בואו נודה: אנחנו אנושיים. וכולנו עושים טעויות, בעיקר אם יש לנו ילדים בבית. כן, גם את סופר-אמא, וגם אתה מגה-אבא - עושים פדיחות מפעם לפעם, וזה ממש לא משנה אם אנחנו הורים טריים שעוד לא לגמרי הבינו את חוקי המשחק, או שיש לנו בבית קבוצת כדורגל שלמה.
קבלו, אם כן, מצעד טעויות שכמעט כל הורה חטא בהן פעם אחת לפחות, פלוס הדרכה של אורית זיו-בלוך, מטפלת מוסמכת ממכון אדלר ומנחת קבוצות הורים.
1. לישון עם התינוק
אין משהו יותר כיפי ונעים מתינוק. הוא קטן, רך, מדיף ריח משכר, וכאילו תוכנן כדי להתאים לחיבוק. באמצע הלילה, הרבה יותר קל להניק תינוק, או להחליף לו, כשאין צורך לקום מהמיטה. אבל בכל התמונה הוורודה הזאת טמונה סכנה אמיתית - הורים שחולקים מיטה עם תינוקם שמים אותו בסכנת חנק פי 40 מאשר תינוק שישן בעריסה משלו. התינוקות עלולים להיחנק על ידי סדינים, כריות, גלגולים של ההורים מתוך שינה ועוד. למי שבכל זאת רוצה להרגיש אותו ממש קרוב, ישנן דרכים בטיחותיות לצרף מיטה קטנה כהמשך של מיטת ההורים, רק עם מעקה מפריד.
דבר המומחית: "שינה עם תינוק היא דבר אינדבידואלי. הנטייה לעשות זאת מתרחשת יותר בשלב ההנקה. צריך לקחת בחשבון את הסיכונים הפיזיים הכרוכים בדבר, למרות שהם קורים באחוזים קטנים מאוד".
2. לנקות מוצץ עם הפה ולחלוק בסכו"ם
איזו אמא לא בודקת קודם את האוכל שהכינה לתינוק בעצמה, ואז משתמשת באותה הכפית כדי להאכיל אותו? ומה אנחנו עושות כאשר נפל המוצץ על הרצפה והתינוק צורח? לא נעים להגיד, אבל רובנו מעבירות לו שטיפה קלה בפה שלנו, ומכניסות אותו חזרה לפה של הקטן. ובכן, למרות שהכוונה אצילית וטובה, מתברר שזה לא רעיון כל כך טוב. רופאי שיניים מתעקשים שזו הדרך מושלמת להעברת בקטריות וחיידקים שיושבים בפה הבוגר שלנו לתוך פה התינוק, דבר שעלול בהחלט לגרום לעששת.
דבר המומחית: "צריך להיות היגיינים בתחומי ההגיון, ומצד שני גם עודף סטריליות הוא פתח למחלות. ככל שמנקים יותר את הסביבה, כך נפגמת היכולת לפתח מערכת חיסונית תקינה. יש סיכון בכל קיצוניות".
3. ללכת בלי לומר שלום
כשהתינוק מגיע לגיל שבו קשה לו להיפרד, נדמה שלנו קשה כפליים. הורים רבים מנסים לקפוץ מעל משוכת הפרידה ולהימנע מהבכי מפלח הלבבות, ופשוט חומקים ונעלמים לקטנצ'יק כשהוא לא מסתכל - אם ביציאה מהמשפחתון ואם רגע לפני היציאה הזוגית, כשהבייביסיטר כבר תפסה מקום ליד המיטה של הקטנצ'יק. פסיכולוגים אומרים שאין דבר שמעורר חרדה של תינוק יותר מאשר, אי הוודאות סביב מקום המצאם של הוריו. מחקר אחר אף מחזק זאת עובדתית ומראה שתינוקות שקטעו להם בפתאומיות את רצף ההיקשרות עם ההורה שיחררו כמויות גבוהות של הורמון קורטיזול – הוא ההורמון שמשתחרר במצבי חרדה.
דבר המומחית: "ילדים מבינים הכל וחשוב להסביר להן לאן הולכים ושנחזור. הורה שנעלם זה משהו שיותר מפחיד ילד מאשר לבכות כמה דקות. וכשאמא לבסוף חוזרת, זה מבסס את הביטחון. אני ממליצה לתת לילד להתמודד עם הקושי, זה רק יחשל ויחזק אותו. אל לנו לגזול ממנו את ההתמודדות הזאת".
