דניאל נחמני מירושלים לא האמין בחיים שיתפסו אותו על הפשע המזוויע שביצע. זה קרה בלילה קר בשנת 1998. במשך 16 שנה הוא הסתובב חופשי כציפור דרור. עבד כמוסכניק, הקים משפחה, אבל את הסוד הנורא מכל שמר רק לעצמו. באותו יום גורלי, נחמני הבחין בנועה אייל עומדת בתחנת אוטובוס בדרכה הביתה. היא פספסה את האוטובוס האחרון והוא אסף אותה בטרמפ במכוניתו. במקום להסיעה הביתה, נחמני סטה ליער רמות. על פי חשד המשטרה בזמנו, הרוצח אנס אותה, תקף אותה באכזריות ולאחר מכן רצח אותה.
במשך כל השנים התיק של אייל המתין לראיית זהב שתביא למעצר הרוצח. לפני כארבע שנים הגיע קצה החוט הראשוני. קרוב משפחה של נחמני נעצר בחשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה. בדיקת DNA שנלקחה מקרוב המשפחה חשפה בפני החוקרים ממצא מדהים, לפיו הבדיקה מתאימה לממצא שהיה בזירת הרצח של אייל.
החוקרים החלו לעקוב אחרי נחמני כדי להשיג ראיות עבור התיק של אייל. באחד הימים הוא הלך לתומו ברחוב וירק על מדרכה. החוקרים אספו את דגימה מהרוק ומיהרו להשוות אותה לממצאי ה-DNA שנמצאו בזירת הרצח של אייל. הם מצאו התאמה מושלמת - נחמני הוא הרוצח. נחמני, היה בהלם כאשר נעצר, הוא מיהר להכחיש אבל זה לא עזר לו.
השבוע, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים הסתייעו בממצאי DNA כדי להרשיע את נחמני ברצח, אך במקביל לכך הוא זוכה מעבירת אונס.
"אין ספק שבזכות ה-DNA התיק הזה פוענח. מאגר ה-DNA והשימוש בו סייע לפענח מאות מקרי רצח, שוד ואונס", הסביר קצין משטרה במטה הארצי, "מי שמבצע פשע חשוב שיידע שבסוף הוא ייתפס".
השימוש בבדיקות DNA שינה את עולם החקירות ופענוח הפשעים. הנה עוד חמישה מקרים בישראל שהוכיחו שבדיקה אחת פשוטה של DNA יכולה לשנות הכל עבור הקורבנות ומשפחותיהן:
1. רצח ענת פלינר
זה היה אחד ממקרי הרצח שבמשטרה לא האמינו שיצליחו אי פעם לפענח. זה קרה בלילה באפריל, 2006. קטין בן 15 וחצי דפק על דלת ביתה של עו"ד ענת פלינר במטרה לבצע שוד. היא פתחה את דלת הבית ואז הקטין דרש ממנה כסף ואיים עליה בסכין לעיני ילדיה. היא צעקה לעזרה והוא בתגובה דקר אותה פעמיים למוות ונמלט מהמקום.
במשך שנתיים המשטרה גיששה באפילה. היה חשש כבד שהתיק לעולם ישאר בגדר תעלומה, אבל חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז תל אביב הצליחו להשיג ראיות DNA שקשרו את הקטין לזירת הרצח. זה קרה כאשר הוא נחשד בפשע אחר - גניבת אופנוע. לא היה מקום לספק והנער בן ה-17 הודה במעשה ושחזר אותו.
"המטרה שלי הייתה לשדוד כסף במזומן מדיירי הבית", טען הקטין. הוא נשפט ונדון ל-18 שנות מאסר וכן חוייב לשלם 200 אלף שקל פיצוי למשפחתה.
2. השודדים האכזריים
לפני כשש שנים פעלה במערב הנגב ובאזור קריית גת כנופיה אכזרית ביותר של שודדים מהמגזר הבדואי. הם נהגו לפשוט על בתים במושבים, לקשור את בני הבית כשהם מאיימים עליהם באקדחים וסכינים ולגנוב את הרכוש והמזומנים ולברוח. כך הם שדדו גם עו"ד פלילי וקשרו את בני משפחתו בחבלים כל הלילה. הם לקחו כספת מלאה במזומנים ותכשיטים ונמלטו. צוות חקירה הוקם במשטרת מרחב הנגב, אך הוא לא הצליח ללכוד את החשודים.
