייה".
לסיכום ממליץ ד"ר נוימן לקוראים להכיר מבעוד מועד את כל דרכי ההתקשרות הווירטואליות שעומדות לרשותם מול קופת החולים בה הם מטופלים. "ככלל, רצוי במידת האפשר שהפנייה הווירטואלית תתבצע לרופא המטפל שכבר מכיר את הילד, אך במקרי חירום או בשעות חריגות אפשר לפנות למוקדים הטלפוניים שיתנו מענה ראשוני", אומר ד"ר נוימן, "במקרים דחופים בהם כן ניגשים למרפאות עם חום ותסמינים אקוטיים, יש לעטות מסכה ולהגיע עם מלווה אחד בלבד. כמו כן, חשוב ליידע את צוות המרפאה מראש כדי שיתמגנו וימנעו הדבקה של הצוות והמטופלים האחרים".