קוראים לה אנה, ורה, גלינה, יוליה, גולדה או טטיאנה. בתעודת הזהות, על כל פנים, השם הוא לאה (קראיסקייה) קראיס. היא מתגוררת בחיפה ברחוב סירקין, ברחוב ירושלים או ברחוב מנחם, ואולי בעצם בנורדאו, אבל בשלוש דירות שונות. היא מחזיקה שבעה מספרי טלפון ומתפעלת את כולם לסירוגין. ברשתות החבריות מופיעים עמודים של חמישה עסקים בבעלותה: ספא, יעוץ פיננסי, קואוצ'ינג, הוראה ועמוד בשם "שיטת קראיס".

יש לה תואר שני מהטכניון בהנדסה, תעשייה וניהול. אותו מוסד העניק לה גם משרת הוראה בפקולטה למתמטיקה, ולא רק הרזומה שלה מרשים: מקורביה מתארים אדם פיקח, חד, כריזמטי. הם מספרים גם שקראיס אינה נוהגת לדבר על חייה האישיים, שהם לא מצליחים לפענח אותה עד הסוף, אינם יודעים בדיוק ממה היא מתפרנסת ואפילו לא בטוחים היכן היא גרה. אחד מהם מספר שהיא אשפית במשחק התפקידים "מאפיה", המוכר גם כ"הרוצח". "לאה מארגנת את המשחקים, אוספת אנשים ומקבצת את כולם למפגש פעם בשבועיים", אומר ח', שותף קבוע של קראיס במשחק. "והיא תמיד מנצחת, כל פעם מחדש".

י' הכירה אותה בחודש יוני האחרון בשם גלינה. היא חיפשה גור חתולים מזן סקוטיש פולד, נתקלה במודעה של גלינה באתר "יד 2" ויצרה איתה קשר. "דיברנו קצת בווטסאפ", מספרת י'. "היא שלחה לי תמונות של גורים, בחרתי אחד והיא הציעה הצעה – היא תמכור לי אותו בזול, רק ב-2,000 שקלים, אם אתחייב לזווג אותו כשיגדל ואעביר לה את אחד הגורים. הסכמתי. היא ביקשה להגיע לבית שלי ולהביא לי את החתול, וחשבתי שזה מאוד שירותי מצידה. למחרת בלילה הגיע אליי גבר מבוגר, אני זוכרת שהיו לו רגליים נפוחות, עם נהג. במכונית היו המון כלובים ריקים של חתולים, הם נתנו לי את החתול היחיד שהיה באוטו, שילמתי 200 שקלים נוספים על אוכל לחתול והם נסעו. לא קיבלתי חשבונית".

חתולים (צילום: באדיבות המרואיינים)
צילום: באדיבות המרואיינים

"החתול היה אצלי שבועיים ומת", מספרת גילה (שם בדוי). "קיבלתי אותו במתנה מהאחיות שלי כשהייתי בדיכאון, ובגלל מה שעברתי איתו פשוט נשברתי. אין יום שאני לא חושבת על מה שעבר עליי"

שעתיים לאחר שהכניסה את גור החתולים לביתה, י' שמה לב לשינוי במצבו. "הוא הגיע אלי חיוני, קפץ, שיחק, היה תקשורתי. פתאום הוא התחיל להרגיש רע, להקיא, לשלשל. בבוקר דיברתי עם גלינה והיא הרגיעה אותי, נתנה לי טלפון של וטרינר שהיא מכירה ואמרה שזה כנראה בגלל הסטרס ושזו תופעה מוכרת. אבל במהלך היום המצב הידרדר ולקחתי את החתול לווטרינר שלי. הוא אמר שהחתול נראה מעורב ולא גזעי, אבל זה לא שינה לי כבר. עשינו לו בדיקות דם שעלו לי 600 שקלים והוא אבחן את הגור ואמר שהוא במצב קשה מאוד ולקח אותו לאשפוז. הוא מת באותו לילה".