4. לאפשר לפעוט לצפות בטלוויזיה
הבייביסיטר האלקטרוני הוא באמת דבר מאוד מפתה ונח, וקלטות מסוג בייבי איינשטיין גם גורמות לנו להרגיש קצת פחות אשמים כשאנחנו משאירים אותו לבד מול המסך. אבל כל המחקרים מצביעים על כך, שצפייה בטלוויזיה בקרב תינוקות עשויה לעכב את התפתחות השפה שלהם. אוניברסיטת וושינגטון פירסמה בשנה שעברה מחקר שהראה, שעל כל שעה בה צופה תינוק בטלוויזיה הוא יודע 6-8 פחות מילים מעמיתו, התינוק ללא הטלוויזיה. דבר נוסף שהראה המחקר, הוא שכשהטלוויזיה דולקת בבית, גם על ערוצי המבוגרים, ואפילו סתם ברקע, הורים מתקשרים פחות עם התינוקות שלהם, דבר שגם מביא לעיכוב בהתפתחות. מה עושים במקום? קנו להם קוביות. אותו מחקר הוכיח שלתינוקות שמשחקים בקוביות יש אוצר מילים גדול ב-15 אחוזים מאלה שלא.
דבר המומחית: "עד גיל שנתיים ההמלצה היא לא לחשוף את הילדים בכלל לטלוויזיה. צפייה בטלוויזיה בגילאים הצעירים מקושרת היום להפרעות קשב וריכוז נרכשות. לא צריך להשתגע כמובן, ואם האם מניקה וצופה בתוכנית, אין פה נזק לילד. בטח יש בתכנים שבקלטות בייבי למיניהן גם דברים חיוביים, אבל לא בטוח שהמידע שנקלט ישמש את התינוקות בעתיד. מה שכן, השמעת מוזיקה קלאסית, בלי תמונה, ידועה כמאוד מפתחת".
5. להרדים עם בקבוק חלב או מיץ
רופאי שיניים מתריעים כבר שנים שזו ההכנה המושלמת לעששת. הסוכרים בשתייה הופכים בלילה לחומצות שמאכלות את השיניים ומרקיבות אותן. רצוי להגביל את המיץ והחלב לשעות הארוחה, כי אז הפה מייצר הרבה רוק ששוטף את החומצות. בלילה יש בפה פחות רוק, והחומצה תוקפת במשך שעות.
דבר המומחית: "זה לא בריא, זה בטוח. פעולת היניקה היא דבר מרדים ומעייף, ולכן הורים רבים נכנעים לשיטה הזאת. אבל ישנה גם סכנה נוספת: חנק. כשהילד ישנוני השליטה שלו על האכילה והבליעה פחות טובה".
6. לדחות חיסונים
אם אתם מאלה שבכלל לא מחסנים, דלגו לסעיף הבא, אין לנו כל כוונה לנסות להוריד אתכם מהאג'נדה המנומקת. אבל אם אתם מקפידים לחסן ורק סבורים שאפשר לזייף בזמנים, שתדעו שלוח זמנים אלטרנטיבי בהחלט אינו מומלץ; דחיית חיסונים משאירה את הילד חשוף למחלות מסוכנות מאוד בתקופה הפגיעה ביותר של חייו, כך על פי רופאים. הדבר יכול להתאפשר להורים רק במידה וכל הסביבה של הילד מחוסנת היטב.
7. להשאיר את הילד לבד באוטו ובאמבטיה. אפילו לרגע
הפעוט בדיוק נרדם באוטו ואתם פשוט מוכרחים לקנות רגע חלב במכולת לפני שהיא נסגרת. חשבתם להשאיר אותו בפנים, רק לרגע? תחשבו שוב. מאות ילדים מתים בעולם בכל שנה בגלל שהשאירו אותם לבדם בתוך רכב שהתחמם. גם ביום שהחום בו סביר, רכב יכול להתחמם תוך עשר דקות בלבד ולהפוך לסביבה קטלנית. תוך עשרים דקות כבר מדובר בתנור של ממש, בייחוד בהתחשב בעובדה שגופם של ילדים מתחמם במהירות הגבוהה פי שלושה עד חמישה מגוף של מבוגר.
