גברים ש"שוכחים" שהם נשואים זה כנראה לא כזה נדיר, אבל גברים שזה קורה להם באמת, שעות ספורות לאחר שעמדו מתחת לחופה ונשאו נדרים, זה כבר מקרה חריג.

כריס מאלון בן ה-49, נישא לאהובת לבו אבריל בת ה-43, והשניים תכננו לחגוג את ליל הכלולות בבית המלון Macdonald Houstoun House שבכפר הסקוטי אפהול. מאלון, ככל הנראה, הרגיש רע שסבלי בית המלון צריכים לשאת לבדם את כל מתנות החתונה של השניים עד לסוויטת ירח הדבש שבקומה ה-12, אז הוא התנדב לסייע להם. למרבה הצער, הוא החליק על המעקה שבסמוך למדרגות וצנח למטה מגובה של כ-3.7 מטרים - כשהוא נחת על ראשו קודם. אשתו הטרייה אבריל חזתה במתרחש אך לא יכלה לעשות דבר כדי לעצור את מה שקרה.

"רצתי לעברו", היא משחזרת, "והיה המון דם, הוא היה מטושטש, הוא נאנח ודימם המון. החזקתי אותו בזרועותיי והתחננתי שיישאר איתי, כי הוא יצא וחזר מהכרה. זו הייתה כמו חוויה חוץ גופית, חשבתי לעצמי שזה לא יכול לקרות, זו החתונה שלי".

מאלון הובהל לבית החולים בתרדמת, שם נקבע כי הוא סובל משברים בגולגולת, שבר בגב, סדקים ונקע בכתף, שבר ביד וחבלות בלב ובריאות כתוצאה מהנפילה. הוא נחת על גבו, והרופאים השוו את מצבו לזה של אדם שנפגע בתאונת דרכים. הוא חובר למכונת ההחייאה אך חטף דלקת ריאות כתוצאה מהנזק בריאות שלו. בניתוח לשיקום הגב הוכנסו לעמוד השדרה שלו ארבע סיכות, אך במהלך הניתוח התגלה כי הוא גם סובל מדימום בחלק הימני של המוח שלו - אבל לא שם נגמרה הדרמה.

לאחר עשרה ימים מאלון התעורר מהתרדמת אך טען שאין לו שום זיכרון מהחתונה עצמה, רק ממה שקרה לפני ואחריה. "הייתי פיכח", טוען מאלון, "שתיתי רק שני משקאות לכל אורך היום. הרגל שלי פשוט נתקעה במדרגה ונפלתי קדימה. לא הצלחתי לעצור את עצמי, והדבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי בבית החולים לאחר 10 ימים".

"זה היה היום הכי מדהים בחיים שלי", מספרת אבריל, "פשוט קסום. פגשתי את הנפש התאומה שלי והייתי כל כך מאושרת, ואז חששתי שהוא יילקח ממני. שהיתי כל הזמן לצדו בביתה חולים וראיתי שהוא מתאושש, אבל הוא היה ממש ממש מבולבל. הוא לא זכר שהתחתנו. התחלתי לשיר לו את השיר שלצליליו רקדנו את הריקוד הראשון, ואז הוא פשוט התחיל לזמזם אותו איתי, זה היה רגע נפלא".

הרופאים חזו בתחילה כי ייקח לו שנה וחצי להשתקם לחלוטין, אך לאחר ארבעה שבועות הוא כבר היה בחזרה בביתו עם ילדיו מנישואים קודמים, וילדיה של אשתו הטרייה. הוא עדיין לא בריא מספיק כדי לחזור לעבודתו בתור פקיד מנהלתי, אבל טוען שהדבר הכי גרוע הוא שהוא לא יכול לשחק עם בנו בן השנתיים, לא יכול להרים אותו ולא מסוגל אף לחבק אותו, בגלל הפציעות בגב. כמו כן הוא מספר שאיבד את שמיעתו באוזן השמאלית, וגם את חוש הטעם והריח שלו, אבל עדיין מייחס את ההחלמה שלו למעשה נס ולכוח התפילה.