שוחחנו עם ד"ר רענן רפאלי מהמרפאה לחיות מחמד בקריית שמונה, שטיפל בגור של י' לפני מותו. "הגיע לכאן חתול גמור. הוא היה ירוד ומיובש, בלי תאי דם לבנים בכלל", סיפר ד"ר רפאלי. "הוא אפילו לא היה מחוסן. אמרתי ל-י' שכל מי שמבין משהו בחתולים רואה בקלות שהוא חולה, אז סביר שגם מי שמכר לה את הגור ידע את זה". אחרי מותו של הגור, מספרת י', היא ביקשה מהמוכרת החזר כספי על החתול ועל הטיפולים. לדבריה, גלינה אמרה לה שהיא מוציאה את דיבתה ואיימה לתבוע.

עוד לפני שניגשה לד"ר רפאלי, בלילה הראשון של החתול בביתה, י' יצרה קשר עם הווטרינר שאליו הפנתה אותה קראיס. "דיברתי איתו, סיפרתי לו שקניתי גור מגלינה, והוא מיד תיקן אותי, 'לאה'", מספרת י'. "לא חשבתי על זה יותר מדי, אבל אחרי מה שקרה התחלתי להתעמק בזה. הגעתי לאתר האינטרנט של החברה שאליה התבקשתי להעביר את הכסף תמורת החתול, ושם ראיתי מספר טלפון ששייך לאישה בשם לאה קראיס. כשהבנתי מי זאת לאה שהווטרינר דיבר עליה, הרצתי את שמה דרך חברים והתחלתי להבין שמדובר בנוכלת. בשלב הזה פרסמתי את הסיפור בקבוצת פייסבוק והגיעו אליי עוד ועוד קורבנות. היה קשה לאתר את כולם כי כל אחד הכיר אותה בשם אחר ודיבר איתה במספר טלפון אחר, אבל הצלחנו לחבר את הדברים. לכולם יש סיפורים קשים מאוד".

חתולים (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2))
צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2)

מכר אחד של קראיס מתרשם שהיא בעלת משאבים כספיים ניכרים ותוהה מאיפה הכסף; אחר יודע לספר שהיא במצוקה כלכלית. נדמה שהיא מציגה לא רק שמות שונים אלא גם פנים שונות לאנשים שונים

לא רק הלקוחות מזועזעים. רחל (שם בדוי), שקראיס העסיקה כשוטפת וגוזרת ציפורניים לחתולים מאמצע שנת 2018 ועד השנה באחת מהכתובות שלה ברחוב נורדאו: "החתולים שלה הוחזקו נעולים בחדרים בדירה מבולגנת. היא ואמא שלה היו מאכילות אותם במזון הכי זול שיש, וכשהייתי מגיעה לקלח אותם, זה תמיד היה במים קרים. לא משנה כמה פעמים ביקשתי, הן לא הדליקו את הדוד. רק בביקור האחרון שלי שם הדליקו אחרי שמאוד התעקשתי. הייתי מבקשת שלפחות ישימו את החתולים בחדר מחומם עם חלון סגור אחרי המקלחת, שלא יצטננו. גם מזה הן התעלמו. אני אומרת מראות עיניי, לאה קאירס ידעה שהיא מוכרת חתולים חולים".

ד', אדם שהיה מקורב לקראיס בשלוש השנים האחרונות: "לאה מגדלת המון חתולים בחדר אחד. היא יכולה להשאיר אותם בלי מים ולעזוב אותם לכל היום. חתולים שרק נולדו היו בכלובים בלי אמא שלהם, וקפאו שם למוות".

רזון קיצוני, פרעושים, רעידות

סיפורה של לאה קראיס הובא לידיעת מגזין mako לפני כשבועיים. מאז דיברו איתנו 13 אנשים שלטענתם נפגעו ממנה בשנה האחרונה; אמש (רביעי) שוחחה איתנו רחל והבהירה שקראיס מחזיקה חתולים בתת-תנאים לפחות מאז שנת 2018.