ולגבי האמבטיה – כולנו יודעים שאסור להשאיר אותם לבד שם. ובכל זאת, כשדופקים פתאום בדלת, או כשהטלפון בחדר השני מצלצל, ולפעמים כשהם כל כך חמודים ואנחנו מוכרחים לרוץ להביא רגע מצלמה, כדאי לזכור שכמאה ילדים מתחת לגיל חמש טובעים בכל שנה באמבטיה מסביב לעולם. לרוב, זה בגלל שהושארו ללא השגחה. כ-43 אלף נוספים נחבלים בתאונות החלקה ונפילות במים.
דבר המומחית: "אסור להשאיר ילד לבד באוטו, גם לא לשנייה, בשום מזג אויר או תנאי. נקודה. באמבטיה, ילד בן 4-5 יכול להישאר לבדו במים רדודים אם אמו צריכה לצאת לרגע לחדר השני, ושומרת איתו על קשר מילולי כל הזמן".
8. לוותר על מאכלים שהילד לא אוהב
תינוקות ופעוטות שמתנסים לראשונה במאכלים שונים מגיבים לאוכל באופן מאוד ברור. אם זה טעים להם, הם יאכלו וירצו עוד (בדרך כלל מדובר במאכלים מתוקים), ואם לא (בדרך כלל מדובר במזון בריא), הם ירקו, ינעלו את הפה ולפעמים גם יבכו. הורים רבים מרימים ידיים, זורקים לפח את האוכל, ומכריזים: "מה אפשר לעשות, הילד לא אוהב ירקות". כל המחקרים מראים שכדי להכיר לפעוט מאכל חדש, צריך להציג אותו בפניו בין 10 ל-15 פעמים עד שיקבל אותו. ילדים נוטים אוטומטית לאהוב מזון שמן ומתוק, אבל עליהם ללמוד לחבב גם אוכל בריא יותר. אם אחרי 15 פעמים שניסיתם הפעוט עדיין שוחק שיניים, ותרו על הברוקולי.
דבר המומחית: "לא צריך להשתגע. טעם של ילדים מתחלף כל הזמן. אם הילד אוכל תפריט מגוון אני לא רואה מניעה מלהתחשב בו. לא יקרה כלום אם יחליט שהוא לא אוהב מאכל מסויים לתקופה מסויימת. כדאי לזרום, לקחת את זה בקלות ולתת לבחירה שלו להתבטא".
9. לא לנוח כשהילד ישן
בשנת החיים הראשונה של הילד, ההורה מאבד בממוצע בין 400 ל-750 שעות שינה. כדי שהעייפות לא תפגע בתפקוד ההורי, חשוב לנסות להשלים שעות שינה מתי שרק אפשר. נכון, הפיתוי להתפנות לעיסוקים לא תינוקיים ולעשות דברים בבית הוא עצום, אבל המנוחה היומית הזאת חשובה מאין כמותה, כי מחסור בשינה גורם לעצבנות, חוסר מיקוד ואם זה לא מספיק, אז גם להשמנה.
דבר המומחית: "חשוב שאמהות טריות יאגרו כל טיפת כח שאפשר, כל עוד הן סומכות על עצמן שיתעוררו מכל התעוררות של הילד. אם הן מתקשות להתעורר, שידאגו שיהיה אדם נוסף נוכח כשהן נחות".
10. לבקר אצל הרופא לעתים תכופות מדי
הורים חרדים לתינוקות פוקדים לא מעט את רופא הילדים. כל פריחה, חום או סתם בכי לא מזוהה מריצים אותם לשם. לפעמים הם מקבלים טיפול, בדרך כלל סתם הרגעה או משפט בסגנון: "זה וירוס, אין מה לעשות". אבל בינתיים, בזמן שממתינים לרופא, היצורים הפגיעים האלה חשופים לכל חיידק או וירוס שמסתובב בחדר ההמתנה. רצוי, אם כן, כל עוד לא משתוללת סופה, להמתין בחוץ.
דבר המומחית: "אני ממליצה, כשמגיעים לחדר ההמתנה, לפתוח מיד את כל החלונות והדלת. אם אנשים מתלוננים שקר, תגידו להם שלא נורא, הם בין כה כבר חולים. חשוב לא ללכת סתם לרופא. אם לילד עולה חום, אין מה לרוץ לקחת אנטיביוטיקה. צריך לשמור עליו בהסתכלות ל-24 שעות לפחות, לנסות להקל עליו ולהתקדם משם. חבל לחשוף את הילד לחיידקים נוספים, וחבל על מערכת הבריאות שגם ככה סובל מעומס יתר".