דייוויד בראדשו מקליפורניה היה דבוראי במשך הרוב המוחלט של 50 שנותיו. מתוקף התפקיד הוא חטף עקיצות רבות מדבורים סוררות, התמודד עם כוורות הרוסות בגלל ונדליזם של בני נוער ועם תקופות שבהן תפוקת הדבש ירדה. אבל שום דבר לא הכין אותו למה שגילה בוקר אחד בכוורות שלו. מחצית מ-100 מיליון דבורי הדבש שלו פשוט נעלמו. אם הוא היה מרים טלפון לכמה חברים כוורנים, הוא היה מגלה שהוא והמזמזמות הנעלמות שלו לא לבד. בחמש השנים האחרונות מתו בארצות הברית בלבד מעל 3 מיליון קולוניות של דבורי דבש, שהן כ-90 אחוז מהאוכלוסייה של הזן הזה, החרק המאביק החשוב ביותר בחקלאות העולמית כיום.
"כל ביס שלישי שאנו אוכלים תלוי בדבורת הדבש", אמר זאק בראונינג, סגן נשיא פדרציית הכוורנים האמריקאית, לניו יורק טיימס. והוא ממש לא מגזים. סדרה ארוכה של גידולים חקלאיים כגון קיווי, תפוח, אגס, שזיף, שקד, דובדבן, אבוקדו, ליצ'י, מלון, אבטיח, קישוא, תות שדה, חמניה וזרעים שונים - כולם תלויים בהאבקה על ידי דבורת הדבש לשם קבלת יבול בקנה מידה מסחרי. אם היבול ימות, הנפגעים לא יהיו רק אנשים שבא להם אבוקדו. אלפי מגדלים ישקעו כלכלית. כבר היום 70 אחוז מפרחי הבר בארצות הברית מתו, וכמות הכוורנים ירדה ב-25 אחוז, נזק כלכלי של 8 עד 12 מיליארד דולר למדינה.
מותן של הדבורים הוא אולי בגדר תעלומה מעניינת, אבל התוצאה של ההכחדה הזאת צריכה להתחיל להדאיג אותנו. הנזק הגדול באמת נגרם לשרשרת המזון, מאחר שדבורים מאבקות את האלפלפה (אספסת תרבותית המשמשת בעיקר למספוא) שפרות אוכלות, כך שבלי דבורים אין אלפלפה ובלי אלפלפה אין חלב ובשר. "אם נאבד כמות גדולה של דבורים נאלץ להתחיל לייבא פירות ממקומות אחרים", הסביר סימון פוטס, חוקר האבקה בריטי, בראיון לבי.בי.סי, "זה יכפיל את מחירם של כמעט כל הפירות והירקות". עלות המוצרים המאובקים על ידי דבורים בבריטניה מוערכת בכמיליארד לירות שטרלינג בשנה. "כולנו ניאלץ לאכול רק מזון המבוסס על עמילן כמו תירס ודגנים, המופרים על ידי הרוח", הוסיף פוטס. אבל גם הוא מבין את התמונה הגדולה ואת העובדה שמדובר בבעיה רצינית ברמה הגלובלית "בעיית הדבורים היא עולמית, אז ייתכן שגם ייבוא לא יבוא בחשבון".
בתחילה נתנו מדענים מבחר הסברים לתופעה, שזכתה לכינוי הסטרילי "הפרעת קריסת המושבה" - הגירה של הזן לאזור אחר, קרינה מאנטנות סלולריות ואף חשש כי וירוס (שמקורו בישראל, למרבה הזוועה), פגע בדבורים והותיר אותן חלשות. אך השנה פורסם מחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, המגלה כי האשם העיקרי בירידה במספר מושבות הדבורים הוא אחד מחומרי ההדברה הנפוצים ביותר– אימידאקלופריד (Imidacloprid). החוקרים, בראשות אלכס לו, פרופ' לחשיפה ביולוגית לסביבה במחלקה לבריאות הסביבה, ערכו ניסויים במשך תקופה של למעלה מ-23 שבועות, ומצאו כי הדבורים יכולות להיחשף לחומר בשתי דרכים: באמצעות הצוף בצמחים או באמצעות סירופ תירס עתיר פרוקטוזה המשמש להאכלת דבורים. מכיוון שהתירס המגודל בארה"ב מטופל באימידאקלופריד, הוא נמצא גם בסירופ התירס.
