תינוקת ג'ינג'ית ותינוק בלונדיני יושבים ומשחקים בצע (צילום: nyul, Istock)
בובות זה לא רק לבנות | צילום: nyul, Istock
מיניות היא חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדינו, אפילו הקטנים שבהם. החל מגיל צעיר הם מתעניינים ואפילו עוסקים בפעילות מינית. ההגדרה של מיניות אצל ילדים רחבה הרבה יותר מאשר המין כשלעצמו: המיניות כוללת את דימוי הגוף המתפתח אצל הילד, את התייחסותו למגע גופני, את מידת הנכונות שלו לתת אמון ולקיים יחסים קרובים עם אחרים, ואת תהליך גיבוש זהותו המינית, וכל אלה מתחילים ומתגבשים כבר מגיל אפס. העובדה שהוא מקבל מההורה מגע וחום, טיפול והנקה מהווה הכנה והבניה למגע ולאמון. המין בגילים הללו הוא שפת הגוף שנענה למגע ולחום של הדמות המטפלת.

גיל אפס עד שנתיים: ורוד לבת, כחול לבּן?

על בנים ועל בנות

בגילים הרכים, ההבדל בין בנים לבנות מתחיל מהיחס של הסביבה בכלל ושל הדמויות המטפלות בפרט: אם ברכישת בגדים ואביזרים ורודים לבת וכחולים לבן, בהלבשת התינוקת בשמלות, באמירות כמו "כשאת בוכה את לא יפה" לפעוטה, ו"מה אתה בוכה, תהיה גבר!" לפעוט, או ברכישת צעצועי "בנים" לבן וצעצועי "בנות" לבת.

בפועל, כדאי לשים לב שאין כמעט הבדלים בהעדפות של הקטנים למשחקים של "בנים" או של "בנות": בבתים שבהם יש מגוון משחקים מכל הסוגים אפשר לראות בבירור איך הפעוט מתעניין גם בעגלה עם בובה, והפעוטה במכונית צעצוע ובכדור.

המלצות להורים

להתחיל מבראשית: אמנם הילדים עדיין רכים, אך גידול ילדים בריאים מינית לא מתמצה ב"שיחה הרצינית" כשהם מגיעים לגיל העשרה, אלא מתחיל מגיל אפס. הדרך שבה ההורה נוגע בתינוק, משחק איתו, מדבר אליו, ואפילו הבגדים שהוא בוחר בשבילו - כל אלה מלמדים את הפעוט על המצופה ממנו כבן או כבת.

במרחק נגיעה

מחקרים הראו ששפת הגוף, היחס, הדיבור ואפילו האחיזה של ההורה בתינוק משתנה, כאשר מדובר בבן או בבת. רובנו נוהגים כך אפילו מבלי לשים לכך לב. כדי לגדל ילדים משוחררים, בריאים ומגובשים מבחינה נפשית, מומלץ לתת על כך את הדעת ולהימנע מכך. כמו כן, לא מומלץ לספק לתינוק מיוזמתכם אך ורק משחקים מסוימים המתאימים לבן או לבת או לעודד אותם להתנהגות מסוימת, "נשית" או "גברית" כביכול.

מצבים מיוחדים

אחד הדברים המרכזיים בחינוך מיני הוא שלהורים טריטוריה משלהם, ושהילדים ישנים בלילה במיטותיהם. כך, מינקות, ילדים יודעים ולומדים שלהורים שלהם יש מרחב זוגי שהוא לא שלהם, וזהו שיעור חשוב באינטימיות. נכון, זה כיף גם לנו להתכרבל איתם במיטה מדי פעם. לכן אפשר להחליט שפעם בשבוע (בשבת בבוקר, למשל) הילדים מוזמנים לבוא לישון יחד עם ההורים במיטה הגדולה. לצד זאת צריכה להיות טריטוריה להורים, ומסר שמשתמע שבתוך האווירה בבית המיניות היא קיימת. זה טוב להורים ולילד גם יחד.

