"ראינו את אוסף הבובות שלו, אבל לא חשדנו שיש משהו זדוני בזה. חשבנו שזה היה התחביב שלו, להכין בובות גדולות ומהודרות. לא ראינו בזה שום דבר פסול. כשגילינו את האמת נפל עולמנו": אלו היו מילותיה הראשונות של אלווירה מוסקבין לכלי התקשורת בתחילת העשור הקודם, זמן קצר אחרי התפוצצות הפרשה המזוויעה שבה היה מעורב בנה - אנטולי מוסקבין.

הוא היה פרופסור להיסטוריה, איש אשכולות שדובר 13 שפות, אדם שמרבה לטייל ברחבי העולם, מרצה באוניברסיטאות ועיתונאי מוערך מניזני נובגורוד, העיר החמישית בגודלה בכל רוסיה. מעבר לזה, רבים הגדירו אותו בתור אחד המומחים הגדולים במדינה לבתי קברות, אבל לפני 9 שנים חוקרי המשטרה הבינו מי הוא באמת. בשנת 2011, רשויות החוק הבינו שמאחורי כל התארים היוקרתיים הסתתר אדם מופרע עם אובססיה חולנית למתים - ואוסף של יותר מ-20 גוויות בדירה שבה התגורר.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Barbra (@barbrakartland) on

 

אנשים שהכירו את מוסקבין היטב היו מודעים לחיבה הביזארית שלו למתים. עורכי כתב העת Necrologies טוענים כי קיבלו ממנו מאמרים רבים בנוגע לבתי העלמין של ניזני נובגורוד, כולל אחד שנגע לתקרית מצמררת משנת 1979 שנגעה לפרופסור באופן אישי. זמן קצר לפני מעצרו על ידי המשטרה, מוסקבין הגיש מסמך שתיאר תקרית כשהיה רק בן 13 בה חבורת גברים עצרו בדרכו הביתה מביה"ס ולטענתו, כפו עליו להשתתף במסע הלוויה של נטשה פטרובה בת 11. בשלב מסוים, הם אפילו הכריחו אותו לנשק את שפתיה המתות של הילדה.

"נישקתי אותה פעם אחת, ואז פעם נוספת ואז עוד פעם", כתב מוסקבין. "אמה אז שלפה צמד טבעות נישואין. אחת מהן היא שמה על האצבע שלי והשנייה על האצבע של בתה. החתונה שלי עם נטשה הייתה מאוד עוצמתית עבורי". מאוחר יותר, הוא גרס כי החוויה המקברית הייתה מה שעורר בתוכו את העניין שלו במתים - אשר הפך במרוצת השנים להפרעה נפשית עמוקה ומטרידה.

החיבה שהפכה לאובססיה

אנטולי היה מוכר בקרב חבריו לאוניברסיטה כסטודנט שקדן להיסטוריה, אשר התעניין מאוד בלימודי התרבות הקלטית ומיתולוגיה. לעומת זאת, אף אחד מהם לא הכיר את האובססיה האמיתית שלו בחיים. מחוץ ללימודים, אנטולי נהג לשוטט לעיתים תכופות בבתי קברות ברחבי העיר.

בין השנים 2005-2007, הפרופסור ביקר ביותר מ-750 בתי קברות בסביבת ניזני נובגורוד וקיטלג באופן קפדני את האנשים שנקברו בהם - כולל את ההיסטוריה המשפחתית שלהם. לטענתו, היו ימים שהוא היה מוצא את עצמו הולך עשרות קילומטרים ביום כחלק מן האובססיה שלו. לעיתים, הוא אפילו נאלץ לישון על חבילות חציר או לשתות משלוליות בצידי הדרך. אלו שהכירו את פועלו חשבו שמדובר בעבודת מחקר, אך מאוחר יותר התברר שמטרתו האמיתית הייתה הרבה יותר זדונית.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by History Uncovered (@realhistoryuncovered) on

 

השנה הייתה 2009 כאשר מקומיים התחילו לגלות את הקברים המחוללים של בני המשפחה שלהם. מה שהתחיל עם קברים בודדים הפך עם הזמן לעשרות וחוקרי המשטרה היו אובדי עצות. ואלרי גריבקין, דובר משרד הפנים דאז, התייחס לתקרית בריאיון לכלי התקשורת המקומיים ואמר: "הסברה הגורפת שלנו היא שמדובר בארגון פשע קיצוני. החלטנו להגביר את האבטחה בבתי העלמין בעיר והורינו לבלשים הטובים ביותר לחקור את נסיבות המקרים הללו".

החקירה התנהלה במשך שנתיים שלמות ללא פריצת דרך משמעותית. אז, בשנת 2011, קרה משהו במוסקבה שזעזע את כל המדינה. מחבל מתאבד מארגון הטרור המוסלמי ריאד-אס סאליהין פוצץ את עצמו בטרמינל של נמל התעופה הבינלאומי דומודדובו. מדינה שלמה הייתה בהלם, לאחר ש-37 בני אדם נרצחו בתקרית ועוד 173 אנשים נפצעו. מאוחר יותר, ההלם הפך לכעס ועד מהרה, החלו להגיע דיווחים על פעולות תגמול בבני הקהילה המוסלמית במדינה.