כדי להציל מעט את המצב החלו בכל העולם לנטוע עצים ופרחים מלאי צוף, כדי לחזק את האוכלוסיה שאי שיקומה יוביל להכחדה של המוני מיני צמחים, ובסופו של דבר משבר כלכלי גלובלי עמוק.
מה קרה לשקנאים?
אבל הדבורים הן רק קצה הקרחון. באפריל השנה נמצאו כ-1,200 שקנאים מתים לאורך 160 קילומטרים של חוף בפרו. ביניהם נמצאו גם שבעה דולפינים מתים, המצטרפים לשאר 900 הדולפינים המתים שנסחפו לחוף במהלך השנה באותו אזור.
הרשויות בפרו לא הצליחו עדיין למצוא את הגורם למוות ההמוני, וגם הפעם התיאוריות נעות בין וירוס או דליפת נפט שפגעו באיכות במים לסופת אל-ניניו שהרגה את דגי האנשובי באזור והותירה את השקנאים מורעבים. אבל כמו בעשרות מקרי המוות ההמוני המוזרים שהתרחשו ברחבי העולם מתחילת השנה – אם ננתח כל מקרה לגופו, לא נצליח להבין את היקף התופעה.
פרט לשקנאים ולדולפינים, כמה אלפי אנפות נמצאו מתות מאחורי מפעל נטוש בתאילנד. כ-30 אלף דגים נשטפו מתים בחופי אגמים בארצות הברית באותו חודש. בסין מתו כל שבוע שני דולפיני פוקנה במשך חודש וחצי ועוד 20 מתו לפני שמישהו בכלל הבחין בתופעה. אלפי דגים וכמה עשרות כלבים ופרות נמצאו מתים בפקיסטן אחרי ששתו רעל מסתורי באגם, ומאות דגים נוספים נמצאו מתים בדרום אפריקה. כ-50 גופות של צבי ים נסחפו לחוף בהודו - וזה רק בחודש אפריל. תוסיפו לזה את 400 כלבי הים שמתו באוסטרליה בחודש מרץ, ואת מאות גופות הפינגווינים שהתגלו בעיר פרת' באוסטרליה, את חמישה מיליון וחצי העטלפים שמתו בצפון אמריקה מפטריה, את אלפי הבהמות שמתו ממחלת הפה והטלפיים, כולם רק בשנת 2012. מתחילים לראות את התמונה?
למרות שמשיחי סוף העולם ישמחו לשמוע ש-2012 עונה על הציפיות, המיתות ההמוניות הללו למעשה ממשיכות את המגמה הפסימית של שנה שעברה. בשבוע הראשון של ינואר 2011, 40 אלף סרטנים מתים נסחפו לחוף באנגליה, מאות דגים מתו בניו זילנד, 150 טון דגים מתו בתאילנד, 450 ציפורים נפלו על הכביש בלואיזיאנה ו-500 ציפורים נוספות התרסקו אל מותן בשוודיה. באיטליה נדהמו לגלות פקחי רשויות הגנים פגרים של יותר מ-1,000 יונים שפשוט נפלו מהשמיים במשך חמישה ימים תמימים.
במבט מקרוב הבחינו הפקחים בנקודה כחולה על המקור של הציפורים, שעוררה ספקולציות רבות ובעיקר היסטריה. הכתם היה יכול להיגרם ממחלה או ממחסור בחמצן, אבל עצם המחשבה שאלפי ציפורים נופלות מהשמיים הובילה לבהלה בקרב התושבים שחששו ממגיפה מתקרבת או מניסוי ממשלתי, ואף עלו השערות בדבר מתקפת חייזרים.
מצד שני החיידקים מתרבים
מיצ'יו קאקו, פיזיקאי תיאורטי ממייסדי תיאוריית המיתרים שכתב שני רבי מכר, החליט שהגיע הזמן להגיב על הנושא בבלוג שלו. הוא שלל את האפשרות שהרעלה היא זו שפגעה בדגים, בשל ההנחה הפשוטה שהרעלה צריכה להרוג את כל הזנים באזור, והניח שהאשמה תלויה במחלה. בנוסף גילה קאקו כי טמפרטורת המים באזורים מסוימים בהם מתו בעלי חיים ימיים רבים צנחה בעקבות החורף הקר ביותר שידע האזור.
לגבי הציפורים בלואיזיאנה, גילה קאקו שהן סבלו מדימום פנימי, והסיק שככל הנראה המוות ההמוני נבע מהתנגשות עם עצם כלשהו. הוא סיכם כי "אירועים כאלה מתרחשים כל הזמן, אבל אנחנו פשוט לא מודעים אליהם עד שמישהו דוחף אותם לתקשורת תחת הכותרת 'מיתות המוניות ספונטניות'".
