קים קרדשיאן (צילום: Pascal Le Segretain, GettyImages IL)
ומה יגידו החוקרים על שם כמו נורת' ווסט? | צילום: Pascal Le Segretain, GettyImages IL
הנשמות הטובות שהרימו גבה מול שמו של בנו הטרי של אייל גולן, יאן, שלא רק מתחרז, אלא מביא עמו ניחוחות הולנדיים, ישמחו לשמוע על מחקר חדש שיוצא בדיוק עכשיו, וקובע שהורים שנותנים לילדיהם שמות משונים וייחודיים נוטים להפריז בחשיבותם ויכולותיהם של ילדיהם.

"יוצרים לחץ על הילד"

המחקר, שפורסם בשני כתבי עת: "ירחון האישיות" ו"פסיכולוגיה חברתית", לקח נתונים ממעל 1,700 הורים אמריקניים והולנדיים, וביקש לחקור עד כמה מפריזים הורים ביכולות ילדיהם. ההורים שהשתתפו התבקשו להסכים או לא להסכים עם הצהרות שונות כמו: לילדי מגיע יחס מיוחד, או ילדי מהווה דוגמה נהדרת לחיקוי עבור ילדים אחרים. החוקרים מצאו שהורים רבים מאמינים שילדיהם מיוחדים יותר מילדי הזולת, ושמגיע להם יותר. עוד התגלה מהמחקר שאחת השיטות הבטוחות להרים ילד מעם היא לתת לו שם יוצא דופן, ושישנו קשר הדוק בין השמות היותר ייחודיים לילדים לבין ההורים שמאמינים שילדיהם אינם כמו כולם. הטרנד של שמות משונים מקושר לרוב עם ידוענים, כשאפל של גווינת' פאלטרו ונורת' של קים קרדשיאן הן רק שתי דוגמאות לתופעה.

עוד ב-mako בית ומשפחה:

עוד נטייה של הורים אלה היא להשוויץ ולשקר לגבי ההישגים של הילדים, זאת על אף העובדה שהוכח שוב ושוב מחקרית כי הפלגה בשבחי הילדים בפניהם מייצרת עליהם לחץ גדול שלרוב לא עושה עימם חסד ומוביל לדימוי עצמי נמוך וחשש לאכזב, ולהימנעות מאתגרים ומהתמודדות.

באחד המבדקים נתבקשו ההורים לדרג את האייקיו של ילדם, ומאוחר יותר נבחן מספר זה מול מנת המשכל האמיתי של הילד. כצפוי, ההורים שמעריכים את ילדיהם יתר על המידה האמינו שילדיהם חכמים מכפי שהיו. במבדק נוסף הציגו הבוחנים בפני ההורים שאלות לגבי מידע שהיו אמורים לדעת בגילם, ושאלו האם הילד מכיר את החומר. לצד שאלות על חומר שלמדו, הציגו החוקרים גם שאלות בדויות על דברים שאינם קיימים. "ההורים מעריכי היתר טענו שילדיהם יודעים גם את התשובות לשאלות על הדברים הפיקטיביים", אומר החוקר אדי ברומלמן מאוניברסיטת אמסטרדם.

המחקר המעניין מצא כי הורים מעריכי יתר מחמיאים לילדיהם 62 אחוזים יותר מהורים אחרים. "הורים נרקסיסטיים שמאמינים שהם נעלים על אחרים נוטים להפריז גם בחשיבותם של ילדיהם וביכולותיהם", מסכם ברומלמן. "הורים רבים רואים את הילד כחלק ממי שהם, ומעריצים אותו, וגם את עצמם. מצאנו שהילדים שמוערכים מעבר ליכולותיהם אינם חכמים או מיוחדים יותר מאחרים, ואינם משיגים יותר. כל זה קורה בראשו של ההורה בלבד".