ישנן אינספור דרכים למות בעולם האכזר הזה – חלקן אכזריות יותר מאחרות. למרות זאת, אלו שמכירים את סיפור מותו המצמרר של ג'ון אדוארדס ג'ונס, סטודנט לרפואה בן 26, סבורים כי מה שקרה לו חייב להיות המוות הנוראי בכל הזמנים. ואם אתם מתמודדים עם קלסטרופוביה, בבקשה תפסיקו לקרוא עכשיו.

ב-24 בנובמבר, 2009, אדוארדס נכנס בפעם האחרונה בחייו למערת "נאטי פאטי" ביוטה. זאת כמובן לא הייתה הפעם ראשונה שהוא הזדחל במעבריה הצרים ובצעירותו, סייר המערות החובב תמיד יצא משם בשלום. למרות זאת, באותו יום גורלי הוא החליט דווקא לנסות לחצות את מעבר "תעלת הלידה" – החלטה שבסופו של דבר הובילה למותו הטרגי.

מעבר "תעלת הלידה" היה מוכר בתור אחד החללים המורכבים ביותר ב"נאטי פאטי". מדובר בעצם במעבר צר מאוד שבשביל לחצותו, על הסייר להימצא במצב מאונך כשראשו כלפי מטה. יאמר לזכותו של ג'ון שהוא חצה כבר בעבר את "תעלת הלידה" – אם כי זה היה בהיותו ילד קטן וגרום. כעת, בבגרותו, זה היה סיפור אחר לגמרי.

ג'ון החל להזדחל ב"תעלת הלידה", תחילה בעזרת המרפקים, אחר כך בעזרת קצות האצבעות והאגן. כשהגיע לנקודה שבה היה צריך להיות עם ראשו כלפי מטה, הוא הצמיד את ידיו לבית החזה בשביל לשלוט יותר בקצב הירידה שלו. לפתע, הוא נחרד לגלות שהפסיק להתקדם ולא משנה כמה הוא מתנועע בין הסלעים האדירים, הוא לא זז ממקומו. ללא יכולת להסתובב או לזוז אחורנית, ג'ון הבין שהוא היה תקוע מתחת לאדמה.

אחרי כמה דקות ללא תזוזה, ג'ון הבין שהדרך היחידה שלו להינצל מהתסבוכת המפחידה היא להמשיך להתקדם בכל דרך אפשרית. בשלב הזה, הוא החל להתקדם תוך כדי שהוא מרוקן אוויר מראותיו. בכל פעם שנשף אוויר, הוא התקדם עוד כמה סנטימטרים. עד מהרה, הוא מצא את עצמו שוב תקוע בין הסלעים והפעם, הוא אפילו לא הצליח לקחת נשימה עמוקה.

חלפו שעות מאז שג'ון יצא למערה ולא שב. אחיו, ג'וש, היה הראשון למצוא אותו במערת "נאטי פאטי". הוא ניסה למשוך אותו מהקרסוליים, אבל לא הצליח. למעשה, הניסיון אפילו גרם לו להיתקע עמוק יותר במערה הצרה. בהיעדר יכולת לעזור לאחיו, ג'וש יצא מהמערה והתקשר לכוחות החילוץ.

שון רונדי, איש כוחות החילוץ המחוזיים, התייחס למבצע החילוץ של ג'ון ואמר שהוא היה תקוע במיקום הכי גרוע שניתן היה להעלות על הדעת. "זה היה מקום מאוד צר שכמעט ולא ניתן לתמרן בתוכו", סיפר. "קשה מאוד להוריד לשם כוח חילוץ, שלא לדבר על להוציא משם מישהו". אף על פי כן, הם ניסו בכל יכולתם להוציא את ג'ון מהמערה הצרה.

8 שעות אחרי שנתקע הפוך, צוות החילוץ הצליח בסופו של דבר לשחרר אותו מעט מבין הסלעים באמצעות חבלים. חובשים חיברו אותו לאינפוזיה ואפילו הזינו אותו באוכל ומים. לרגע אחד, הייתה תחושה אופטימית באוויר הדחוס של המערה – אך היא נעלמה בין רגע כשמבצע החילוץ קיבל תפנית איומה.

מנוף החבלים שנועד להוציא את ג'ון נשבר והוא נפל בחזרה לנקודה שבה נתקע קודם לכן. על כן, המחלצים ניסו לחלצו על ידי חציבת הסלעים סביבו באמצעות פטישי אוויר. ספנסר קאנון, מחלץ נוסף שהשתתף במבצע, התייחס לאותם רגעים והדגיש שזה היה מירוץ נגד הזמן. "המצב שלו היה גרוע מאוד", סיפר. "הופעל המון לחץ על פלג גופו העליון ואחרי קרוב ל-24 שעות במנח הפוך, הוא ממש התקשה לנשום".

בסמוך לשעה חצות, ג'ון הפסיק לתקשר עם סביבתו. בשעה ה-28, אחד המחלצים קבע את מותו. כעת, המחלצים ניצבו מול דילמה חדשה: האם לחלץ את גופתו או להשאירה במערה? "התדיינו לגבי הסיטואציה והגענו למסקנה שזה מסוכן מדי עבור כולנו", סיפר קאנון. "בסופו של דבר, החלטנו בצער רב להשאיר אותו במקומו".

יממה אחרי מותו של ג'ון, רשויות המחוז חסמו את הכניסה למערת "נאטי פאטי". שבוע מאוחר יותר, אחרי התייעצות עם בני המשפחה, הוחלט לשפוך בטון אל תוך הכניסה למערה ולסתום אותה לעד יחד עם גופתו של ג'ון. סייר המערות החובב הותיר אחריו אישה הריונית, אמילי, ואת בתו הקטנה, ליזי. כמה חודשים אחרי מותו, בנו השני נולד וכעת נושא את שמו.