13 הלקוחות מתארים סיפור דומה. כולם ביקשו לרכוש גור חתולים גזעי - מייקון, סקוטיש פולד, בריטי, רגדול או סיאמי - דרך אתרי יד שנייה או פייסבוק. הם התקשרו למספר הטלפון של האישה ששמה הופיע במודעה, בחרו חתול מתוך מספר תמונות ותיאמו עם המוכרת עסקת קנייה. חלק הגיעו לבקשתה לאחת מהכתובות בחיפה ואל השאר היא הגיעה בעצמה, עם נהג ואיש מבוגר עם רגליים נפוחות שבמספר מקרים הציגה קראיס כאביה. חמישה מהלקוחות קנו חתול מיוליה, שניים קנו מאנה, שניים מוורה, שניים מטטיאנה, אחד מגלינה, ואחת קנתה חתול מאישה בשם גולדה. תשעה לקוחות שפגשו את המוכרת התבקשו לעבור על תמונות של לאה קראיס וזיהו אותה כאישה שפגשה אותם; אחת מהם פגשה אותה עם האיש שהציגה כאביה. ארבעה לא פגשו את קראיס, אבל סיפרו שהאיש שהעביר להם את החתול היה האדם המבוגר עם הרגליים הנפוחות.

חתולים (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2))
צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2)

שאול, מגדל חתולים מצפון הארץ שמכיר היטב את קראיס ואת החתולים שהיא מוכרת: "היא נתפסת על גורים שאיכשהו רואים שהם טיפה גזעיים. הם לא בדיוק חתולי רחוב, אבל הם בהחלט מעורבים"

"הם הגיעו בתוך ג'יפ אדום גדול", מספרת נ', אחת הלקוחות. "במכונית שלהם היו שם לפחות 20  כלובים עם חתולים מייללים ובכל כלוב כזה היו לפחות שני גורים. הרעש היה בלתי נסבל והריח עוד יותר. רק מהפחד לקחתי גורה".

תמורת כל חתול שילמו הלקוחות בין 1,800 ל-4,000 שקלים. הסכומים לא כוללים הוצאות על טיפולים רפואיים לחתולים החולים, שבחלק מהמקרים הגיעו כמעט ל-10,000 שקלים נוספים. איש מהם לא קיבל מקראיס תעודה המעידה על כך שהחתול שרכשו אכן גזעי; חלקם ביקשו לראות את התעודות הרלוונטיות, ולדבריהם נדחו על ידי קראיס בתירוצים שונים. חלקם שמעו ממנה שבידיה "רק תעודות של ההורים". רחל מצדה אומרת: "מעולם לא ראיתי אצלה אפילו חתול גזעי אחד".  

שאול, מגדל חתולים מצפון הארץ שמכיר היטב את לאה ואת החתולים שהיא מוכרת: "הם לא בדיוק חתולי רחוב, אבל הם בהחלט חתולים מעורבים מכל מיני המלטות. אנשים שמבינים בחתולים לא יקנו את הגורים האלה, אבל מי שלא יודע יכול ליפול בזה. היא מתלבשת באינטרנט על אנשים שלא מצליחים למכור את החתולים שלהם, נתפסת על גורים שאיכשהו רואים שהם טיפה גזעיים. זה מה שהיא עושה".

לקראת פרסום הכתבה שוחחנו פעמיים עם קראיס, שהציגה את עצמה בשם אנה. בפעם הראשונה התחזינו לקונים פוטנציאליים, בשנייה ביקשנו את תגובתה לטענות המועלות כאן. בשיחה השנייה קראיס: "את הורסת הרבה עזרה לחתולי רחוב. אין בעיה, אם את רוצה להרוס, אני אמצא דרך לעזור להם בלעדייך". לא ברור אם הדברים נאמרו ביחס לחתולים שברשותה, אבל ברור שקראיס מוכרת את החתולים שלה כגזעיים ולא כחתולי רחוב.

חתולים (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2))
צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2)

יש לה תואר שני מהטכניון בהנדסה, תעשייה וניהול. אותו מוסד העניק לה גם משרת הוראה בפקולטה למתמטיקה, ולא רק הרזומה שלה מרשים: מקורביה מתארים אדם פיקח, חד, כריזמטי

13 הלקוחות ששוחחו איתנו מספרים כי מרגע שקיבלו את החתול שמו לב לתופעות משונות - רזון קיצוני, פרעושים, התעטשויות, שיעולים, עיניים מוגלתיות, רעידות, חוסר תקשורת וחוסר תפקוד. מבין המתלוננים שדיברו איתנו, שישה סיפרו על חתול שמת בתוך ימים. השבעה הנותרים מספרים שהחתולים עדיין נלחמים על חייהם. חלק מהלקוחות פנו אל קראיס בדרישה שתחזיר להם את כספם; לאחדים מהם הציעה חתול אחר תחת זה שמת, לאחרים סירבה על הסף גם כשטענו שמדובר בהונאה, שהחתול שרכשו כלל אינו גזעי, וכי הם ובני משפחותיהם חוו עוגמת נפש לנוכח מחלתו או מותו של החתול. כשחלקם התעקשו ואיימו לפנות לרשויות, קראיס חסמה אותם בשלל הטלפונים שלה וברשתות החברתיות.