ד"ר אהרון דותן, האקולוג הראשי של ארגון "אדם טבע ודין", מנסה לעשות סדר בדברים. "תמותות המוניות נפוצות במינים מסויימים כתהליך טבעי", הוא אומר. "לנברנים, למשל, יש מחזור שבו הם מתרבים במספרים גדולים מאוד ואז מתים בהמוניהם. אבל התמותות ההמוניות של בעלי חיים שונים בשנים האחרונות - מכלבי ים עד עטלפים - נגרמות כנראה בגלל פתוגנים (אורגניזמים מסוג חיידקים ופטריות - ב.צ) שונים שהתרבו מסיבה לא ברורה. סביר שזיהום סביבתי מעשה ידי אדם גרם להחלשה של המערכת החיסונית של היצורים וסייע בעקיפין להחמרת המגיפה, אבל קשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת".
נועם לידור, האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, מסכים שאירועים כאלו מתרחשים כל הזמן. "ציפורים מנווטות בלילה את דרכן על פי הכוכבים", הוא מסביר. "כשהן עוברות מעל עיר שנראית כמו אלפי כוכבים נוצצים, הן משנות את נתיב התעופה שלהן, מכלות את כוחן ומתות". בארקנסו, למשל, גילו שזיקוקי דינור ששוגרו במהלך חגיגות גרמו לאלפי ציפורים להיבהל, לעוף ללא מטרה ובסופו של דבר למות מתשישות. הסיפור הגיע לכותרות אחרי שהמוני התושבים התעוררו לבוקר מלא פגרי ציפורים בחצר ביתם, אבל מתברר שבכל שנה מתות כ-50 מיליון ציפורים רק בארה"ב בגלל סינוור מפנסים, התנגשות במבנים וטעויות ניווט כאלה ואחרות.
את המקרה הראשון שבו נתקל בגופות של המוני בעלי חיים לא ישכח לידור לעולם. “זה היה בצפון. הגענו לאזור וגילינו כמאה תנים מונחים מתים ברדיוס מאוד קטן. התברר שחקלאי מקומי גילה בלילה הקודם שתנים כרסמו לו את חוטי החשמל והחליט להניח 30 פגרי עופות עם קילו רעל עליהם". לידור נזכר כיצד לאחר שהעמיסו את פגרי התנים הוא חזר לביתו ולפני שנכנס התפשט בחדר המדרגות וזרק את כל הבגדים לפח. "הרעל שהחקלאי פיזר היה כל כך חזק, שגרגר בגודל סוכרזית יכול להרוג אדם", הוא מסביר.
לידור מאמין שברוב המקרים, נזקים שגורמים בני האדם הם אלה שגורמים למיתות המוניות של בעלי חיים. "העלייה בשנים האחרונות של כמות בעלי החיים המתים מסביב לעולם היא לא תוצאה של כוח עליון. בעלי חיים נכחדו וייכחדו, וניתן להתייחס למחלות שלהם כטבעיות, אבל העלייה העכשווית בכמות מקורה בבני האדם".
המאמצים הירוקים רק מזיקים
אנשי איכות הסביבה טוענים שהאשמה לתמותת החיות היא לא רק משחרור רעלים, אלא ברמה גבוהה יותר כגון זיהום האוויר, הרס החופים - וכמובן, ההתחממות הגלובלית. בעולם ידוע על הידלדלות מסיבית של דובי הקוטב בעקבות המסת הקרחונים, דגי סלמון נפגעים מהתחממות המים המובילה לדילול החמצן בנהרות בהם הם חיים, פלמינגואים סובלים מהצטמצמות האזורים הלחים בהם הם חיים ואפילו החמודים מכולם - דובי הקואלה - סובלים מעלייה בפחמן הדו-חמצני באוויר שפוגעת באקליפטוסים, מקור המזון היחיד שלהם.
ד"ר דותן לא ממהר לקפוץ על העגלה. "מינים של בעלי חיים וצמחים ייחודיים לישראל, כמו אירוס הגלבוע למשל, עלולים להיכחד כתוצאה מההתחממות הגלובלית. שוניות האלמוגים באילת עלולות לסבול מתמותה מסיבית, אבל כמו עם הדבורים, התמותות הן כנראה תוצאה של הרבה סיבות הפועלות בסינרגיה".
