זעקות כאב עוצמתיות פילחו את שמי הלילה באלסקה בזמן שאיימי בהתה באימה בבן זוגה שרוע על האדמה הרטובה – חסר ישע תחת גופו העצום של דוב חום במשקל של יותר מחצי טון. "הוא הורג אותי!", צווח טימותי והתחנן בפני חברה שלו שתכה את הטורף העצום ותבריח אותו. בהיעדר רובה ציד או תרסיס נגד דובים, הסיכוי היחיד של שניהם לשרוד את העימות הקטלני עם חיית הבר היה להפסיק להשתולל ולהעמיד פני מת. לרגע אחד, שקט שרר במאהל הקטנטן למעט הנהמות הצורמות של הדוב הגדול. איימי נדהמה לראות כיצד הוא זונח את טימותי ברגע שזה הפסיק להתנועע על האדמה ולצרוח, ולרגע אחד עוד הייתה לה תקווה ששניהם יוכלו לשרוד את אותו לילה סתווי. היא ניגשה לעזור לבן זוגה הפצוע והמבוהל – אבל אז הנהמות התחזקו שוב. הדוב חזר וכל שביב של תקווה להינצל נגוז לעולמים.

***

טימותי טרדוול נולד בניו יורק באביב של 1957 ותמיד היה מוכר בתור ילד שאוהב טבע וחיות. בביה"ס התיכון הוא היה הכוכב של נבחרת הצלילה ונהנה לטפל בסנאים שחיו בסביבת ביתו בלונג איילנד. הוריו, ואל וקרול דקסטר, מספרים שהוא היה נער רגיל לחלוטין עד שסיים את התיכון. עד היום לא ברור מה הייתה התפנית שגרמה לו להשתנות בצורה דרסטית כל כך בתקופת הקולג', אבל ברור לחלוטין שכגבר צעיר הוא היה מופרע מאוד.

View this post on Instagram

A post shared by Tyler47‪✄ (@tyyler47) on

טרדוול התמכר לאלכוהול במרוצת השנים ואפילו החל לצרוך הרואין. בניסיון להוציא אותו ממעגל הסמים, חבר קרוב לקח אותו לאחת משמורות הטבע הלאומיות באלסקה – שם למעשה הוא נפגש לראשונה בחייו עם דובים. שם, על פי ספרו האוטוביוגרפי (Among Grizzlies: Living with Wild Bears in Alaska), הוא התאהב בדובים. הוא הבין שלחקור דובים הפך לייעוד החדש שלו בחיים. מאותו רגע, הטורפים הפראיים הפכו להתמכרות החדשה שלו.

לידתו של איש הגריזלי

במשך 13 שנים, טימותי טרדוול השקיע את מיטב זמנו במחקר ותצפית על זני דובים שונים שחיים באזור שמורת הטבע הלאומית קאטמאי, אשר שוכנת בחלקו הצפוני של חצי האי אלסקה. חמוש במצלמת וידיאו ויומני מסע, הוא תיעד באדיקות את חיות הבר באזור אותו כינה "מקדש הגריזלי". טרדוול צבר למעלה מ-100 שעות צילום באזור, כולל סרטונים של דובים, שועלים ווידויים אישיים. ככל שבילה שם יותר זמן, הקשר של חובב הטבע לציוויליזציה הלך ונעלם, ואילו הקשר שלו אל חיות הטרף התהדק.

בצילומים של טרדוול אפשר לראות כיצד הוא מצא את עצמו לעיתים תכופות במרחק יריקה מהדובים שחיו באזור. לפעמים, הוא אפילו היה מתקרב אל חיות הבר עד כדי מרחק נגיעה. מקורבים שהכירו אותו אז היו מתארים איך הוא היה משחק לפעמים עם גורי דובים ומספר שפיתח איתם קשר אמון. צ'ארלי ראסל, חוקר דובים אמריקאי ועמיתו של טרדוול, סיפר כיצד טימותי סרב לקחת אמצעי זהירות לסיורים שלו – לא תרסיס פלפל נגד דובים וגם לא גדר חשמלית. לטענתו, טרדוול השתמש רק פעם אחת בתרסיס נגד דובים והתוצאה ציערה אותו כל כך, שמעולם לא חזר להשתמש במכשיר מאז. אכן, איש הגריזלי ראה את עצמו בתור חבר של הדובים – מנגד, פקחים מקומיים התייחסו אליו בתור אסון שרק מחכה לקרות.

View this post on Instagram

A post shared by Goodfellas - Good Food (@goodfellasgoodfood) on

בעקבות שיטות המחקר המסוכנות של טרדוול, הוא מצא את עצמו לא פעם בעימותים עם אנשי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. על פי הרישומים שלהם, החוקר הפר לפחות 6 הנחיות בטיחות בין השנים 1994-2003, כולל סיורים ללא רישיון, הקמת מחנה באותו מקום יותר משבוע, אחסון מזון בניגוד להנחיות, הטרדה של חיות בר ואפילו הטרדה של עובדי הפארק (ביניהם פקחים ומדריכי טיולים).

היעדר שיתוף הפעולה עם שירות הפארקים הלאומיים הוביל את אנשיו לפקח על טרדוול באופן צמוד בתחילת המילניום. פעם אחת, פקחי שמורת הטבע הלאומית קאטמאי נאלצו לוודא בעצמם שהוא אכן מקפיד על ההנחיה להעתיק את המחנה שלו לנקודה במרחק של יותר מ-1.5 ק"מ – משנה זהירות לכך שלא ימשוך אליו דובים, שועלים או זאבים. עד מהרה, טימותי הבין שאם הוא רוצה להמשיך במחקר שלו בשמורת הטבע, הוא ייאלץ לשנות את הלך הרוח שלו בקאטאי. על כן, הוא פשוט החביא טוב יותר את המחנות שלו וכך פקחים לא נתקלו בו בכלל – לפחות לא עד אותו יום גורלי בסתיו של 2003.