"החתול היה אצלי שבועיים ומת", מספרת גילה (שם בדוי). "בזמן הזה הוא היה שבוע בבית ושבוע באשפוז, הוצאתי כמעט 7,000 שקל, אבל הכסף זה לא העיקר פה. קיבלתי את החתול במתנה מהאחיות שלי בגלל שהייתי בדיכאון, ובגלל מה שעברתי איתו פשוט נשברתי. לא תפקדתי. זה היה לפני כמה חודשים ואין יום שאני לא חושבת על מה שעבר עליי".

דנה (שם בדוי) קנתה מקראיס חתול במתנה ליום ההולדת של בתה. "היא הייתה מאושרת, אבל כמעט מיד ראינו סימנים שהגור לא במצב טוב", היא מספרת השבוע. "הוא התחיל להקיא, להתעטש, בקושי הצליח לעמוד. הוא חי, אבל חודש עבר מאז שקנינו אותו והוא כמעט כל שבוע מבקר אצל הווטרינר. הבת שלי בהיסטריה, כל החוויה של חתול חדש נעלמה. במקום זה היא מתה מפחד".

וטרינרים שבדקו את החתולים אבחנו מקרים של רזון קיצוני, חתלתלת, הרפס, פטריות, טפילים באוזניים, דלקת ריאות ותולעי מעיים. ד"ר יאיר וייס, מנהל אגף השירותים הווטרינריים בחיפה, מסביר: "בתנאי החזקה לקויים שיוצרים סטרס קיים סיכוי גדול יותר להתפרצות מחלות".

רחל: "באחת הפעמים היה גור שגסס, לאה לא הייתה בבית וכשהתעקשתי שאמא שלה תטפל בו היא התארגנה במשך שעה וחצי למרות שאמרתי לה שאין זמן. בסוף בעלי ואני לקחנו את הגור לווטרינר כשבטלפון לאה מבהירה שהיא מתנגדת ואומרת לחכות, שמחר בערב יבוא וטרינר הביתה. בסופו של דבר איחרנו ולא הצלנו את החתול. כשנסענו משם הוא כבר כמעט לא נשם".

איפה הכסף

כשהעמקנו בבדיקת העסק של קראיס, התברר שחלק מהלקוחות כלל לא שילמו לה ישירות על  החתולים, אלא העבירו את הכסף לבקשתה לחשבון בנק של חברה בשם "לוקסוריה", רשת קליניקות שמספקת מגוון טיפולים קוסמטיים לנשים ולגברים. החברה אינה פעילה עוד, אבל עדיין זורמים לחשבונה כספים מעסקי החתולים. אלא שלפי רשם החברות, לאה (או אנה, או גלינה, או טטיאנה) קראיס אינה הבעלים של החברה או שותפה בה; כבעלים רשום אדם בשם ואדים זלסקי.

חתולים (צילום: באדיבות המרואיינים)
צילום: באדיבות המרואיינים

תמורת כל חתול שילמו הלקוחות בין 1,800 ל-4,000 שקלים. הסכומים לא כוללים הוצאות על טיפולים רפואיים לחתולים החולים, שבחלק מהמקרים הגיעו כמעט ל-10,000 שקלים נוספים

פנינו לזלסקי. בשיחה הודה שהוא מכר של קראיס אבל אמר שאינו מודע לשלל הזהויות שלה או  לעסקי החתולים שלה. כששאלנו אם הוא קשור לעסקיה או שותף שלה, הוא השיב: "איזה עסקים? במה את חושבת שהיא שותפה שלי? אני מכר רחוק שלה". מספר שעות לאחר מכן הצגנו בפניו מסמכים המתעדים את הקשר הפיננסי בינו לבינה ושוחחנו איתו שוב. הפעם היו תשובותיו שונות: "אני מכיר טוב את לאה, ידעתי על עסקי החתולים. אני יודע עליהם. היא הוציאה חשבונית מ'לוקסוריה' לצרכי מס ואני לא יודע מה היא עושה עם הכסף". 