גם לידור פחות מתרשם מהדיבורים על ההתחממות הגלובלית וטוען כי היא בעיקר גורמת למינים להגר לסביבות מחיה אחרות, תופעה שניתן להתחקות אחריה עד העבר הרחוק. גם בני האדם היגרו למקומות פוריים יותר, כשתנאי המחייה באזורים מסוימים הפכו לבלתי נסבלים. יותר מכך, דווקא אלמנטים מסויימים במגמה הירוקה מפחידים אותו. "הנטייה לאנרגיה נקייה מובילה לפעולות שבטווח הלא מאוד ארוך יגרמו ליותר נזק מתועלת", הוא אומר. כדוגמה הוא נותן את טורבינות הרוח שיוקמו בקרוב בישראל, כחלק מהמאמץ של המדינה להוביל את רעיונות האנרגיה החלופית בעולם. אך כמו דברים רבים בעבר, נראה ששוב יופעל כאן העיקרון של עשה עכשיו, חשוב אחר כך. בניגוד למדינות סקנדינביות המנצלות את אנרגיית הרוח, ישראל אינה מדינה משופעת בזרמי אוויר, ולכן הטורבינות יוצבו על פסגות הרים. עבור הציפורים שחיות ונודדות באזור מדובר במלכודת מוות קטלנית במיוחד, ולעטלפים שיחושו ממרחק את זרם הרוח החזק שייצרו הטורבינות מצפה גורל אפילו יותר אכזר - היונקים המכונפים פשוט יתפוצצו במקום.
דוגמה נוספת היא הפאנלים הסולריים שיוקמו במקומות רבים כדי לרתום את אנרגיית השמש. הלוחות הללו גורמים לציפורים לחשוב שמאגר מים נמצא מתחתיהם (בשל ההשתקפות) ומי שתתפתה לנסות ולקחת שלוק תמצא את עצמה מרוחה על אחד מהם.
ישו מתכונן לקאמבק
על המקרים הברורים של מוות בעלי חיים כתוצאה מזיהומים שונים על כדור הארץ אין עוררין. אבל החלק המטריד באמת טמון דווקא במקרי המוות ההמוניים שהמדענים אינם מצליחים להסביר. אלה שאורזים את כולם ברשימה אחת ארוכה, בטוחים שאת 2013 יבלו המאמינים בגיהינום, אחרי הארמגדון של 2012 כמובן.
כמה נפוצה האמונה הזאת? די נפוצה, האמת. גורמים משיחיים רבים, כמו גם אלפי ארגונים דתיים קיצוניים, מוכנים להשבע שכל המיתות המסתוריות האלה הן סימנים ברורים לכך שהאפוקליפסה מתקרבת ושכולנו חייבים לחזור בתשובה מהר לפני סוף העולם. תוסיפו לכך את העובדה הידועה שבני המאיה חזו שסוף העולם יגיע השנה, וקיבלתם היסטריה בהתהוות ומספיק חומר כדי להוציא מבני האדם את הפחדים העמוקים ביותר . הכומר הרולד קמפינג, למשל, קבע תאריכי השמדה אפוקליפטיים (והוא דוחה אותם כל שני וחמישי). הגדיל לעשות הכומר רונלד ויינלד מהכנסייה הבינלאומית של אלוהים, שהכריז כי ישו יחזור בתאריך 27 במאי 2012. וזה כבר ממש אוטוטו.
הסברים כמו של קאקו לא מזיזים להם - וכשמאות בעלי חיים מונחים לפניכם ללא רוח חיים, כנראה שההיגיון מפנה את מקומו לחרדה המקבלת חיזוקים מספר הושע, פרק ד' פסוק ג', לפיו "תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו". אתר האינטרנט prophecy update, למשל, דואג לזרוע בקוראיו ספקות רציניים לגבי המידע וההסברים שאנחנו מקבלים מהתקשורת. "איך יכול להיות שכל המיתות קורות דווקא עכשיו", תוהים שם.
בעבר היינו פוטרים את האמירות האלו כשטויות משיחיות, אבל נדמה שמי שרואה את המספרים של השנה האחרונה לא ממש מצליח לדפדף הלאה. אפילו ד"ר דותן, למרות מה שהייתם מצפים, לא בטוח שהם טועים לגמרי. לדבריו, "יתכן מאוד שריבוי המיתות הוא אזהרה מוקדמת מצד הטבע, ודבר כזה עלול להתרחש גם במין אחר של בעלי חיים - המין האנושי". לפחות בני המאיה יוכיחו שהיה להם קייס.
>> לכל כתבות המגזין