חום שמתפתח ביום בהיר אחד, הקאות, שיעול וכיוצא באלה – אם אתם הורים לילדים, ובעיקר לתינוקות ולפעוטות, וודאי יצא לכם להכיר מקרוב את אחת התופעות הללו. ואם לא די בכל אלה, בתקופה האחרונה הצטרף לחגיגה גם נגיף הקורונה והצליח להציף לא מעט שאלות ואף חוסר ודאות רבה, בעיקר מבחינת תחלואת ילדים אפשרית בנגיף. "ילדים יכולים להיות נשאים וגם להידבק, גם פעוטות ותינוקות עד גיל שנה", אומר ד"ר גל נוימן, רופא ילדים ופרמקולוג קליני. "בגל הראשון ההנחיות הורו לא להפגיש ילדים עם בני משפחה מבוגרים, מהחשש שידבקו מן הקטנים, אך למעשה גם ילדים עלולים להידבק מן המבוגרים, ובעצם מכל אדם שהוגדר כחיובי לקורונה איתו הם באים במגע. אבל חשוב להבהיר, שעל פי המידע שהצטבר עד כה בעולם, המחלה חמורה פחות בקרב ילדים מאשר בקרב מבוגרים. נוסף על כך, בקרב ילדים התסמינים קלים יותר, אם כי עדיין לא ברור מדוע זה כך, עקב חוסר בעדויות מחקריות".

לצד החששות והבלבול עם תחילת הגל הראשון שעסקו בשאלה האם ילדים בכלל יכולים להידבק בקורונה, התפרסמו ידיעות העוסקות בכך שתרופות המכילות איבופרופן עלולות להחמיר תסמינים של קורונה. לאחר זמן מה, התברר שמדובר במידע כוזב, פייק ניוז. "לא ברור על אילו מחקרים התבססה אותה ידיעה ראשונית שפורסמה, אבל אין לכך עדות מדעית בבני אדם, וממחקרים שפורסמו בהמשך לא ראו קשר בין מתן תכשירים שמכילים איבופרופן לבין החמרת תסמינים בחולי קורונה", אומר ד"ר נוימן, "משרד הבריאות ואף ארגוני בריאות ברחבי העולם פרסמו שאין מניעה לתת תרופות להורדת חום שמכילות פרצטמול או איבופרופן בחולי קורונה. אני, כרופא ילדים, נותן גם תרופות מסוג זה לפי ההנחיות המקובלות לילדים עם מחלת חום גם בימי הקורונה".

ילד חובש מסכה (צילום:  sportoakimirka, shutterstock)
"ילדים יכולים להיות נשאים וגם להידבק, גם פעוטות ותינוקות עד גיל שנה" | צילום: sportoakimirka, shutterstock

נגיף הקורונה, מחלות ויראליות ומה שביניהם

כאשר תינוק, פעוט או ילד מתחיל לבקר במסגרת חינוכית, בשנה הראשונה שלו (או שלה) הוא יותר בבית מאשר בגן. התיאוריה המקובלת היא שבשנים הראשונות לחייו, המערכת החיסונית של התינוק או הפעוט עוד לא סיימה את הבשלתה, וכל מפגש ראשוני עם נגיף או חיידק מסייע למערכת החיסון ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרי מחלות זיהומיות. "מחיר" ההתייעלות הזו הוא ההידבקות, שגורמת למערכת החיסון לייצר נוגדנים חדשים.

למעשה, מרבית המחלות בהן חולים ילדים בשנים הראשונות לחייהם הן נגיפיות. התסמינים שלהן דומים, לעתים אפילו זהים, והם יכולים לכלול חום, נזלת, שיעול, הקאות, שלשולים ופריחה. אז איך אפשר לדעת בימים אלה שהחום שהילד מפתח הוא "סתם" וירוס ולא נגיף קורונה? "אין לנו מספיק מידע בילדים כדי להדגיש מהם תסמיני הקורונה ואיך מבדילים בינם ובין נגיפים אחרים", מסביר ד"ר נוימן, "התסמינים של קורונה בילדים יכולים לחקות מחלות חום זיהומיות אחרות, אבל אנחנו יודעים על סמך הניסיון שהצטבר עד כה, שמכלל הילדים עם מחלת חום שנבדקים לקורונה - הסיכוי לכך שיימצאו חיוביים נמוך מאוד, ככל הנראה פחות מ 5 אחוזים".