אתה לא יודע שהיא מעבירה כסף לחשבון שלך?
"זה הרי הכסף שלה, לא שלי".

אבל היא שלחה אותו אליך.
"כמובן, כדי לשלם מס. עכשיו היא עושה את זה דרך אדם אחר, כי אין לוקסוריה". 

מהי מהות היחסים בין זלסקי לקראיס? אחד המרואיינים טוען שהוא זה שעומד מאחורי עסקיה; ד' לעומתו מציג תמונה הפוכה. "הם שותפים עסקיים, אבל המוח בכל העסקים שלהם זאת לאה. היא חושבת על הכל. יש לה כל הזמן רעיונות, כל מיני מוצרים חדשים שהיא רוצה למכור. גם החתולים זה עניין של כסף. היא מספרת שהיא מוכרת חתולים כדי לתרום את הרווחים לחתולי רחוב, אבל זה לא נכון. היא לוקחת את הכספים לעצמה".

פערים כאלה בהבנת ענייניה ומצבה של קראיס צצים כל העת. מכר אחד שלה ששוחח איתנו מתרשם שהיא בעלת משאבים כספיים ניכרים ותוהה מאיפה הכסף; אחר יודע לספר שהיא במצוקה כלכלית. נדמה שהיא מציגה לא רק שמות שונים אלא גם פנים שונות לאנשים שונים, כפי שעולה מטענות שהעלו כנגדה במסגרת סכסוך בנוגע לדירה ששכרה, ושהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון בשנת 2014. "בניגוד לתדמית שמנסה המבקשת (קראיס) ליצור ולהציג בדבר דמות מסכנה ופגיעה אשר נותרה ללא קורת גג, יובהר כי ההיפך הינו הנכון", נכתב בכתב טענות שהוגש לעליון. "המבקשת הינה אישה מתוחכמת, בעלת עסק בן מספר סניפים, הבקיאה בהלכות המסחר בנקאות, חוזים ומו"מ, ואשר בבעלותה נכסי נדל"ן נוספים ועל כן התקשרויות מסחריות בכלל ובתחום הנדל"ן בפרט אינן זרות לה. יובהר כי לכל אורך הדרך מבצעת המבקשת מניפולציות בלתי לגיטימיות ועושה שימוש ציני במצבה האישי וזאת לשם השגה מטרותיה".

ד' לא הכיר את קראיס בתקופה שבה התגלע הסכסוך המדובר, אבל אומר שכתב הטענות מתאר היטב את עסקי הנדל"ן שהיא מעורבת בהם. "היא מוצאת עולים חדשים וגורמת להם לחתום על חוזי דירה פיקטיביים", מספר ד', "יש לה כמה דירות שהיא שוכרת בסכום מסוים ומשכירה לעולם החדשים בלי ידיעת הבעלים. היא תמיד אומרת שבתמורה היא תסדר להם עבודה".

חתולים (צילום: צילום מסך)
צילום: צילום מסך

היו ללקוחות שפנו אל קראיס בדרישה שתחזיר להם את כספם. כשחלקם התעקשו ואיימו לפנות לרשויות, היא חסמה אותם בשלל הטלפונים שלה וברשתות החברתיות

והיא באמת מסדרת?
"אני לא יודע מה היא סידרה למי, אבל לאורך השנים היו לה כמה אנשים שעבדו תחתיה, כולם עולים חדשים דוברי רוסית. הם עשו בשבילה הכל, עבדו אצלה כמעט בחינם, והיא ניצלה אותם, הבטיחה להם הבטחות ולא קיימה. היא הייתה יורדת עליהם, מאשימה אותם בדברים, מכניסה ללחץ ולפעמים מביאה אותם לבכי. היא פוגעת באנשים פסיכולוגית, יודעת לעשות מניפולציות, יודעת לדבר".

