זנב עקרב (צילום: oddity central)
לפעמים מרסקים את הזנב ומעשנים בג'וינט | צילום: oddity central

סמים הם בדרך כלל חומרים רעילים. אם הייתם צורכים אותם בכמויות גדולות, כנראה שהייתם מתים. בגלל שאתם לוקחים אותם בכמויות קטנות, ההשפעה שלהם לטווח הקצר היא הזיות, התמסטלות ותחושת היי, ולטווח ארוך – אין לדעת. הרחק מהעולם המערבי, במקומות שאין בהם גישה לכל מיני סמים שנרקחו במעבדות כימיה, משיגים השפעות דומות באמצעות סם שמצוי בטבע: ארס של בעלי חיים.

טרנד הסטלנים הלוהט ביותר בפקיסטן כרגע הוא עישון עקרבים. זה מנהג עתיק יומין במדינות דרום אסיה שזכה לאחרונה לעדנה מחודשת בקרב הצעירים הפקיסטנים, ואפשר להבין למה: ההכנה פשוטה מאוד וההשפעה חזקה מאוד. כל מה שצריך זה לתפוס עקרב (הם מצויים בשפע בארץ המדברית הזאת), להרוג אותו ואז לייבש אותו בשמש במשך מספר שעות או לצלות אותו על הגריל. אחר כך מעלים באש את הפגר המת ושואפים את העשן. הארס נמצא בזנבו של העקרב, ויש כאלה שמעדיפים לרסק אותו ולערבב אותו עם חשיש וטבק ולעשן את התערובת בסיגריה מגולגלת.

ארכיון (צילום: רויטרס)
10 שעות השפעה, 6 שעות מתוכן כאבים | צילום: רויטרס

השפעת הארס מיידית. כך היא מתוארת בספרו של הסוציולוג דייויד מקדונלד "סמים באפגניסטן", שראה אור בשנת 2007: "פניו ועיניו של האיש הפכו אדומים מאוד... הוא נראה שיכור אך היה ער ודרוך, למרות שמעד ונפל כשניסה לקום ממצב ישיבה... לאוויר היה טעם 'מתוק', יותר מזה של חשיש, אך גם מצחין. ההשפעה המשכרת נמשכה יותר מזו של חשיש".

היי עקרבים נמשך כ-10 שעות. 6 השעות הראשונות רצופות כאבים, עד שהגוף מסתגל לחומר. התחושה משתפרת עם הזמן, והופכת להנאה ולבסוף לעונג גדול. "הכל נראה כאילו רוקד", נזכר סובאט חאן, מעשן עקרבים לשעבר בן 74. חאן התמכר לעישון כשהיה בן 20, והוא אומר שההתמכרות הפכה לציר המרכזי בחייו עד שהצליח להיגמל.

עקרב כתום (צילום: stock_xchng)
ממכר ומסוכן במיוחד | צילום: stock_xchng

מומחים מסכימים שארס העקרב מסוכן יותר למוח האנושי מסוגים אחרים של סמים. "עישון עקרב גורם לאובדן זיכרון גם לטווח קצר וגם לארוך", מזהיר ד"ר עזיז ג'מאל. "העישון גורם למצב הזייתי, שבעישון ממושך יכול להפוך לקבוע". סכנה אחרת טמונה בטריק של המכורים הקשים, שנוקטים בגישה מהירה ומכאיבה כדי להשיג את מנת הסם שלהם - הם פשוט משלמים כסף כדי להיעקץ. 

עישון העקרבים הפך בפקיסטן לבעיה לאומית של ממש, ולאחרונה עולים קולות הקוראים לדה-לגליזציה של המנהג. אלא שהתופעה מתפשטת בעקבות ההצלחה בהפללת סוחרי סמים ואלכוהול. "צעירים מאזורים אורבניים יוצאים לכבישים המהירים בחיפוש אחר השיגעון החדש", מספר קצין משטרה מקומי. 

יש מצב שגם אנחנו, אם היינו חיים בפקיסטן, היינו מעדיפים להיות מסטולים כל היום.