תינוק חולה- לייף בייביז (צילום: By Aynur_sib, shutterstock)
מרבית המחלות בהן חולים ילדים בשנים הראשונות לחייהם הן נגיפיות, והן כוללות חום, נזלת, שיעול וכו' | צילום: By Aynur_sib, shutterstock

אם כך, במקרה שהתינוק או הפעוט מפתח חום, יש לתת טיפול להורדת החום במקביל לבדיקת מקור החום – בין אם מדובר בקורונה או בכל מחלה זיהומית אחרת. "ההתייחסות צריכה להיות זהה לכל מחלה אחרת, תוך התאמת הטיפול על פי מצבו של הילד. אם החום מטפס מעל 38 מעלות, יש לבדוק אם יש תסמינים נוספים. במקרה שיש תסמינים כגון ישנוניות (אפטיות), הקאות מרובות בלי יכולת לשתות, או קוצר נשימה – יש לפנות בהקדם לרופא", אומר ד"ר נוימן ומדגיש: "אם אין סימנים מיוחדים, והילד סך הכך חיוני, ערני ושותה טוב, אין דחיפות ללכת לרופא באופן מידי ואפשר לתת טיפול להורדת חום, גם ללא ייעוץ רפואי מיידי. אך בכל מקרה יש ליצור קשר עם הרופא המטפל, ולהשאיר את הילד בבית עד יומיים אחרי שמבריא. כמו כן, במידה והילד נמצא חיובי לנגיף הקורונה, יש להודיע למסגרת החינוכית, לשמור על כללי הבידוד של משרד הבריאות וכן להישמע להנחיות קופות החולים, להן יש פרוטוקולים טיפוליים מסודרים על פיהם יש לפעול במקרים אלו".

איך מטפלים במחלות חום בקרב ילדים בתקופה זו?

לדברי ד"ר נוימן, לטיפול בחום חשיבות רבה, גם מכיוון שכשהחום יורד ניתן להעריך את מצבו של הילד טוב יותר ולקבל החלטה על הדחיפות בצורך להיבדק. למעשה, הרופא יתייחס שונה לילד שנראה חיוני וערני כשהחום יורד בעקבות הטיפול או לילד שלמרות הטיפול עדיין נראה חולה או מראה תסמינים משמעותיים. חום עקשני שממשיך או עולה למרות הטיפול כמובן מחייב התייעצות עם רופא. ניתן לבצע תחילה התייעצות טלפונית ולהחליט על הצורך בבדיקה פרונטלית.

הטיפול בילדים עם חום משלב יחד עם הטיפול התרופתי, טיפול שאינו תרופתי- כמו אמבטיות פושרות או טיפולים אחרים. בכל מקרה צריך לבחור את מה שמתאים לילד.

ישנם מספר סוגים של תרופות להורדת חום (מעל 38 מעלות) שמתאימים לטיפול בתינוקות, בפעוטות ובילדים, בהתאם לגילם. "תרופות להורדת חום נחשבות כיעילות ובטוחות, ומותר להשתמש בהן כבר מגיל צעיר. בשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק חובה להתייעץ עם רופא ילדים בכל מקרה של חום מעל 38, ומבחינת טיפול תרופתי – מותרות רק תרופות שמכילות את החומר הפעיל פרצטמול כדוגמת נובימול, אקמולי או אחרות (ע"פ ההמלצות של איגוד רופאי הילדים בישראל). מעל גיל זה ניתן לתת תרופות המבוססות על החומר הפעיל פרצטמול, וגם תרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן לילדים, אדביל או אחרות", מסביר ד"ר נוימן.

ילד לוקח תרופה (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
"לטיפול בחום חשיבות רבה, מכיוון שכשהחום יורד ניתן להעריך את מצבו של הילד טוב יותר" | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

למעשה, מספר מחקרים מצאו כי תרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן מורידות חום ומפחיתות כאבים למשך זמן ארוך יותר. "בעוד שתרופות המכילות פרצטמול, מתחילות להשפיע כחצי שעה אחרי שנוטלים אותן ויעילות למשך כ-4 שעות, תרופות המכילות איבופרופן, כגון נורופן לילדים, מתחילות להשפיע אחרי כ-15 דקות והשפעתן נמשכת עד 8 שעות", אומר ד"ר נוימן.

הורים רבים מבטאים דאגה בנוגע למידת החוזק של תרופות המכילות איבופרופן, וחוששים שמא ייתכן שמדובר בתרופות "חזקות מדי" עבור ילדים, לעומת תרופות המכילות פרצטמול. גם במקרה זה מדובר בתפיסה שגויה ובדאגה מיותרת. "משך ההשפעה לא נובע מהחוזק אלא מהתכונות ומן האופן שבו התרופות מתנהלות בגוף. תרופות המכילות איבופרופן, לא חזקות או חלשות מתרופות המכילות פרצטמול אלא המנגנון שלהן שונה. בבתי חולים, ישנם מקרים מסוימים בהם נותנים את התרופות האלו כבר מגיל 0 (אך רק במרשם רופא ובהשגחה רפואית). בין גיל שלושה חודשים לחצי שנה התרופות ניתנות בקהילה במרשם רופא, ומעל גיל חצי שנה אפשר לרכוש ולתת את התרופות ללא מרשם רופא", אומר ד"ר נוימן.