ארטיום לסטובצקי הוא אחד מאותם עולים חדשים שעליהם מדבר ד'. "הכרתי את לאה קראיס דרך האינטרנט והיא הציעה לי עבודה כעוזר שלה. נפגשנו, הסברתי לה שאין לי שפה ותעודות, והיא אמרה לי לא לדאוג. היא שכרה דירה גדולה ברחוב ירושלים בחיפה והציעה שאהיה שותף שלה שם ואגור עם שני ילדיה ועוד מישהו שמעולם לא ראיתי. היא נתנה לי לחתום על איזה נייר והזמינה אדם עם כיפה על הראש ועשתה מולי הצגה כאילו הוא בעל הדירה. חתמתי על הנייר. רק אחר כך התברר שזה לא היה בעל הדירה, ושהבעלים היה מאוד חולה ובאותה תקופה כבר גסס. אחרי שבועיים של מגורים משותפים אמרתי לה שאני עוזב כי היא לא נתנה לי עבודה. היא אמרה לי לוודא שאין לי חובות לעירייה, עזבתי, ושנה אחר כך נסעתי לקייב לראות את הבת שלי. כשחזרתי ניסיתי להוציא כסף וגיליתי שאי אפשר".

למה?
"התברר שיש לי תיק הוצאה לפועל מעיריית חיפה על חוב של 12,000 שקלים בארנונה. כל החשבונות שלי מעוקלים, אין לי אשראי, אין לי איך לקבל משכורת אפילו. אני לא יכול לקנות כרטיס טיסה כדי לראות את הבת שלי. היא ניצלה אותי וחיבלה לי בחיים".

עורך הדין של לסטובצקי, אריה פרבר: "ניסיתי לדבר עם קראיס, אמרתי, 'מינימום של יושר, את צריכה להגיד שהוא לא גר שם', אבל היא התחמקה מלדבר איתי, אמרה שהיא לא רוצה וזהו. אנחנו רגילים לנוכלים, אבל יש פה אישה מושחתת שנופלת על השכבה הכי חלשה, עולים חדשים שלא יודעים מימינם ומשמאלם". עיריית חיפה תבעה את לסטובצקי, שבכתב ההגנה שלו הפנה את ההאשמות אל קראיס. התיק עדיין נדון בבית המשפט. 

ד' מוסיף: "אני יודע שהיא נתנה לבחורה אחת, עולה חדשה שעבדה אצלה, לחתום על הסכם פיקטיבי בקשר לדירה מסוימת בחיפה. אחרי שלאה הסתכסכה עם אותה בחורה היא אמרה לבעל הדירה שהיא נכנסה לבית בעורמה וצריך להוציא אותה משם. התברר גם שהבחורה שילמה כל חודש מאות שקלים יותר ממה שלאה שילמה תמורתה לבעל הדירה. בקטנה, אבל ככה, הכנסה נוספת".

מה קורה בחדר הנעול

רחל מספרת שקראיס מחזיקה שתי דירות ברחוב נורדאו בחיפה, אחת מעל השנייה, ובנוסף מנהלת  משרד באותו הרחוב. לדבריה, בשלוש הכתובות מחזיקה קראיס חתולים. בניסיון להבין את אופן הפעולה שלה ואת המתרחש בדירות התחזתה אחת החתומות מעלה, ליאור שלו, לקונה פוטנציאלית. קראיס הציגה את עצמה בשם אנה והזמינה אותה לאחת הדירות בנורדאו. "אנה" פתחה הדלת בחיוך וסיפרה שכאן היא גרה. בדירה - סלון קטן, מטבח וחדר שינה נעול – היו באותה עת חמישה כלובי חתולים שבכל אחד מהם שני גורים. קראיס סיפרה שיש לה הרבה יותר חתולים; בתשובה לשאלה אם מדובר בגורים גזעיים היא השיבה בחיוב ואמרה שאין לה תעודות להציג. כשאחד החתולים החל להסתובב במטבח, קראיס הכניסה אותו מיד לחדר השינה ונעלה את הדלת. כששלו ביקשה לראות את החתולים שנמצאים שם, קראיס סירבה.