גיל שנתיים עד שלוש: לקרוא לאיבר בשמו

תפיסת הילד את עצמו כבן או כבת מתחילה להתגבש סביב גיל שנתיים. כחלק מתהליך ההיכרות עם גופם, הפעוטות מבחינים באיברי המין שלהם ומגלים שלא אצל כולם זה "אותו הדבר". גילוי מרעיש זה גורם להם להבחין בכך שהעולם מחולק לבנים ולבנות ולבחון לאיזו קטגוריה הם שייכים. בהדרגה נוכל לשמוע אותם אומרים משפטים כמו "לי יש בולבול, אני כמו אבא".

על בנים ועל בנות

ההורים והסביבה מעבירים לפעוטות מסרים מה מצופה מהם כבן או כבת, נוטים לחזק תכונות "גבריות" כמו אומץ לב, אסרטיביות, יכולת ספורטיבית ויכולת טכנית אצל בנים, ולעודד תכונות "נשיות", כמו רגישות, רוך ונטייה לטיפול באחרים, אצל בנות. הסביבה מעודדת לא פעם את הפעוטה כבר בגילים הללו להיות יפה ואטרקטיבית, ולעומת זאת את הפעוט להיות ספורטיבי, נועז ושובב.

המלצות להורים

השם האמיתי: כדאי ללמד את הילדים את השמות האמיתיים של איברי הגוף הפרטיים בזמן הרחצה או ההחתלה, כשמלמדים אותם את שמות יתר חלקי הגוף. כך כבר בגיל הזה יובהר לפעוט שאפשר לדבר על מיניות.

בלי בושה: בנוסף, גילים אלה הם קריטיים בעיצוב האישיות ויש להימנע מלהנחיל לילד פחד, אשמה או בושה מהמיניות שלו או מהתנהגותו המינית. האזהרה הזו חשובה במיוחד כשמדובר בבנות, שרגשי אשמה ותחושת בושה יוכלו בהמשך חייהן לפגוע קשות בדימוי הגוף שלהן וכן לפגום ביכולתן ליהנות מגופן וממין. הפרעות אכילה או קושי בהגעה לאורגזמה הם רק חלק מההשלכות של דיכוי התנהגות מינית בקרב בנות בגילים הללו.

מצבים מיוחדים

אוננות מתחילה להופיע בגילים הללו והיא חלק מההתפתחות התקינה. איך מומלץ לנהוג?

  • רגישות והבנה: התגובה צריכה להיות רגישה ומבינה. יש לזכור שמרבית הילדים מאוננים וזהו חלק מהתפתחותם הטבעית. אין לבייש את הפעוט או לתת לו להרגיש אשם. המסר שיש להעביר לו הוא שטוב ליהנות ממגע באיברי המין, אם כי הדבר צריך להיעשות במקום פרטי - באמבטיה או במיטה.

  • בפרטיות: אם הפעוט מאונן במקום ציבורי, להזכיר לו בשקט שמשחקים בפיפי במקום פרטי, אך מבלי לביישו.

  • מתי לדאוג? כאשר הפעוט מרבה לאונן, ובעיקר כאשר הוא מעדיף זאת על פני משחק ופעילות אחרת. כאשר הוא מתקשה לשלוט בדחפיו ואינו מקבל את בקשת הוריו שלא לאונן בפומבי, וכאשר הוא גורם לעצמו נזק פיזי. חשוב שלא להפוך את נושא האוננות לוויכוח, ולהגיב בצורה שקולה ועניינית, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ.

 ילד משחק עם אמא שלו (צילום: StockLib, Istock)
הדרך שבה ההורה נוגע בתינוק ומדבר אליו מלמדים אותו על המצופה ממנו כבן או כבת | צילום: StockLib, Istock
לשמור על מסר חיובי

איך נתרום להתפתחות המינית התקינה של ילדנו? קבלו טיפים שמתאימים לילדים עד גיל שמונה:

  • מגע: מגע גופני חם ואוהב בכל גיל הוא חשוב להתפתחות הדימוי העצמי החיובי, מתן תחושה לילד שהוא אהוב ומוערך, ושקרבה היא מקור להנאה.

