ברגע שנכנס ילד הביתה, המקום שעד כה התייחסתם אליו כבטוח מכולם, הופך ברגע אחד להיות איזור מלחמה: שדה מוקשים מסוכן ומאיים. וזה עוד לפני שפתחתם את הדלת ויצאתם עם הילד אל העולם החיצון. אם אתם אנשים אחראיים, סביר שלמדתם היטב את הדרכים להחזיק תינוק, אבטחתם את כיסא התינוק ברכב והתקנתם שערי בטיחות במדרגות. אפילו כלי הניקוי נעולים, התרופות ממוקמות במגירה גבוהה והפינות החדות שוייפו. אבל חבר'ה, אין לכם שום סיבה להתרווח על הספה מול הופ קטנטנים. הסביבה שלכם עוד מלאה בסכנות. פרנואידים, הכתבה הזאת במיוחד בשבילכם: קבלו את המדריך לסכנות שאף ספר לא יזהיר אתכם מפניהן.
סבים חלודים
ההורים שלכם גידלו אתכם, ולכן נראה לכם טבעי לתת להם לטפל בתינוק שלכם, אבל אתם מוכרחים לזכור שטיפול בילדים זה לא בדיוק כמו לרכוב על אופניים. אולי המיומנות תחזור, אבל בדרך יכולות להיות לא מעט מהמורות, שרצוי שייחסכו מהבייבי הטרי.
מה עושים? לפני שמוסרים את האוצר לידיהם האוהבות של הסבים החלודים, מנהלים איתם שיחה קצרה, כמו מין התייעצות, ומספרים להם על הדרך בה נהוג כיום להאכיל, לרחוץ ולטפל בתינוקות. אפשר לשאול אם כך היה נהוג גם בזמנם. אם אתם רואים שגלגלי הזיכרון שלהם חורקים מעט, אל תתביישו להשאיר להם רשימה מסודרת של עשה ואל תעשה לפני שאתם משאירים אותם לבד עם התינוק.
בשורה התחתונה: כמו לרכוב על אופניים, אבל עם גלגלי עזר.
בעלים חיים עצבניים
בשלב הראשון, יפגוש התינוק, במידה ויש כזאת, את החיה המשפחתית. הבייבי שלכם לשעבר, שעשוי, כמו כל אח בכור שלא ביקש לעצמו את התפקיד, להתמרד. כדאי לפקוח עין בוחנת על החתול או הכלבלב המנמנם, שלא יחליט לתפוס תנומה בדיוק על פרצופו של התינוק הטרי. אם התגברתם על המכשלה הזאת, תגלו שבעולם שבחוץ, כל 'האו-האו' ו'מיאו-מיאו' חביב ומתפנק עשוי להגיב לא טוב למשיכה בזנב מצד ילדכם הסקרן. ראו הוזהרתם.
מה עושים? מחסנים, משגיחים ומתכוננים לזנק. מדובר באיזון עדין שיביא לכך שהילד לא יפחד מחיות, ועדיין ישאר עם פרצוף שלם ובלתי שרוט.
בשורה התחתונה: מה שלא הורג מחשל.
חברים בלי ילדים
החברים הרווקים שלכם, עם כל הרצון הטוב שלהם, הקוצימוצי והכישרון העצום ברכישת בגדי מעצבים לתינוקות, לא באמת יודעים מה לעשות עם הקטנצ'יק שלכם. המושג היחיד שיש להם מגיע מעבודות שמרטפות בתיכון, או, גרוע מזה, מהטלוויזיה.
מה עושים? כל הורה לומד שקוליות והורות הם שני דברים שלא באמת משתלבים יחד, ואין מה לעשות, עדיף שהחברות יתלחשו בערב, על הבר, שאתם הורים היסטריים, מאשר שיקרה אסון.
בשורה התחתונה: היו סלחניים, גם לכם לא היה מושג מה זה מרפס לפני שנכנסתם להריון.
חדר ההמתנה של הרופא
בשנות חייו הראשונות יכיר התינוק את הרופא שלו היטב. סביר שעם כל פריחה, חום ושיעול תרוצו מיד למרפאה עם דופק פראי, רק כדי לקבל צפירת הרגעה ומרשם לנורופן. הבעיה היא שהחיידקים האמיתיים מסתתרים בחדר המוביל למשרדו של הרופא: ילדים ותינוקות תמימים למראה, אפילו ישנוניים וורדרדי לחיים, שמפיצים לכל עבר ג'יפה מסוכנת. לא פעם תינוק שהגיע לרופא כי אמא שלו היסטרית, יחזור משם עם אדמדמת.
מה עושים? נרשמים צ'יק צ'ק אצל המזכירה ויוצאים לאוויר הפתוח.
בשורה התחתונה: בכל מקרה עדיף ללכת לשתות קפה במקום לבהות בתמונות של תינוקות משנת 1985.
טיפוס אתגרי על סורגי המיטה
סורגים של מיטת תינוק אמורים לשמור על התינוק בתוך המיטה, לא? אז זהו, שיש לא מעט תינוקות בעולם שהטריק הזה פשוט לא עובד עליהם, ומוצאים בעזרת מוחם הקטן והזדוני שיטות מלחיצות ויעילות לבריחה מהכלא. אפשר למצוא עשרות סרטוני יוטיוב של תינוקות ערמומיים כאלה, אבל אל תראו אותם לתינוקות שלכם, שלא יקבלו רעיונות:
מה עושים? ממעיטים בבובות, שמיכות פוך ומגני ראש שיכולים להיערם ולשמש כמדרגות, ומרפדים את הרצפה שתשמש כבסיס לנחיתה.
בשורה התחתונה: אין מה לעשות, אם הילד כבר יודע לטפס, כנראה שבקרוב תיאלצו להוריד את הסורגים ולהתחיל לחנך.
מגנטים דקורטיביים על המקרר
לכו תסבירו לתינוק, או לילד מתחת לגיל 3, את המשמעות של המילה 'דקורטיבי'. מבחינתם של ילדים, אם זה יפה, צבעוני, ואפשר לדחוף את זה לפה, אין שום סיבה שלא לעשות את זה. אם זה קטן מכדי להיראות טעים, אפשר לנסות לדחוף את זה לאף. מגנטים על המקרר, בעיקר אלה שמעוצבים כמו מאכלים, יעוררו רעב וסקרנות גם יחד אצל רוב הילדים, וסכנת החנק ממש מעבר לפינה.
מה עושים? אם המגנטים הדקורטיביים יקרים ללבכם ואתם לא רוצים לזרוק אותם, הרחיקו אותם מגובהו של הילד, ורכזו אותם על המקפיא.
בשורה התחתונה: ילדים הם לא בררניים, ואותו החוק חל גם על כל חפץ אחר בבית שיכול להכנס לפה, כמו גם על התכשיטים הנוצצים והמתנדנדים שאמא כל כך אוהבת לענוד.
כדי ללמוד עוד על הסכנות שאורבות לילדים, בקרו באתר ארגון בטרם, המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים וצפו בסרטון ההדרכה בנושא בטיחות בבית:
>> ואיזה מין טיפוס התינוק שלכם? האנרגטי, הרגיש או אולי העצמאי?