חתולים (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2))
צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק (2)

רחל (שם בדוי), שקראיס העסיקה כשוטפת וגוזרת ציפורניים לחתולים: "הייתי מגיעה לקלח אותם וזה תמיד היה במים קרים. לא משנה כמה ביקשתי, לא הדליקו את הדוד. לאה קאירס ידעה שהיא מוכרת חתולים חולים"

לפני הביקור ברחוב נורדאו קיווינו שפגישה אישית עם קראיס תפזר את הערפל סביבה ותספק מענה לשאלות שנותרו פתוחות – למה היא מזדהה בשמות שונים, מה קורה בכל אחת מהדירות שהיא מוסרת את כתובתן ללקוחות, היכן נמצא בית הגידול שממנו מגיעים החתולים החולים. אבל גם בארבע עיניים ושתי מסכות היא נותרה לחלוטין לא מפוענחת.

לאחר שפנינו אל קראיס, לאחר שהוגשו נגדה שמונה תלונות במשטרה על הונאה ועל התעללות בבעלי חיים (שלוש במרוצת החודשים האחרונים, חמש נוספות השבוע), מגזין mako הגיש תלונה בעניינה לשירותים הווטרינריים בעיריית חיפה. פקחים מטעמם ביקרו בכל אחת מהכתובות הידועות שלה, ולא מצאו כל זכר לחתולים. מהשירות נמסר בתגובה: "תלונה בנושא נבדקה מספר פעמים בשטח ע"י השירות הווטרינרי. בכל הבדיקות שנעשו לא נמצאה כל עדות להחזקת בעלי חיים במקומות הללו. במידה ונקבל פרטים חדשים נבדוק גם אותם לעומק". במילים אחרות, ייתכן שלעולם לא נדע איך ניהלה את עסקיה מעבר לעדויות המפורטות בכתבה.

בעמוד הפייסבוק "שיטת קראיס" נכתב כך על "המיוחדים שחיים בינינו": "מכירים את זה שאתם נכנסים לחנות ורואים אדם שמחייך אליכם כאילו שהוא חיכה לכם? וזה לא חיוך מזויף, אלא הוא באמת מקרין משהו? יש אנשים שלא עבדו דקה בחיים שלכם. כזאת כריזמה וקסם אישי. הם לא צריכים לעבוד יותר מדי כדי להרוויח כסף".

לאה קראיס: "כתבה שקרית, יש לנו וטרינר קבוע, אני עוזרת למשטרה"

ביום שני השבוע, לאחר שנודע לה כי עומדת להתפרסם כתבה אודותיה, לאה קראיס יצרה איתנו קשר. לאורך השיחה איימה מספר פעמים כי תנקוט נגדנו צעדים משפטיים לאור העובדה שהתחזינו לקונים ועל רקע מה שמהווה לדבריה "כתבה שקרית". כשנחשפנו כעיתונאיות אמרה שהבינה זאת בעצמה והוסיפה: "אני עוזרת למשטרה אז אני יודעת לזהות". כשאחת מאיתנו שאלה מה היא עושה במשטרה, הגיבה: "את לא שואלת אותי שאלות, תלמדי את זה". עם זאת, אתמול והיום היא השיבה לשאלותינו בשורה של ארוכה הודעות טקסט.

קראיס טענה ששמה אנה, שלאה היא אחותה – יצוין כי בבדיקה שערכנו לא הצלחנו לאתר אף אח או אחות שלה - שהיא באה ממשפחה של שמונה נפשות, ושכולם דואגים לחתולים. לדבריה מעורבות בעסקי מכירת החתולים מספר משפחות נוספות. לשאלת ההתחזות לשבע נשים שונות השיבה: "היו לי כמה בנות שענו לטלפונים, נתתי להם מספרים. אחר כך לא היה כסף לשלם להן, העדפתי להשקיע בווטרינר ובכוח עזר ששומר על הניקיון. הטלפונים כבר היו אצלי. בגלל שלמשפחה שלי יש כמה גזעים שונים, פרסמנו באתר כל גזע תחת שם שונה שיהיה נוח. וזה פשוט ככה נשמר, לפי הטלפון ידענו לגבי איזה סוג מתקשרים".