זמן קצר אחרי הפיגוע, דווח על אדם מסתורי שמסתובב בבתי הקברות בסביבת ניזני נובגורוד ומשחית מצבות של מוסלמים. ערב אחד, 8 בלשים ערכו מארב באחד מבתי הקברות בעיר, רק בשביל למצוא את מוסקבין משחית חלק מן המצבות בכתובות נאצה. לאחר מעצרו, הבלשים הוציאו צו חיפוש בביתו, אבל שום דבר לא הכין אותם למה שעמדו למצוא שם. הגילוי זעזע את העולם כולו.

"אתם נטשתם את הבנות שלכם, אני החזרתי אותן לביתי וחיממתי אותן" 

אנטולי מוסקבין

מוסקבין בן ה-45 התגורר אז בדירה יחד עם שני הוריו הקשישים. חוקרים מצאו בחדרו מגוון פריטים הזויים, הכוללים מפות של בתי עלמין בעיר ואפילו מדריך ליצירת בובות. כמו כן, הם מצאו 29 בובות בגדלים שונים אשר הולבשו בביגוד מהודר. חלקן עטו מסכות גבס, אחרות היו עם יריעות בד על ראשיהן. אך לאחר בדיקה קפדנית התברר כי אלו לא היו בובות, אלא גוויות חנוטות מאותם קברים שחוללו לאורך השנים.

שוטרים שהיו בדירה בזמן החיפוש תיארו באימה כיצד מוסקבין השחית את גופותיהן בדרכים שונות. "הוא החדיר לחלק מהגופות תיבות נגינה אל תוך בית החזה, כדי שהן יוכלו להשמיע מוזיקה כשהוא נוגע בהן" סיפר אחד החוקרים. "לגופה אחרת הוא החדיר חלק מן המצבה שלה אל תוך חלל הבטן. גופה נוספת הכילה לב אנושי מיובש. זה היה פשוט מחריד".

הפרופסור המופרע הודה במהלך חקירתו כי הוא זה שהשחית את הקברים ואת הגופות שנמצאו בביתו - כולן של נשים. הוא אפילו תיאר כיצד הוא הדביק לחלקן עיניים שלו בובות, על מנת שהן יוכלו "לצפות יחד איתו בסרטונים מצוירים". לאחרות הוא היה עורך מסיבות יום הולדת חגיגיות. הוא הסביר שהוציא את גופות מקבריהן משום שהוא היה בודד.

 

בסיום החקירה הפלילית, התברר כי הגופות שנמצאו בביתו נעו בין הגילאים 3 ו-25. פרקליטים האשימו את מוסקבין בעשרות עברות הקשורות לחילול קברים והתעללות בגופות. לאחר התפוצצות הפרשה, כלי התקשורת המקומיים כינו את מוסקבין בתור "שר המומיות" או "אמן הבשמים" (בהשראת ספרו של פטריק זיסקינד "הבושם"). בריאיון לסוכנות ידיעות מקומית, שכניו של מוסקבין סיפרו שהוריו היו אנשים נחמדים מאוד, אך תמיד נפלט מדירתם צחנה מחרידה. "זה היה כאילו משהו התקלקל להם במרתף", אמר. "הריח היה בלתי נסבל".

מוסקבין הודה בבית המשפט ב-44 סעיפים של השחתת קברים והתעללות בגופה. הוא מעולם לא הביע חרטה על מעשיו ובמהלך הדיון המסכם, הוא אף פנה אל הורי הקורבנות ואמר: "אתם נטשתם את הבנות שלכם, אני החזרתי אותן לביתי וחיממתי אותן". הוא אובחן עם סכיזופרניה זמן קצר לאחר מכן ונשלח לרצות תקופת אשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי סגור.


פסיכיאטרים ומטפלים שעובדים עם מוסקבין דיווחו בשנים האחרונות כי הוא הציג שיפור במצבו הנפשי. למעשה, ניתן אף לשקול את שחרורו בחזרה לחברה. למרות זאת, תובעים ובני משפחות הקורבנות דורשים מן הרשויות שלא להתיר זאת. נטליה שרדימובה, אמה של הקורבן הראשון של מוסקבין, התייחסה לשמועות הנוגעות שחרורו ואמרה שאסור לשחררו בשום מחיר.

"היצור הזה הביא פחד, אימה ובהלה לחיי", אמרה האם. "אני מצטמררת מהמחשבה שהוא יהיה חופשי ללכת לאן שהוא רוצה. אני ובני משפחות של קורבנות אחרים לא נשקוט. צריכים לדון אותו למאסר עולם. ממדי האימה במעשיו הם בלתי נתפסים. האדם הזה חי עם הגופה של בתי במשך שנתיים". בשנה שעברה, בית המשפט אישר את המשך אשפוזו של מוסקבין במוסד הפסיכיאטרי עד להודעה חדשה.