הארוחה האחרונה של דוב 141

ב-3 באוקטובר, 2003, טימותי חוזר לשמורת הטבע קטאמאי. הפעם, הוא כשהוא מלווה בזוגתו, סטודנטית לרפואה ששמה איימי היוג'נרד. השניים התמקמו בקרבת אגמון קפליה העליון, שבועות ספורים לקראת סוף הסתיו. חוקר הדובים האמריקאי ידע שזה הזמן שבו הטורפים העצומים יזללו את כל מה שנקלע לדרכם במטרה להעמיס שומנים לקראת שנת החורף. בני הזוג חנו בקרבת נקודה באגמון שבה דובים נוהגים לתפוס דגי סלמון שמנים. ביומני המסע שלו מאותם ימים, טרדוול מתעד כי כל הדובים שנתקל בהם היו זרים לו – וכולם היו עצבניים מהנוכחות שלו.

יומיים אחרי שהתמקמו באזור האגמון, הוא שוחח עם חבר באמצעות טלפון לווייני, אמר ששלומו בסדר ובכוונתו לעזוב את המקום ביום שלמחרת באמצעות מונית אווירית שהוזמנה בשעות הבוקר. ב-6 באוקטובר, מטוס קל חג מעל אגמון קפליה ונחת ברכות במים. הטייס יכול היה לראות בבירור את המחנה של טימותי שהיה מפורק לחלוטין ללא סימן לחוקר או לזוגתו. לפתע, הוא ראה דוב חום גדול מסתובב בקרבת שרידי האוהל – ובשלב הזה, הוא כבר הזעיק את שירות הפארקים הלאומיים.

פקחים שהוזעקו למחנה של טרדוול מצאו בו דוב בוגר ועצבני ששומר על שרידי האוהל. הדוב הסתער על הכוח ונורה למוות. הוא זוהה מאוחר יותר בתור "דוב 141": דוב חום, זכר בן 28, במשקל של כ-450 ק"ג. סיור מהיר באזור המחנה חשף את שרידי גופותיהם המרוטשות של טימותי ואיימי, שהיו מפוזרים בכל עבר. חוקרים מצאו את ראשו של טרדוול, מה שנותר מעמוד השדרה שלו וזרועו הימנית. שרידי גופתה של איימי נמצאו מתחת לאוהל של בני הזוג.

חוקרים מצאו מאוחר יותר איברים נוספים של טרדוול, לאחר שעקרו את הקרביים של הדוב ורוקנו אותם על הארץ. בין היתר, הם מצאו כמה מאצבעותיו של החוקר וגם חלקים נוספים מהגפיים שלו. שרידי גופותיהם הועברו מאוחר יותר למכון פתולוגי באזור לצורך בדיקות זיהוי. למרות זאת, בני משפחתו של טרדוול אישרו מיד כי אלו אכן שרידי גופתו אחרי שזיהו את שעון היד שלו – שעדיין נותר על זרועו הימנית. אנשי שירות הפארקים הלאומיים חשפו מאוחר יותר כי זו הפעם הראשונה שאנשים נטרפו על ידי דובים בשטחי קאטאי, מאז פתיחת הפארק ב-1920.

View this post on Instagram

A post shared by The Cult of Curiosities (@cultofcuriosities) on

אחד הממצאים המטרידים ביותר מפרשת מותם של טימותי טרדוול ואיימי היוג'נרד הייתה מצלמת הווידיאו שנמצאה בזירה. בימים שאחרי מציאת הגופות, החוקרים גילו כיצד המצלמה הקליטה את הרגע המצמרר שבו הדוב תקף את טרדוול. ההקלטה, שנמשכה 6 דקות וכללה רק סאונד, הפכה לעדות הנוראית היחידה מאותו לילה גורלי ומשמיעה את זעקות האימה של בני הזוג בזמן שהדוב תוקף את טימותי. לחלק מההקלטה, שקשה מאוד לשמיעה, ניתן להקשיב כאן.

לארי ואן דייל, ביולוג בשירות מדור חיות הבר באלסקה, שימש כיועץ מומחה לנושא הפרשה. במסמכים שהותרו לפרסום אחרי שהחקירה נחתמה, ואן דייל טוען כי כנראה לעולם לא נדע מה באמת הוביל לתקיפה של הדוב – אבל הוא טען שיש לו סברה מלומדת. "בהתחשב בעונה ובראיות שהיו במקום, דוב 141 היה זכר מבוגר שחי באזור וחיפש מזון לקראת החורף", כתב ואן דייל. "להערכתי, מעשיו של טרדוול לקראת התקרית הם מה שהובילו לקטסטרופה. בין אם זה האופן שבו הוא התנהג ליד הדובים במשך שנים, הבחירה שלו להתמקם ליד אחד ממקורות המזון שלהם או הבחירה שלו לא להשתמש במשנה זהירות או הגנה".

טימותי טרדוול זכור על ידי בני משפחתו וחבריו כאדם שאהב חיות בר. ובדיוק בגלל זה הוא תמיד התקשה לשמור על המרחק הבטוח מהם. מבקריו ועמיתיו מתארים כיצד הוא תמיד הפר את האיזון בין האדם והטבע, ויצר קשר שלא היה אמור להיווצר עם חיות הבר. באחד מסרטוניו עוד מתקופת התצפיות שלו, טרדוול העיד על עצמו שהוא "מוכן למות בשביל החיות האלה". בסופו של דבר, הנבואה המצמררת הזו התגשמה.