על מצבם הבריאותי של החתולים וסירובה לקחת אחריות על מקרי התחלואה והמוות אמרה: "יש לנו וטרינר קבוע שמבקר בכל המשפחות שיש בהם חתולים. תמותה יש לכולם כי כשהגור עובר לבית החדש המערכת החיסונית נחלשת ולא תמיד מצליחה לאזן את הבקטריות שיש בגוף. זה יכול לגרום להתפתחות מחלות רקע. אני תמיד בקשר לאחר הקנייה, ואם יש מחלות, מציעה לקחת את הגור לווטרינר שלי ולטפל בו או להחליף בגור אחר. תמיד הדרכתי והייתי בקשר עם האנשים, רק אלה שדיברו לא יפה וקיללו נחסמו".

בנוגע לטענה על היעדר תעודות גזע, ועל כך שהחתולים אינם שונים מהותית מחתולי רחוב: "איפה מכרתי חתול רחוב בטענה שהוא גזעי? אף פעם לא אמרתי שיש לחתולים תעודה. כששואלים על תעודות, אני אומרת שלגורים אין תעודות ואי אפשר להוציא. אם רוצים חתול עם תעודות - צריך להזמין בבית גידול שמתמחה בתעודות ובשמירת גזע".

בנוגע לטענות על ניצול עולים חדשים בעסקי נדל"ן השיבה קראיס: "אני לוקחת כספים מעולים חדשים? ממי? בחייך, את לא יודעת על מה את מדברת ואת לא מבינה עם מי את מדברת [...] סתם תקבלי תביעה. אני אמצא כסף ואשיג עורך דין, בינתיים אני לא אענה לך על שום דבר בלי עורך דין". מאוחר יותר הוסיפה: "לגבי דירות ששכרתי לעולים חדשים - לא ברור לי על מה את מדברת. היו כמה אנשים שביקשו עזרה עם הדירה, התנדבתי ודיברתי עם בעלי הדירות, תיאמתי מועדי הגעה, כי אני מדברת עברית יותר טוב מעולה חדש. בחיים לא לקחתי על זה כסף".

על ארטיום לסטובצקי: "אמרתי לו שהוא חייב ללכת לעירייה ולסגור את התיק. כתבתי לבעל הדירה שהוא עזב, ארטיום כתב שילך לעירייה ויסגור, ואחרי שנה כתב לי שהוא לא סגר את התיק. לא התגוררתי שם, אבל בכל זאת הצעתי לו לחלק את החוב חצי-חצי. הוא סירב".

לטענות הספציפיות של רחל השיבה קראיס: "להסתמך על אנשים שפוטרו בגלל חוסר מקצועיות? זה ממש מקצועי מצדך". על הקשר עם ואדים זלסקי אמרה: "יש לי בקשה אישית - אל תגעי בלוקסוריה ובשם של ואדים זלסקי. זה בן אדם מזהב שלא עשה שום דבר רע לאף אחד. עניין החתולים בכלל לא קשור אליו".

לעניין הטענות על חתולים שמושארים חשופים לקור: "זה נשמע לך הגיוני? בעידן שלנו יש בוילר וקומקום חשמלי. פיטרתי עובדת שהיא היחידה שהייתה יכולה להגיד עליי כאלה דברים. אני דורשת יחס קפדני לחתולים".

בשעות שקדמו לפרסום הכתבה שלחה קראיס הודעות נוספות: "עם החתולים אף פעם לא עבדתי בשביל רווח. אין לי נכסים, דירות, רכבים, וילות. אני מאמינה רק בלהרוויח בשביל לתרום [...] שאלה לי אלייך, אם אני כל כך תחמנית כמו שאת מנסה להציג אותי - איפה כל המיליונים? איפה כל הנכסים? בשביל מה לי עם שני תארים אקדמיים להתעסק עם קקה? חשבת על זה?".

ממשטרת ישראל נמסר: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבדקת ונחקרת ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת, ובהתאם חלק מהתלונות שהוגשו מצויות בחקירת משטרה פעילה. לצד זאת ככל שעלה כי מדובר בסכסוך עסקי/ אזרחי, הרי שמקומו להתברר בין כותלי בימ"ש בהליך אזרחי כמקובל".

מהטכניון נמסר בתגובה: לאה קראיסקייה אינה מועסקת על ידי הטכניון מאז 2012. היא הועסקה בטכניון במהלך לימודיה לתואר שני בשנים 2008-2012.