"אני מקוללת על ידי מלאך המוות": תושבת בריטניה חשפה לאחרונה כיצד איבדה חמישה מאחיה ואת אמה – רובם בטווח של 7 שנים בלבד. אליזבת' קופי, שפרסמה לאחרונה את ספר הזיכרונות שלה, And the Little One Said, חשפה בריאיון לאתר ה-Sun כי הטרגדיה המשפחתית הראשונה שפקדה את חייה הייתה בשנת 1986 – כאשר אחיה הבוגר ג'ון שם קץ לחייו.
"הייתי בת 23 כשהוא קפץ אליי לכוס תה ואמר לי שהוא טס מחר לאלפא סנטורי", סיפרה. "כששאלתי אותו איפה זה, הוא פשוט הצביע לשמיים. צחקתי. היום אני מבינה שזו הייתה הדרך שלו לומר לי שהוא מתכוון להתאבד. גופתו נמצאה ביום שלמחרת, ללא רוח חיים במכוניתו הנטושה". 20 שנה מאוחר יותר, היא התמודדה עם רצף של טרגדיות נוספות.
בשנת 2008, דיאן, אחותה הקטנה, לקתה באירוע מוחי בזמן נהיגה והייתה מעורבת בתאונת דרכים. רופאים הצליחו לייצב את מצבה בבית החולים, אך סיפרו שהיא לקתה במוות קליני 4 פעמים בזמן הפינוי באמבולנס והתמודדה עם נזק מוחי בלתי הפיך. באותם ימים, היא הייתה שרויה בתרדמת ורופאים הדגישו שגם אם תתעורר, היא תהיה צמח עד יומה האחרון. למרות זאת, היא הדהימה את כל המומחים אחרי שהתעוררה וחזרה לתקשר. אליזבת' הוסיפה: "בסופו של דבר, דיאן שרדה יותר זמן משלושה מאחיה ואמה".
בשנה שלאחר התאונה של דיאן, חלה התדרדרות משמעותית במצבה הנפשי של סאלי, אחות נוספת במשפחה. "היא לא הייתה ישנה ולעיתים נעלמת לשעות ארוכות", ציינה אליזבת'. "יום אחד, תפסנו אותה שותה אקונומיקה ואשפזנו אותה בכפייה". באוקטובר 2009, גופתה של סאלי נמצאה מתה על גרם המדרגות של ביתה. בשנים שלאחר מכן, יתברר שהיא מתה כתוצאה מערבוב של תרופות מרשם. חודש מאוחר יותר, אמן של האחיות מתה כתוצאה מגידול סרטני במוחה.
בשנת 2011, טרגדיה נוספת הכתה במשפחה כאשר סטיב, אח נוסף, מת כתוצאה מתסחיף במחזור הדם שלו. בשנים שלאחר האירוע המוחי של דיאן, בני משפחתה שקלו להביאה לשוויץ לצורך טיפול המתת חסד. למרות זאת, הוחלט לתת לה טיפול פליאטיבי תומך להקלת הסבל. בפברואר של 2014, היא הלכה לעולמה בגיל 59. אחותה התאומה, לזלי, מתה 3 שנים לאחר מכן כתוצאה ממחלת ריאות.
מבין שבעת האחים, כל מי שנותר היו אליזבת' ואחיה דיוויד. כיום, היא מספרת שלמרות רצף הטרגדיות במשפחה, היא עדיין יצאה מחוזקת בסופו של דבר. "כשאני חושבת על רצף האירועים, זה מרתק אותי", ציינה. "אני נדהמת מזה שדיאן שרדה כל כך הרבה זמן במצב שלה. למעשה, היא זו שלימדה אותי שיש הרבה יותר מורכבות לחיים ומוות. בזכותה, אני הרבה יותר מעריכה את הדברים הטריוויאליים – כמו השמיים הכחולים או העצים. רק כשכולם נעלמים לך בין האצבעות אתה יכול להעריך את הדברים הקטנים".
מתמודדים עם מחשבות אובדניות? אל תהססו לפנות לעזרה
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית במספר הטלפון 1201
ניתן לפנות גם במייל דרך עמוד האינטרנט