  • סקרנות: עודדו את הסקרנות הטבעית של הילד והשיבו לשאלותיו בסבלנות. מיניות היא נושא שמעורר סקרנות, וילדים הם סקרנים מטבעם. כדאי להקשיב לילד ולענות לו בכנות ובסבלנות. אם תתחמקו או תאסרו עליו לשאול, תעבירו מסר שמין הוא דבר אסור ומביש. עם זאת, לא צריך להגזים או להרחיב שלא לצורך.

  • אמצעי עזר: הורה שחש מבוכה או חוסר אונים מול שאלות הילד יכול להסתייע בספרות ילדים או בקלטות, ולקרוא/ לצפות בהם ביחד עם הילד. בין המומלצים: הקלטת/ ההצגה "הגוף שלי הוא רק שלי" של תיאטרון "החברים של יעל", והספר "ילד בא מאהבה" של סמדר שיר - המשמש כהכנה לאח חדש וגם מלמד את עובדות החיים.

  • זוגיות: טפחו את הזוגיות שלכם והיו מודעים לשדרים המיניים שאתם מעבירים – ילדים לומדים רבות ממסרים לא מילוליים. מגע קרוב בין ההורים מעביר מסר שקרבה גופנית היא דבר טוב, נעים ורצוי. עם זאת, תנו לילד להבין שיש דברים שעושים רק מבוגרים, לבד, ובוודאי שאין לחשוף את הילד ליחסי מין ביניכם. לילדים אין יכולת להבין מה מתרחש במצב כזה. לכן היו מודעים לכך, סגרו את הדלת, ואם "נתפסתם" – זכרו להסביר לילד שזה משהו שנעים לכם, ושזו פעולה שרק מבוגרים עושים.

  • גבולות: הגבילו את החשיפה לתכנים מיניים והציבו גבולות להתנהגות מינית – מנעו גישה לתכנים מיניים באינטרנט ובטלוויזיה המציגים מין מנותק מאהבה וחיבה. חשוב גם להסביר לילד מהו מגע נעים ומה "מעבר לגבול", למשל: נעים לי שאת מלטפת אותי בראש, אבל לא נעים לי שאת מלטפת אותי בטוסיק.

  • אחריות: למדו את ילדכם לקחת אחריות על גופו, מבלי להפחיד יתר על המידה. הסבירו לילד בצורה פשוטה כי גופו הוא רכושו הפרטי, וכי לאף אחד אסור לגעת בו ללא רשות. את האיברים הפרטיים לא חושפים בפני אנשים אחרים ואין לאף אחד זכות לגעת בהם (מלבד מגע אוהב/ טיפולי של הורה/ רופא).

  • מסר חיובי: מין בהקשר של ילדים מעורר הרבה דאגות, אולם לא לפספס את המסרים המרכזיים שצריכים לבוא מההורים - שמיניות היא דבר חיובי ומהנה, שטוב שהילד יאהב את גופו וייהנה ממנו, שלילד יש בלעדיות על גופו, ושהוא יכול לגעת באיבריו הפרטיים במקום פרטי. כך נוכל לעזור לילד להרגיש טוב עם גופו, לגבש זהות מגדרית כבן/כבת, ולעצב תפיסה חיובית ביחס לאינטימיות ולקשרים בין אישיים.

ייעוץ מקצועי:

  • יערה גונן הלפרין - מנחת הורים ומשפחות ומנחת קבוצות הורים מוסמכת.
  • ורדה ורובל - ייעוץ משפחתי ממוקד.

בשבוע הבא: על התפתחות מינית בילדים מגיל 3 ועד גיל 8

הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, יולי 2011.
לקבלת גליון של הורים וילדים במתנה לחץ כאן.

>> פענוח ציורי ילדים: איך מזהים סימני התעללות?

מצפים לתינוק? באתר תשעה חודשים תמצאו כל מה שאתם צריכים לדעת על הריון ולידה.