אלא שאחד השודדים עשה טעות קריטית: באחד ממעשי השוד שביצעה הכנופיה במושב בית הגדי, אחד השודדים עישן סיגריה ואת הבדל זרק לתוך השירותים. הוא אפילו עשה באסלה את צרכיו. חוקרי המז"פ שהגיעו לזירה איתרו את הסיגריה ושאריות הצרכים, שלחו לבדיקת DNA, ותוצאות אלה התאימו לעבריין רכוש ידוע ובכיר בעולמו, מהמגזר הבדואי. הוא נעצר, הודה במעשה ושני חבריו שהיו עמו הופללו ונדונו ל-12 שנות מאסר בפועל. הכל בזכות בדל הסיגריה.
3. רצח רינת רואס
רינת רואס צעירה בת 20 מאשדוד, עשתה את דרכה הביתה מעוד יום עבודה בחנות בגדים בקניון עזריאלי בתל אביב. זו הייתה שעת לילה מאוחרת. בילאל שאכר בן 30, תושב צפון הארץ שהבחין בה צועדת לעבר ביתה, חטף אותה לתוך אתר בנייה, אנס ורצח אותה. למחרת הוא נעלם מהמקום, עזב את עבודתו באתר הבנייה ועבר להתגורר באזור קריית מלאכי.
במשך תשע שנים שאכר היה חופשי. הוא לא חשב לרגע שהמשטרה תצליח לפענח את הרצח, היות שחוקרי היחידה המרכזית במשטרת מרחב לכיש שלחו דגימות מזירת הרצח למעבדה לזיהוי פלילי במטה הארצי ולא מצאו דבר.
לפני כחמש שנים, שאכר הובא לתחנת משטרת קריית מלאכי לחקירה בגין עבירת אלימות כלפי אישה. חוקרת בתחנה החליטה - למרות שלא היה צורך מיוחד - לקחת דגימת רוק משאכר. הדגימה הועברה למטה הארצי של המשטרה וכעבור כמה ימים, בינגו: התברר שהדגימה תואמת לזו שנמצאה בזירת הרצח של רואס.
נגד שאכר הוגש כתב אישום, למרות הכחשותיו. הוא נדון למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר בגין האונס והוא נדרש לפצות את משפחתה של רואס ב-258 אלף שקל.
4. אונס האחיינית
תושב ירושלים שאנס את אחייניתו במשך שנים רבות, גרם לה להרות כשהייתה בת 14 בלבד, והיא נאלצה לעבור הפלה. האיש נעצר לחקירה לאחר שהאחיינית התלוננה, אבל הכחיש מכל וכל את הטענות של אחייניתו. הוא טען שמדובר בעלילה שקרית.
החוקרים לקחו ממנו דגימת DNA וכן גם מהעובר. הדגימה הצביעה על התאמה וקבעה כי הדוד אכן היה אביו של העובר.
הוגש נגדו כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בהכרעת הדין השופטים התמקדו בכל תהליך בדיקת ה-DNA, שקבעו שרמת ההתאמה היא 99.9 אחוז. גרסתו של הנאשם קרסה כמגדל קלפים והוא הורשע בזכות אותה בדיקה פשוטה.
5. הרצח המשולש
זה קרה בכנרת בספטמבר 2001. שלושה בני אדם: שרון מוסאי, 31, דוד מרגי, 47, ורפי ויצמן 40 נורו למוות מטווח קצר לעיני בנות זוגם בחוף שלדג בכנרת. כמה שעות לאחר הרצח, ביער פורייה הסמוך לטבריה, נמצאו כובע גרב, שני אקדחי תשע מ"מ, קסדה ואופנוע, שעל פי החשד הוסתרו ושימשו את הרוצח.
מהמקום נלקחו דגימות שיער ורוק, שהיה על בדלי סיגריה. ההערכה הייתה ששני אנשים ביצעו את הרצח וזאת בהסתמך על עדות נשות הנרצחים.
חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מרחב העמקים תחקרה ותשאלה עשרות אנשים כחשודים במעשה ולבסוף עצרה לחקירה את יהודה אוחיון, עבריין טברייני מוכר. דגימות ה-DNA שנלקחו מהסיגריות הצביעו על התאמה ל-DNA של לאוחיון.
אוחיון הכחיש שביצע את הרצח אבל בסופו של דבר נדון ל-12 שנה בגין סיוע לרצח. הרוצח שירה לא אותר עד היום אבל במשטרה מאמינים שהוא ייעצר ושזה רק עניין של זמן עד שייתפס בזכות הראיות.